נקמה מתוקה מאין כמותה

כמובן שאתמול לכל אורך הפגישה פוטר רק ניסה לדבר איתי על כל דבר , חוץ מענייני המדריכים הראשיים.

חסר אחריות מפונק פריווילגי שכמותו

אולי אני אספר על זה למקגונגל והיא תעיף אותו מהתפקיד 

אחרי יום אחד ? כי הוא לא התרכז בישיבת מדריכים ? 

זה יכול לקרות !

תמשיכי לחלום לילס'

לעזאזל.

מזל שאני עכשיו מגיעה אל האולם הגדול לארוחת בוקר.

הדבר היחיד שיכול לשפר את הרגשתי עכשיו הוא אוכל.

אוווווו

פנקייקים 

יש!

להעמיס, להעמיס, עוד קצת ועוד טיפה.

ממ דובדבנים קצת אבקת סוכר הרבה

"איך זה שאת כזאת קטנה עם כל כמות האוכל הזאת !?"

פיטר פטיגרו עומד מעלי מסתכל על הצלחת שלי בהערצה, או קנאה

אני לא לגמרי בטוחה

מאחוריו עומדים כל הקונדסאים

טוב, לא עומדים

הם כבר התיישבו ,

לידי.

כמובן.

"בוקר טוב לילס', איך ישנת ?" 

"הייתי ישנה יותר טוב פוטר אם היינו עוברים על כל הדברים שהיינו צריכים אתמול בישיבה."

"אווו אוונס ! אז מה עשיתם במקום לעבור על הדברים ? אני יודע שבחדר המדריכים יש ספה מעולה, רחבה כזאת, מאוד נוחה." 

איכס סיריוס בלק קורץ לי

"ללא ספק זה לא מה שעשינו בחדר המדריכים בלק."

"כן חברים, לילי היא ליידי, היא לא תעשה כאלה דברים."

אה כי אם הייתי שוכבת עם פוטר על ספה, אז לא הייתי ליידי ?!

"רמוס ! ממך ציפיתי ליותר !" 

אני קמה מהמקום שלי והולכת בכעס,

הם מסתכלים אחרי.

אהאה יופי !

שיט ! הפנקייקים שלי

ללכת לקחת אותם בשקט

שיט הם מסתכלים עלי

מגחכים

ארורים יהיו !

הפנים שלי אדומות

"מיס אוונס, אסור להוציא את ארוחת הבוקר מהאולם הגדול. שבי וסיימי את ארוחת הבוקר שלך."

"אבל.." 

"שום אבל, שבי." במחוות יד קטנה, ושטנית יש לציין, פרופסור קנוויל הושיב אותי על הספסל והצמיד אותי לשולחן.

אני שונאת קסם.

לא את לא

ברגע זה אני כן

אני יושבת שם מרוגזת

אוכלת את הפנקייקים שלי בכעס

"לא ! את הורסת את הפנקייקים ! לא אוכלים פנקייקים בכעס !" פיטר ממרר בבכי

האמת שהוא צודק, לא אוכלים פנקייקים בכעס .

אבל אני לא הולכת לוותר על הפנקייקים, או על פרצוף הזעם שלי

אז שיתמודד

"אוונס אולי לפחות תנסי ללעוס לפני שאת בולעת ?" 

"סירי- אתהש - אוכלצ- כמוט - בהאמה !"

"לילי, לא סיריוס ולא אף אחד יכול להבין מה את אמרת עכשיו."

לבלוע.

"סיריוס אתה אוכל כמו בהמה ! אל תחנך אותי. ורמוס, אני מקווה שעכשיו אני מספיק ברורה בשבילך."

רמוס מאדים וחוזר לצלחת שלו.

"את תמיד מאוד ברורה לילס' , אל תדאגי." מחייך אלי ג'יימס

למה הוא מחייך אלי ?!

