רק אחת מהחבר'ה - בתרגום

פרק 16

התגנבות

פרד התרוצץ ברחבי דירתו, מוסיף נגיעות אחרונות פה ושם. הוא בעט את ג'ורג' החוצה אחרי שגייס את עזרתו ואת עזרתה של ג'יני. הוא רק התיישב כשג'ורג' הסתחרר בתוך האח. "הם מוכנים."

"מצויין." פרד קפץ והצטרף אל ג'ורג' באח. הם הגיעו למחילה וזינקו מהאח במהירות האפשרית, רצים אל החדר הקרוב ומאזינים לשיחתה של ג'יני.

"אמא, הרמיוני לא מרגישה טוב. אמרתי לה שאני אביא לה את האוכל למעלה." היא הייתה שחקנית מצויינת. אלמלא ידע את האמת, הוא היה מאמין לה.

"הו, בסדר גמור יקירה. תעלי במהירות לפני שנשב לאכול." בקולה של אימם לא נשמע אפילו קמצוץ של חשד. למען האמת, זה היווה חלק מהצלחתה של ג'יני. מולי הייתה בטוחה בתמימותה של ג'יני. קול צעדיה של ג'יני נשמע כשזו עלתה במדרגות והאחים חיכו בסבלנות שאימם תחזור למטבח לפני שזינקו מעלה. ג'ורג' דחף אותו מעלה, ככל הנראה ראה את אחד הבנים.

"תמהרו!" ג'יני החזיקה את דלת חדר השינה פתוחה עבורם. "בסדר, תעשו את זה מהר." הרמיוני משכה את גלימת ההיעלמות ה"מושאלת" של הארי מעל ראשה וראשו של פרד בשעה שג'ורג' קפץ על המיטה, מתרווח ומתחיל לאכול. "בואו נלך."

השניים עקבו אחרי ג'יני למטה. פרד דחף את הרמיוני אל מחוץ לגלימה ואל תוך האח, היכן שהיא הסתחררה במהירות אל דירתו. הוא בדיוק עמד להוריד את הגלימה כשרון נכנס אל החדר.

"איפה הרמיוני?"

"היא לא מרגישה טוב, היא תאכל בחדר שלנו."

"הו, ובכן, אני רק אעלה בזריזות לראות אותה."

"עזוב אותה, רון. היא כבר כמעט נרדמה כשעזבתי אותה."

"בסדר." רון משך בכתפיו והתיישב על הספה.

פרד דחף קלות את ג'יני בגבה והיא התיישבה באגביות בכורסא. "אמא הכינה עוף צלוי הערב. זה מריח ממש טוב, אני מקווה שזה כמעט מוכן, אני גוועת."

"באמת?" המנה האהובה על רון הייתה עוף צלוי. ג'יני שיכנעה את אמה להכין אותו הפעם למקרה שתצטרף להוציא את רון מדרכה. אכן, כפי שחזתה, זה עבד ורון קפץ על רגליו, ממהר אל המטבח.

"מהר." היא לחשה אל פרד שהשליך לעברה את הגלימה וזינק אל תוך האח.

הרמיוני חיכתה בחוסר סבלנות בדירתם של התאומים. היא תהתה למה לוקח לפרד כל כך הרבה זמן וקיוותה שהוא לא נתפס. היא לא הייתה בטוחה מה לעשות אם לא יופיע, אך זמן קצר לאחר מכן, האש באח הוריקה ופרד קפץ החוצה.

"הו מרלין, דאגתי שנתפסת."

"כמעט. רון הופיע אבל ג'יני סילקה אותו."

"איך?"

"בעזרת קיבתו, כמובן." היא צחקקה.

"הייתי צריכה לדעת." היא הביטה סביב דירתו בפעם הראשונה. "זה מקום ממש נחמד. אכפת לך אם אני אחטט קצת לפני שנתיישב לאכול?"

"לכי על זה, רק אל תיכנסי לחדר של ג'ורג'." הוא החווה בידו אל הדלת של חדר השינה הקרוב יותר.

"בטח." ואז הוסיפה בחיוך. "למה?"

"בגלל ששם נמצא כל הבלגן." הוא חייך מכיוון המטבח הקטן. "אני חושב שאת מאבדת את המגע שלך, היית צריכה לדעת את זה."

"אולי," היא הסתובבה בדירה הקטנה שלא הייתה כל כך קטנה בהתחשב בכך שהכילה את שני הבנים. היו שם שני חדרי שינה, חדר אמבטיה, מטבח קטן, אזור קטן לאכול וטרקלין לא קטן. לכל מקום שאליו הסתכלה, ראתה צבעים בהירים שנעו בעיקר בין אדום, צהוב וכחול.

אחרי שהגניבה מבט אל פרד שרכן מעל התנור היא עשתה את דרכה אל חדר השינה שלו. חדרו היה צבוע בגוון בהיר מאוד של ירוק ומיטתו כוסתה בסדינים בגוון חום שמשך את תשומת ליבה. לפתע היא הבחינה במראה שהייתה תלויה מעל השידה שלו, ועל השידה הונחה תמונה של צ"ד.

