וואטסאפ בהוגוורטס

סאלי-אן עזבה

יואן: לא! חכי!

יואן: אוףף

יואן: ...

את\ה: מ-מה קרה?

יואן: א-אתה פה?

יואן: אה

יואן: שום דבר

יואן: כלום. אתה גם לא היית אמור לראות את זה.

את\ה: ברור. ואתה תסדר את זה כמובן. נכון? 

יואן: אני אסדר את הכול.

יואן: ואני אסתדר. בעצמי.

את\ה: אתה לא צריך אף אחד.

יואן: אתה צודק.

יואן: אתה יודע, הארי פוטר. אתה יותר נחמד כשאתה לא מודע לשום דבר שקורה סביבך.

יואן: אתה גם הרבה פחות מאיים. 

את\ה: מה שתגיד.

את\ה: אגב, אחלה תבשיל הבאתם לארוחת צהריים.

את\ה: הגזר יצא בול במרקם המתאים.

יואן: אה. תודה?

יואן: אני... מניח שאני חייב לך תודה גדולה, למען האמת.

את\ה: על מה?

יואן: אתה יודע...

יואן: מרגיש כאילו כל דמות אחרת מנסה לנפץ את המציאות המדומה שיצרתי.

יואן: קו הזמן כולו שעון על כתפיי. ואפילו כל הכוח הזה עלול לא להספיק לי.

יואן: אולי היא צדקה.

יואן: אולי אני בסוף אכנע ליקום. אתן לו לשוב לציר הזמן המקורי. לעולם שבו שום דבר לא הוגן.

יואן: רק אתה נותרת עיוור לחלוטין. אתה חלש, הארי. והבועה שלי מגנה עליך.

את\ה: אהא.

את\ה: קול.

את\ה: תגיד. אתה עדיין מתכנן לחתור תחת פרופסור דמבלדור? להחליף את מקומו וכאלה?

את\ה: אני עדיין חושב שאתה ממש מתאים למשרה הזאת.

את\ה: אני כבר רואה את הכותרות בנביא היומי. יואן אברקרומבי. מנהל הוגוורטס יוצא מן הכלל.

יואן: אני עדיין חושב על זה. לא אשקר.

יואן: מי יודע מה מעמד כזה יאפשר לי?

יואן: גם אם כוחותיי יאזלו, זה לא יהיה פשוט כל כך להדיח אותי מתפקיד כה משמעותי.

את\ה: אז איך תדיח את דמבלדור?

יואן: זה לא יהיה קשה מדי. דמבלדור כבר נכנע לשליטה שלי. אני רק אצטרך לדבר איתו.

יואן: הוא בטוח יבין.

את\ה: כן.

את\ה: אותי הוא תמיד הבין.

יואן: אתה הנבחר. ברור שהוא מבין אותך.

את\ה: ואתה יואן אברקרומבי.

את\ה: שזה הופך אותך להרבה יותר מגניב.

יואן: פרופסור.

יואן: סליחה שאני פונה אליך באופן פרטי.

יואן: אני יודע שאתה די עסוק.

יואן: אבל...-

אלבוס: בשבילך אתפנה להכול, אברקרומבי.

יואן: תודה.

אלבוס: אז? מהי שאלתך?

יואן: האמת היא... שזאת יותר בקשה.

יואן: אתה יודע שאני לא אוהב לבקש ממך דברים. אבל הפעם זה די הכרחי.

יואן: אני רוצה... להחליף אותך.

אלבוס: להחליף אותי.

יואן: כן.

אלבוס: תהיתי... מתי תשאל.

יואן: למה אתה מתכוון?

אלבוס: לפני כמה עשרות שנים פנה אליי תלמיד לשעבר שלי, שעבר בהצטיינות את שנות הלימודים שלו.

אלבוס: הוא ביקש להתקבל למשרת התגוננות מפני כוחות האופל. וסירבתי.

יואן: אתה מדבר על טום רידל. 

יואן: איך זה נוגע לשיחה שלנו?

אלבוס: הו

אלבוס: שאלה יפה.

אלבוס: אני רק אגיד לך, שבמהלך שנות לימודיו בהוגוורטס לא זיהיתי את הרוע שהיה גלום בליבו של הנער. 

אלבוס: הוא אומנם לא זכה ליחס מיוחד ממני, בניגוד לשאר המורים

אלבוס: אבל הייתי צריך לדעת. הייתי צריך לשמור על עין פקוחה.

יואן: מה אתה רומז?

אלבוס: אתה חושב שאני לא יודע, יואן?

יואן: א-אתה יודע?

אלבוס: אני לא נוטה לטעות בכל הנוגעים לגורמים אפלים.

אלבוס: וההורקרוקס שיצרת... גם הפעם אני מצטער שלא עליתי על זה מוקדם יותר. כשעוד היה סיכוי.

יואן: א-איך אתה

אלבוס: המוח הכפייתי שלי הפיל אותי שוב. נתתי לו לשלוט. להנחות אותי.

אלבוס: כפי שנהגתי אז, במצוד אחר אוצרות המוות.

אלבוס: יש בי חלקים שכנראה לעולם לא ישתנו.

יואן: א-אני לא מבין-

אלבוס: אין מה להבין, יואן.

אלבוס: ניצחת. הותרת את הקוסם הכי חזק בעולם באפיסת כוחות.

אלבוס: אני אוכל לסרב לבקשתך. אני אוכל להיענות לה. זה כבר לא משנה.

אלבוס: אתה תיקח את מקומי. ולא יהיה בעולם אדם שיוכל לעצור אותך.

אלבוס: האם זה מה שאתה רוצה, יואן אברקרומבי?