זה ממש קשה לזכור שאני לא יכולה לנשק אותו כשהוא מחייך אלי

הי ! חשבתי שאסור להגיד את המילה נשיקה בהקשר של ג'יימס פוטר

לך אסור, לי מותר.

לא פייר

כן טוב החיים לא פיירים.

הוא עדין מחייך אלי

לעזאזל

ביי פנקייקים אהובים שלי אני לא אשכח אתכם אף פעם !

וללכת מפה מהר

לפני שאני אעשה משהו שאתחרט עליו.

אז היומים האחרונים היו די רגועים

אם לא מחשיבים את סיריוס שהולך אחרי ומתחנן שנחזור ל'נקמה' שלנו

כן זה לא הולך לקרות

או אם לא מחשיבים את ג'ולי שבאופן זהה לבלק נהייתה אובססיבית לגבי הנקמה הזאת

שוב, זה לא הולך לקרות.

וכמובן אם לא מחשיבים את כמות הזמן ותשומת הלב שאני מקדישה ללהתחמק מג'יימס פוטר, כל עוד נפשי בי.

אבל עכשיו לא משנה כל ההתאמציות שבעולם.

אני הולכת לסיור הלילי שלי, עם ג'יימס פוטר.

נהדר

ממש נהדר

אני וג'יימס הולכים בלילה במסדרונות חשוכים

זה נשמע כמו רעיון ממש טוב

אז זהו

שלא

זה הרעיון הכי גרוע בעולם

לעזאזל עם תפקיד המדריכה הראשית

אני יורדת מהמעונות 

כי אני הולכת לפגוש את פוטר עכשיו

חחחחחחחחחחחחחחח

מה זה !? את צוחקת עלי בתוך המוח שלי !? לעזאזל איתך !

זאת סיטואציה די מצחיקה מה לעשות

היא לא מצחיקה היא טראגית.

לעזאזל.

"הלו לילי, מוכנה ?"

ג'יימס פוטר נשען על אחד מהשולחנות  בחדר המועדון מסתכל עלי עם מבט פוטרי במיוחד

"בוא פשוט נסיים עם זה כבר פוטר." אני אומרת ויוצאת מהחור שבתמונה

הוא בא אחרי

"תגידי, לילס', "

הנה אנחנו מתחילים.

"מה פוטר ?"

"את אי פעם תחזרי לקרוא לי ג'יימס ?" 

"לא הייתי בונה על זה פוטר."

הוא צוחק

"לא נורא, אני דווקא קצת אוהב את זה שאת קוראת לי פוטר." הוא מסתכל עלי

שיפסיק להסתכל עלי

"אבל הכי אני אוהב שאת קוראת לי פוטר האייל." הוא ממרפק אותי, בעדינות אמנם, אבל ממרפק אותי !

"פוטר ! הייתי מאוד ברורה בפגישת המדריכים. בלי מגע !"

כן, בפגישת מדריכים עשיתי רשימת חוקים שאסור לנו בתכלית האיסור לעבור עליהם

חוק מספר אחד - המדריכים הראשיים לא יגעו אחד בשני, אלא בשביל הצלת חיים.

את החלק השני פוטר ביקש להוסיף, כאילו נהיה בסיטואציה מסכנת חיים. טיפש .

חוק מספר שתיים - המדריכים יעמדו במרחק של לפחות מטר וחצי אחד מהשני בכל זמן נתון.

ככה אני לא יכולה להריח אותו. איך זה שלפני חודשיים הריח שלו היה בשבילי מסריח, סמל המוסד של הצחנה, והיום הריח שלו יכול לגרום לי לעשות דברים הזויים, כמו לנשק אותו!? 

לעזאזל עם פוטר .

חוק מספר שלוש - המדריכים הראשיים לא יביטו אחד בשני מבלי לדבר, ויסתכלו אחד על השני רק כשיש להם דבר מה להגיד.

חוק חשוב מאוד, ככה אני פחות שמה לב לעיניים החומות והעמוקות של פוטר.

חוק מספר ארבע - המדריכים הראשיים יצמצמו את השיח ביניהם לעבודה בלבד.

כן, ג'יימס לא ממש בקטע של החוק הזה. הוא שובר אותו כל הזמן.

חוק מספר חמש - חוק מספר ארבע יחדול במקרה שקורה דבר מה לרמוס לופין.

זה אני הוספתי בשביל שהם יהיו חייבים לספר לי אם משהו קורה לרמוס.

ואלו הם החוקים שלנו.

כאילו שלי.

ג'יימס לא ממש שם עליהם.

"כי אם יהיה מגע, אז מה יקרה לילס' ?" הוא הולך עם גבו לצד הנגדי כדי שיוכל להתבונן בי

"מוביליארוס." אני לוחשת ושני ספרים גדולים נקלעים בדרכו של ג'יימס

אבל הוא כמובן לא רואה אותם, כי הוא הולך אחורנית ו-

"אההה"

הוא נופל אחורה והספרים נעלמים

אהאה מגיע לך.

"שים לב לאן הולך פוטר." אני מאוד משתדלת להחניק את החיוך שלי כשאני קופצת אחריו ומתקדמת במסדרון.

"על מה מעדתי לעזאזל.." שמעתי את פוטר רוטן כשהוא מרים את עצמו מהרצפה ואז רץ קלות כדי להדביק את הפער ביני לבינו.

"אוקי אוקי, אז מה ? אנחנו לעולם לא נדבר על זה ?"

לא לענות

פשוט אל תעני

במילא אין לך שום דבר חכם להגיד בנושא

ואולי אם לא תעני הוא יעזוב את זה

הוא מסתכל עלי

מחכה

אני לא הולכת להגיד כלום.

"אוקי. בסדר. אז לא נדבר על זה." עכשיו אני מסתכלת עליו

די בשוק

יש סיכוי שפוטר מודה בתבוסה ?

יש ניצחתי !

"אפשר אבל לפחות שנמשיך לדבר ? השיחה איתך אז, על רמוס עשתה לי טוב." 

"זה בחוקים. מותר לנו לדבר על רמוס ."

לדבר על רמוס זה בסדר

וגם לי השיחה עשתה טוב

לא לא לילי לילי רעה

לסובב את המבט ממנו

לא להסתכל עליו לילי

לא להסתכל עליו

"יופי." הוא מחייך

לעזאזל עם החיוך שלו.

אוה יופי

לפחות הוא מסיט את המבט ממני

"הוא הרבה יותר טוב, ירחוני זאת אומרת, הוא מתאמן המון בשליטה עצמית. הוא אפילו התחיל לעשות מדיטציה."

פחחחחחחחחח

"לא נכון ! אתה צוחק !" 

אוי זה גדול

"לא לא, רציני לגמרי, יש לו שרוואל והוא יושב בחדר ומזמזם את המנטרה ההיא, נו איך אומרים את זה ?"

"הום ?"

וואו, הנה משהו שצריך לצלם ולתלות על הקיר. רמוס לופין נהיה רוחניקי.

"כן כן ! הום ! רק שהוא ממש מושך את המם, עד שנגמר לו האוויר."

אני לא יכולה להתאפק

אני מתפוצצת וצוחקת

ג'יימס מצטרף אלי

"זה לא יפה שאנחנו צוחקים," אני מנסה לנשום ולעצור את עצמי

אבל אלוהים זה קשה

התמונה של רמוס יושב בחדר שלו עם שרוואל ועושה מדיטציה היא פרייסלס (priceless) 

"אני חושבת שכל עוד שזה עוזר לו אנחנו צריכים לתמוך בו."

ג'יימס עדין צוחק

"הי זה שאני בעד כל דבר שעוזר לו לא אומר שאני לא הולך לרדת עליו על זה לשארית חייו."

כן טוב, זה די מובן

פחחחחח

מה ?

חשבתי שוב על רמוס בשרוואל.

בחיים לא ימאס לנו מזה אה ?

נופ

הייתי כל כך עסוקה בלצחוק

שלא שמתי לב למדרגה קטנה בדרך

"אההה"

ובדיוק כשהפנים שלי כבר היו מוכנות ללהיפגש עם הרצפה מאוד מקרוב

ג'יימס תפס אותי ומשך אותי אליו.

ועכשיו אנחנו עומדים,

צמודים,

כשהיד שלו עוטפת לי את המותן.

אוי לעזאזל

הוא מסתכל עלי,

עם העיניים החומות והעמוקות.

אני שונאת את העיניים החומות והעמוקות.

אני די בטוחה שאת ממש אוהבת את העיניים החומות והעמוקות.

שקט.

אני יכולה להרגיש את הנשימות שלו על הפנים שלי,

ואת הלב שלו שדופק ממש מהר.

מממ האם זה יותר מדי מהר ? 

אני מקווה שהוא לא הולך לעבור התקף לב או משו.

"סליחה.. רק רציתי שלא תיפלי.." הוא מגמגם ומשתלט על עצמו תוך כדי שהוא עוזב לי את המותן ולוקח צעד אחורה

אבל אני לא יכולה להשתלט על עצמי

הוא נגע בי

והסתכל בי עם העיניים החומות והעמוקות

ועכשיו אני לא יכולה להשתלט על עצמי

אני מצמצמת את הפער שהוא יצר בינינו בצעד מהיר, תופסת את עצמות הלחיים שלו ומושכת אותו לנשיקה

הוא מתרגש ותופס לי במותניים מסובב אותי אל הקיר ומטיח אותי בעדינות כנגדו בזמן שהוא נשען עלי, מצמצם כל מרווח שהיה קיים בינינו

אני מניחה את הידיים שלי על הכתפיים שלו, מושכת אותו עוד יותר אלי, כאילו אני מבקשת שייכנס אלי, ושיהיה חלק מהגוף שלי

הוא עובר ללנשק לי את הצוואר בזמן שיד אחת שלו מצמידה את המותן שלי אליו והשניה כרוכה בתוך השיער שלי

לעזאזל זה מרגיש כל כך טוב

אוי רגע

לעזאזל אני מתנשקת עם ג'יימס פוטר

ובשניה אחת דחפתי אותו ממני

אני לא מאמינה

אני לא מאמינה שנישקתי את ג'יימס פוטר, שוב .

הראש שלי מרגיש כאילו הוא יתפוצץ אם אני לא אחזיק אותו בשתי הידיים.

"לילי.." אני מסמנת לו מהר עם הראש שלא ידבר, שלא יוציא אף מילה אחת

הפוטר הארור הזה עם העיניים החומות והעמוקות

והריח גוף הטוב הזה

ופאק היד שלי על הכתפיים שלו הרגישה כל כך טוב

הכתפיים שלו כל כך חזקות ומוצקות

נהדר

עוד משהו שאני הולכת להיות אובססיבית לגביו.

הכתפיים של פוטר

"לילס'.." הוא מנסה שוב אבל אני עוצרת אותו.

"חוק מספר אחד -  המדריכים לא יגעו אחד בשני." אני מזכירה לו

"אלא להצלת חיים." הוא מתגרה בי, רומז שהנשיקה הזאת מצילת חיים ומתקרב אלי מעט

"חוק מספר שתיים !" אני צועקת. "המדריכים יעמדו במרחק של לפחות מטר וחצי אחד מן השני בכל זמן נתון."

ואתה הרבה יותר מדי קרוב ממטר וחצי פוטר

"אבל לילי-" "לא פוטר, זה חייב להפסיק לקרות." 

ואני בורחת משם.

לעזאזל.

הפרק הקודם		הפרק הבא