היא זכרה בערפול את היום שבו קולין קריווי צילם את התמונה ואז נזכרה שזה היה בדיוק לפני שהארי לימד אותם את לחש הפטרונוס. כולם נופפו למצלמה מלבד הרמיוני הקטנה שבתמונה. זו נעצה בתאומים מבט כעוס ואלה החזירו לה חיוכים רחבים. כשהרמיוני הקטנה חזרה לנופף אל המצלמה הם המשיכו להתעסק בדבר מה שהתעסקו בו לפני כן. הרמיוני הבחינה שפרד הגניב לעברה מבטים בעוד שג'ורג' הביט על אחיו והניד בראשו.

"מצאת משהו מעניין?" הרמיוני צווחה קלות כשפרד צץ מאחוריה.

"זו רק התמונה," היא הראתה לו אותה. "לא ידעתי שיש לך עותק שלה. אתה חושב שלקולין יש עוד עותקים שלה?"

הוא הביט על התמונה בחיבה. "כמובן, היו לו עוד כמה עותקים כשלקחתי את זאת ממנו." הוא צחקק כשראה את הרמיוני מביטה שוב בתמונה. "הלוואי וזכרתי מה אמרנו. את נראת כאילו כעסת עלינו."

"כן, זה נכון." היא הביטה בו כשהוא הניח חזרה את התמונה. "זה מקום נחמד, פרד."

"תודה," מבטו קפץ לרגע אל המיטה ואז חזר לפניה. "ארוחת הערב מוכנה." הוא הוביל אותה אל כיוון חדר האוכל.

הרמיוני התנשמה בהפתעה למראה תריסר נרות שריחפו סביב השולחן ושולחן שהיה ערוך למופת שעליו אוכל שהיה מספיק לארבעה אנשים. "וואו, פרד, התעלת על עצמך." הוא חייך חיוך רחב בתגובה ומשך לאחור את כיסאה. כשהתיישבה הוא משך מפית ופרש אותה בחיקה והיא חייכה. "תודה." אמרה והוא התיישב מולה בשולחן העגול, מרחיף את השולחן השני לעברם על מנת שיוכלו למלא את צלחותיהם.

פרד התכווץ למגע השולחן השני שהתנגש בשולחן שלהם כשהוא איבד את הריכוז למראה הרמיוני שמשכה קצוות שיער אל מאחורי אוזנה. "סליחה," מלמל והיא רק חייכה. לאחר שמילאו את צלחותיהם, הוא לקח ביס וחיכה שתטעם.

"זה מעולה! בישלת בעצמך?"

"כמובן," הוא התגאה בעצמו. היא הייתה היחידה שבישל עבורה ונעם לו לשמוע שהיא אהבה את זה. לאט לאט הוא החל להירגע כשהשיחה בניהם קלחה. הוא אהב לדבר איתה פשוט בגלל שזה היה קל כל כך. היא לא שפטה אותו או העמידה פנים שהקשיבה לו כמו רוב הנערות איתן יצא. למעשה, בקושי היה לה דבר מה משותף עם חברותיו הקודמות. עובדה שלא שם לב אליה עד שהיא התעלמה מכך שהוא כמעט העלה באש את שיערה.

"פרד!" הרמיוני התכופפה כשנר ריחף קרוב מדי לראשה ונדה בראשו כשאוזניו האדימו ממבוכה והוא מלמל התנצלות. לאחר ששניהם סיימו לאכול הם עברו אל הסלון. הנרות ריחפו אחריהם והיא התיישבה על הספה בהיסוס כשמוזיקה החלה להתנגן. היא הופתעה לראות שפרד פינה מרחב בו יוכלו לרקוד וכשהוא חייך אליה והושיט את ידו לעברה, היא רק נשכה את שפתה בהיסוס ולקחה אותה.

הוא משך אותה לזרועותיו, מחזיק אותה קרוב אליו. נאנחת, היא נשענה עליו והניחה את ראשה על חזהו. ידו נעה על גבה בליטופים רכים כשהוא הסתובב איתה במעגלים עצלים. היא שמעה אותו ממלמל דבר מה ולאחר רגע פקחה את עיניה והבינה מה עשה. הוא כיבה את כל הנרות מלבד שניים וחשכה נעימה נפלה על החדר. היא הרגישה את ידו עולה מעלה ומתעסקת בשיערה כשהטתה לאחור את ראשה והביטה אל תוך עיניו. ליבה ניתר קלות כשהוא ליקק את שפתיו ואז היא הנהנה קלות, מאפשרת לו להצמיד את שפתיהם.

שפתיו נגעו בשלה ברפרוף לפני שהוא משך את לשונה החוצה. מבלי לחשוב יותר מדי, היא נתנה לידיה לשוטט על גבו. פרד מצץ קלות את שפתה והיא לא יכלה להחניק אנחה שנבלעה בפיו. ידיה ירדו אל ישבנו, היא חשבה על כך מאז הפעם האחרונה שבה ידיה הגיעו לשם. זה היה תורו להיאנח ואז הוא החל ללכת איתה לאחור. לפני שהיא שמה לב, ברכיה נתקלו בספה והוא נתן לה לרדת באיטיות, נשכב מעליה מבלי להתנתק מהנשיקה.

"אאוץ' פרד, משהו דוקר אותי," היא זזה תחתיו.

הוא התרומם מעט וחייך. "באמת? לא שמתי לב." אמר ורכן חזרה אליה.

"אלוהים, פרד! לא זה!" היא צחקה ודחפה קלות את חזהו, מעבירה את ידה בין שתי כריות הספה כדי למצוא את החפץ הדוקרני.

הפרק הקודם		הפרק הבא