בלטריקס מגדלת את אדון האופל

הוראס סלגהורן, מיקומים משתנים

הוראס סלגהורן לא הסיר את ידו מהשרביט הנתון בכיסו, בתוך שהוא צועד ברחוב, בכיוון ביתו של אוגוסטוס רוקווד. האיש היה באוסף שלו, והוראס ידע שהחוק עבור אוגוסטוס אינו הכול. מזל שהוא לא הושלך לאזקבאן אחרי הסיבוב הקודם של הקוסמים נגד זה שאין לנקוב בשמו.

הוא הגיע אל השער, ומלמל לחש בקול שקט. אור אדום יצא משרביטו, ונכנס לתוך השער. צלצול בודד נשמע, והוראס ידע שהבקשה הועברה אל בעל הבית.

כעבור דקה, השער נפתח מאליו בקול חריקה, וקולו של אוגסטוס רוקווד יצא מתוך השער "היכנס לבית, פרופסור סלגהורן. אני מחכה לך בטרקלין". הוראס צעד בגינה הקטנה עד שהגיע אל הדלת, פתח אותה, ונכנס אל הבית.

הוא הגיע אל מבואה בסגנון עתיק, עם מתלה מעילים ששואב את הגשם מהמעיל. הוא הניח שם את מעילו (זה בחודש ינואר, שיא החורף, אם שכחתם) נקש על הדלת הבאה. הדלת נפתחה כעבור רגע, ובפניו נחשף טרקלין בגודל בינוני, כעשרה מטרים על חמישה עשר. בטרקלין היה שולחן גדול, סביבו עשרה כיסאות עשויים עץ וצבועים אדום. מאחורי השולחן ניצבו ארבעה כורסאות דמוי עור, ואוגסטוס רוקווד ישב על אחת מהם, והחווה בידו תנועת הזמנה לישיבה. הוראס חצה את החדר, והתיישב על הכורסא שממול רוקווד.

"מה הביא אותך לביתי בלילה קר זה, פרופסור?" שאל רוקווד בקול מתעניין. הוראס חשב לרגע, ואחר כך שאל "מהי ההגנה הקסומה על בית זה?" רוקווד ענה "נגד התעתקות – הגנה זו לא פועלת עליי, נוגד האזנה קסומה ברמה הגבוהה ביותר שלא דורשת אישור של משרד הקסמים. רמת פטרונוס חלש בהגנה מפני סוהרסנים. מסע באמצעות עוף חול ידרוש כוח קסם רב מאוד. למה אתה שואל?" הוראס שאל "אוגוסטוס. אני יודע שלא פעם ולא פעמיים עברת על חוקי בית הספר, ואחר כך על חוקי משרד הקסמים. האם התנהגות זו השתנתה?".

פניו של רוקווד התקדרו. "למה אתה שואל, פרופסור?" האיש זכר לפחות פעם אחת בה הפרופסור כן הסגיר אותו למנהל – כנראה זאת הייתה הפעם שבה הוא ניסה לעלף את המחפש של גריפינדור לשבועיים כדי שלא יוכל להתחרות – מאז הוא לא בטח בו כמקודם.

"בגלל זה" ענה הוראס, והפשיל בתנועה חדה את שרוולו השמאלי, חושף אגב כך את הקעקוע שנוצר אך לפני שעה קלה באמצעות שרביטו של אדון האופל, הנחש ששרביט בפיו.

רוקווד כמעט קפץ מהכיסא. "מיהו אדון המסדר הזה?" שאל. הוראס לא חשב אפילו רגע לפני שענה "לא אוכל לספר לך בינתיים, אבל משהו גדול עומד להתרחש, ואתה תוכל להיות חלק מזה, אם תראה נאמנות לאדון זה".

"האם יש לי זמן, פרופסור? או שעליי להחליט מייד?" שאל רוקווד. הוראס חשב לרגע, ואז ענה "תוכל לחשוב, אבל בתנאי שהדבר לא ייקח יותר משעה, במהלכה אתה תהיה תחת כישוף נעילת גוף מלאה שלי. לא אוכל להסתכן בדיווח שלך למשרד הקסמים".

"מה, אני אסיר?" שאל רוקווד והוסיף "ומלבד זאת, אתה מן הסתם לא יודע על זה" הוא הפשיל את שרוולו השמאלי, חושף את סמל הגולגולת שנחש בפיה, סמלו של זה שאין לנקוב בשמו.

אלא שהקעקוע כבר לא היה דהוי כל כך. הוא היה בגוון אפור נוטה לשחור, ולא אפור בלבד.

הוראס אמר  "בוודאי שאני יודע על זה. אם אתה לא זוכר, אני הייתי בקסמהדרין במשפט שלך לפני 5 שנים. מהי החלטתך? האם תרצה לחשוב, או לענות מייד?".

רוקווד ענה לאחר כמחצית הדקה. "מה המטרות?". "להשתלט על משרד הקסמים, ואחר כך על עולם המוגלים. מותר להרוג מוגלים, אבל לא יצורים תבוניים שאינם מוגלים" ענה הוראס מיידית.

"אני בפנים. מי האדון?" שאל רוקווד, והושיט את זרועו הימנית. הוראס לקח אותה בידו, והם התעתקו משם בקול נפץ, מופיעים במבואה לחדר השינה של הזוג מאלפוי. "סטינגבוי מקסימה" אמר קול.

ההמשך יבוא.

הפרק הקודם		הפרק הבא