סולאנג'לו- ההתחלה

הי

כאן סופי

הסבר קצר: אני מכחישה את פרק 16 כמו שניל פטריק האריס מכחיש את 13

בבי:)

------------------------------

הקיץ נגמר, מה שאומר שחלק גדול מהחניכים חזרו לבתיהם בתקווה לשנה "נורמלית" ככל שאפשר.

זה כולל גם את ג'ייסון גרייס ופייפר מקלין, ומאז ששניהם עזבו את המחנה בתחילת החודש כדי ללכת לבית ספר, ניקו הסתובב עם ויל הרבה יותר.

זה היה נחמד

ומאוד מלחיץ, למרות שהוא הרגיש שהוא עשה עבודה מעולה בלא לגלות לניקו מה הוא מרגיש כלפיו עד עכשיו

כל הכבוד, ויל!

באותו הרגע הם ישבו ביחד בשדות התות
הם לא דיברו, רק ישבו בשקט ונהנו זה מחברתו של זה, אבל כשהשאלה עלתה בראשו של ויל הוא היה חייב לשאול אותה

רק לדעת

כי אולי יש סיכוי

אז הוא סובב לכיוונו של ניקו את מבטו ופתח את פיו כדי לשאול, ואז הוא סובב חזרה את ראשו, כי לא

זה ניקו, מה הסיכוי שלו?

ניקו, עם השיער הכהה והרך שלו, והחיוך שלו שעכשיו מופיע הרבה יותר מבעבר (אפילו כשהוא חושב שלא), והעיניים האלו, והבדיחות הגרועות והידע האקראי על דברים אקראיים, והמהירות שלו כשהוא נלחם, והצחוק שלו, והטון המלגלג, והסרקזם.

אוסקר ויילד  אמר פעם: סרקזם הוא הצורה הנמוכה ביותר של שנינות, אך הגבוהה ביותר של אינטליגנציה

הוא צדק, כמובן
ניקו מאוד חכם, והוא לא מודע לזה

וכל זה לא היה אפילו אחוז מהרשימה שלו, שנדמה היה שמתארכת עם כל דבר מדהים חדש שניקו עשה
והוא עושה הרבה יותר מדי דברים כאלו, אם תשאלו את ויל

אבל בכל זאת הוא יוכל לדקלם את הרשימה מתוך שינה (בעצם, הוא עוד לא הוכיח שהוא לא עושה את זה)

הוא פשוט… וואו
אין דרך אחרת להסביר את זה.

בעצם, כשהוא לקח את ניקו לצרוח ביער הוא פחד שניקו יגלה

משהו כן השתנה שם…

אז לא, אין שום סיכוי שהוא יגיד לו על- "מה קרה?" ניקו שאל וקטע את מחשבותיו של ויל

"זה מטופש" בן אפולו ענה לו "וממש לא משנה"

"למה, מה רצית להגיד?"

אז כנראה שיש סיכוי שהוא יספר לו על… כן…
אבל בצורה קצת שונה

"מה הטייפ שלך?" ויל שאל לבסוף

"הטייפ שלי?"

"כאילו, באילו אנשים אתה בדרך כלל מתאהב" הוא ניסה להסביר "אף פעם לא היית מאוהב?"

"או, הייתי" ניקו אמר והסתכל על ויל ארוכות כאילו הוא רוצה להוסיף משהו עד שלבסוף הוא אמר "הטייפ שלי? למה אתה רוצה לדעת?"

"או, אתה יודע" ויל ענה "זה משהו שחברים צריכים לדעת כדי… אה…" קול נעלם כשהוא הבין שישבור אותו לראות את ניקו יוצא עם מישהו אחר

"או, אה, מעולם לא חשבתי על זה…" ניקו אמר "אני חושב ש…שיער בלונדיני מתולתל, עור שזוף" ויל הרגיש את מבטו של ניקו נעוץ בו לרגע, והקפיד לשמור את מבטו שלו הרחק מניקו ככל האפשר "עיניים… עיניים בהירות, מצחיק" הוא נשמע כאילו מנסה לעצור בעצמו מלהגיד משהו "...חנון" הוא עצר רגע ואז הנהן לעצמו "כן, חנון. אלים, אני יכול להמשיך לנצח"

ויל הרגיש שגוש חונק את גרונו כשנזכר שבעבר אמרו שניקו מאוהב באנבת' צ'ייס.

שיער בלונדיני מתולתל, עור שזוף, עיניים בהירות... ברור

הוא נשם עמוק ונעמד "א- אני מצטער, אני צריך ללכת" ויל אמר בזמן שניקה את בגדיו מהאדמה.

"אתה... בסדר...?" ניקו שאל באיטיות

"כן, ברור" ויל ענה לו והסתובב עם הגב אליו כשהרגיש דמעות צורבות בעיניו.

אלים, מה קורה לי? הוא חשב
זה לא כאילו הוא שייך לי
אבל... אוח, הוא ידע שאין שום סיכוי

אז הוא פנה והלך חזרה לכיוון ביתן אפולו הכי מהר שהצליח מבלי להתחיל לרוץ, ורק כשהדלת נסגרה מאחוריו הוא נתן לעצמו לבכות.
"אידיוט אידיוט אידיוט אידיוט" הוא התהלך בביתן, מעביר שוב ושוב את אצבעותיו בשיערו "למה, בשם טרטרוס, למה"

הוא לא היה בטוח למה מה

למה הוא חייב לאהוב את ניקו?

למה הוא לא יכול לאבד את הזיכרון ולשכוח ממנו?

למה ניקו לא יכול לאהוב אותו כמו שהוא אוהב את ניקו?

היו יותר מדי, וויל לא יכל להתעמק עוד במחשבות האלו כי דלת הביתן נפתחה.

הוא הרגיש את שמש אחר הצהריים החמימה מסתננת מהפתח ונעצר

"ויל?" שאלה קיילה

"קיילה?" שאל ויל, מתחמק ממבטה הנוקב של אחותו כמו ראשי החצים שהיא יורה למטרה.

"הכל טוב?" היא שאלה באיטיות

"ברור"

"שלא" קיילה אמרה "אתה יודע את מי ראיתי בדרך לפה?" היא לא חיכתה שיענה, אלא ישר ענתה בעצמה "ראיתי את ניקו. אתה יודע מה הוא אמר לי?" גם הפעם היא לא חיכתה לתשובה "הוא אמר לי שדיברתם, ואז אתה ברחת בלי הסבר. לך אולי יש הסבר לתת לי?"

הוא לא היה בטוח מה לענות, אז הוא פשוט התיישב וקבר את פניו בכפות ידיו לפני שהדמעות יתחדשו
"אני אידיוט"

"אתה לא" קולה של קיילה היה קרוב עכשיו, והוא הרגיש את ידה על זרועו "ואם תגיד לי מה קרה אני אוכל לעזור"

"אני לא יכול. זה… זה מסווג"

היא צחקה "ויל, אתה בן חמש עשרה וגר במחנה קיץ. אני לא רואה דרך שבה זה יכול להיות מסווג"

"אז לא מסווג, אבל זה… זה אישי, ומטופש, ולגמרי אידיוטי" כשפניו עדיין בתוך בידיו הוא טמן את אצבעותיו לשיערו ומשך בו

"ויל, אתה אחד האנשים הכי הגיוניים שאני מכירה. שום דבר, ואני מתכוונת שום דב-"

"אני ביסקסואל" הוא קטע אותה

היא שתקה לרגע שנדמה ארוך מדי בשביל ויל, ואז היא אמרה "זה בסדר גמור!", ובהבהרה האחרונה קולה התפוגג "או"

"כן, או"

"אתה מחבב אותו?"

"אני לא רוצה לחבב אותו ככה"

"אבל אתה מחבב אותו?"

ויל הנהן "אני מחבב אותו. מאוד"

"אז תציע לו לצאת איתך"

"מה?! אני לא יכול!"

"למה לא?" קיילה שאלה

"הוא מחבב את אנבת' צ'ייס"

עכשיו היא ממש צחקה "ניקו? מחבב את אנבת'? עוד מעט תגיד שהעולם לא סובב סביב השמש"

"תוציאי את אפולו מהמשוואה" ויל אמר לה "גם אם ניקו לא מחבב את אנבת' צ'ייס, אין שום סיכוי שהוא מחבב אותי, וזה סתם טפשי ובזבוז זמן"

קיילה שתקה רגע ארוך "אתה רוצה שאשאיר אותך לבד?"

הוא הנהן "בבקשה?"

וכמה רגעים אחר כך הוא שמע את הדלת נסגרת.

הפרק הקודם		הפרק הבא