יואן: אם זה מה שאני צריך לעשות כדי לזכות לכבוד שמגיע לי.

יואן: יש אנשים שזה בא להם בקלות. יש אנשים שצריכים להתאמץ יותר.

אלבוס: לא תמיד האנשים שקיבלו את התהילה המולדת הזאת חפצים בה.

יואן: זה לא מונע מהם לקבל את כל תשומת הלב. זה לא מונע מהם לנפץ את כל התקוות של תלמיד שרק רצה לקבל הערכה ממישהו.

אלבוס: יואן...

אלבוס: אני לא רואה בך את הקרירות והרוע שעיניו של טום הביעו.

אלבוס: אני רואה ילד שגורלו הרע היטה אותו לדרכים הלא נכונות.

יואן: מספיק...

אלבוס: זאת לא הדרך לפצות על הכאב שלך.

יואן: אמרתי מספיק!

יואן: אני מוריד אותך מתפקיד מנהל בית ספר הוגוורטס.

יואן: אלבוס דמבלדור, שנות כיהונך בתפקיד תמו. הגיע הזמן שיחליף אותך מישהו שיודע מה הוא עושה.

יואן: והוא הסכים!

יואן: אני אפילו לא הייתי שלם לגמרי עם הבחירה הזאת.

יואן: אבל הוא הבין אותי לגמרי.

יואן: הוא הולך לתת לי הדרכה מלאה לגבי היקף האחריות שלי עוד היום.

את\ה: וואו יואן.

את\ה: אמרנו לך שאתה תתאים לזה. 

את\ה: ואמרנו לך שדמבלדור יבין.

את\ה: אתה נולדת מתאים.

יואן: תודה

יואן: זה נחמד כל כך לקבל תמיכה מחברים שלי.

את\ה: התכוונת חבר

יואן: מה

את\ה: אתה יודע

את\ה: כל השאר נעלמו.

יואן: כ-כן.

את\ה: רק אנחנו נשארנו. 

את\ה: אני ואתה.

את\ה: בינינו... הייתה לי הרגשה שרון והרמיוני בחבורה שלנו רק בגלל הכבוד.

יואן: כבוד?

את\ה: אתה יודע... להיות חבר של מישהו כמוך.

את\ה: כשהם שמעו שמתחיל לשאוף גבוה יותר, הם פחדו שישאירו אותם מאחור.

את\ה: ואז אנשים יחשבו שהם לא בליגה שלך.

יואן: אתה... צודק.

את\ה: טוב... אני לא מתיימר להיות בליגה שלך. ולא ממש אכפת לי. להיות חבר טוב שלך זה מספיק בשבילי, אתה יודע?

את\ה: כאילו נועדנו להיות חברים עוד מההתחלה.

יואן: אתה באמת מתכוון לזה?

את\ה: אין לי ספק.

הארי.

יואן: אוי לא. אוי. שיט. שיט.

את\ה: אתה בסדר, יואן?

תתעורר, הארי.

יואן: אסור

יואן: לא יכול לקרות. לא-

יואן: רגע, מה אני עושה.

≮̟̏<̶͓̝̌͜ ̴̟̼̳͗͌̓͝F̶͔̻̤́́a̶͎͌͊̔͊s̵̬̬̿̈́ţ̵̡̧̟̀̍͝ ̷̹̈́̏̋͛F̶̱̬̀̈o̵̥̥̩̊r̸̨̦͕̅́̓w̸̡͚̋̏͛̿a̶͈͕̹͐̚r̷͔̭͒́d̴̢̄̿̓ ̵̡͙̉̅̋͛≮̦͗<̵̥̣̳̭͛̅́̔

את\ה: יואן, אתה יכול להסביר?

יואן: א-אני-

את\ה: אתה לא יכול פשוט-

הארי, תקשיב לי. צא מזה, הארי!

יואן: איך הוא עושה את זה

יואן: למה זה לא עובד לי!

את\ה: מה לא עובד?

את\ה: אני יכול לעזור בזה איכשהו?

הארי! זה הוא! עושה לך את זה!

יואן: תתעלם מזה.

יואן: אני אטפל בזה.

יואן: זה לא משהו שצריך להדאיג אותך.

את\ה: להתעלם ממה?

הוא מנסה להסיח את דעתך! תתנגד!

יואן: פשוט תקשיב לי.

יואן: הוא לא קיים.

יואן: זה רק אני.

יואן: רק יואן.

תילחם, הארי! תילחם!

יואן: תתרכז, הארי.

יואן: תקשיב רק לי.

יואן: תסנן את הקולות החיצוניים.

יואן: תן להם להמשיך בשלהם.

הארי - אין לי ברירה. אני חייב לעשות את זה.

יואן: היכנע לשליטה שלי, פוטר.

יואן: אין טעם לנסות להילחם.

יואן: אין טעם למרוד.

יואן: אל תיתן לו לקחת אותך.

יואן: אל תיתן לו להחליש את הנאמנות שלך.

יואן: הקשב. רק. ל-

הלהב הבוהק הצליף באוויר והיכה בין ידיו הנוקשות של הארי.

הוא שמט את ההורקרוקס מאצבעותיו המדממות, מחרחר.

התוקף, רועד מכף רגל ועד ראש, התנשא מעל הארי. 

חרב גריפינדור הייתה לפותה בחוזקה בידיו החיוורות.

תווי פניו המעוגלים, על אף שבקושי נראו בחשכה, סיפקו להארי אמצעי מזהה שלא ניתן לטעות בו.

הארי קם לקבל בברכה את חברו הותיק, ואז ברגליים מתנודדות, קרס; נפל באפיסת כוחות אל ידיו המושטות בתדהמה של נוויל לונגבוטום.

תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא