אלעד כהן ולוחמי האלכימיה

שלום, הנה אני ממשיך בייבי! והפעם תיתנו יותר תגובות!

אלעד חשב, איך אני יכל בדיוק לברוח מפה, יש לי רעיון, ענה לו דן, גם לי, זק הוסיף, אה כן, אז מה הרעיונות, בואו נעשה איסוף ישויות, אחד מאיתנו יעשה סיבה והשני והשלישי יגידו אם היא טובה או לא:

זק:להתאבד, הם לא יגלו את הסודות שלנו

אלעד ודן:לא!

דן:להשתגר

אלעד:ניסיתי,אי אפשר

זק:אולי לילי תוכל לעזור

אלעד:אולי, אבל כרגע אני רוצה לדבר איתכם ולא איתה

דן:אלעד, תנסה לבדוק את את הסורגים והשדה החשמלי

(כעבור 15 דקות של בדיקת סורגים ושדה חשמלי)

אלעד:זה לא עבד!

זק:אנחנו צריכים חיילים נוספים, יש ביטחון וכח במספרים גדולים, במיוחד חיילים נאמנים, אנחנו צריכים זומבים

אלעד:אתה זוכר מה קרה בפעם האחרונה שעשינו את זה?

"שלום,רידל" אלעד קפץ למשמע הקול, הוא הסתובב וראה את ג'יימס סיריוס פוטר עומד מולו "סוף סוף במקום הראוי לך, אבל מבאס שאחותי איתך" לילי הזדקפה "ראיתי אותך מבין אלה שתקפו אותנו, ראיתי את העניים שלך זוהרות מבין השיחים" ג'יימס צחק "ידעתי שלא תבכי, חבר שלי חייב לי 35 מטבעות זהב" הוא הרצין "אתם נשארים פה, עד שאלעד, או שאלי לומר דן, זק ואלעד יגלו לי איפה הפסלים" אלעד כעס, ואיתו גם זק ודן, הם כל כך כעסו עד שבלי לשים לב דן וזק לבשו גוף ממשי, זק משמאל ודן מימין, הגוף של דן היה גבוה וכהה, פניו של דן היה רזים ועיניו כחולות, זק היה שונה לגמרי,בניגוד לאלעד ודן עורו היה בגוון הממוצע לישראלי, הוא היה שרירי ועינו היו אדומות, אדומות כמו הלבה, שערו של דן היה שחור חלק וארוך, ושערו של זק היה שחור אבל קצוץ בתספורת צבאית. כאשר הלך ג'יימס משם-צוחק חזק מאוד-לילי הלכה אל אלעד ושאלה אותו "מי שני אלה? תגידי לי" אלעד נאנח, הוא צריך להסביר "הכל התחיל כשהייתי בן שש...

מותח נכון? עכשיו תגובות! ויותר מאחת, עד שיש 3 תגובות אני לא ממשיך!

מסיריוס בלק 999

נ"ב:שיניתי ועכשיו מי שמגיב פעמיים שתי התגובות נחשבות, אז תנו תגובות, נשארה רק תגובה אחת עד שאני ממשיך את הפאנפיק!

הפרק הקודם