באי קטן באוקיינוס

*יש מצב שזה ייצא קצת מציק לצמחוניים/טבעוניים, מצטער כלכך! אני גם בעדכם לגמרי!

מצטער אם יהיו קצת שגיאות הקלדה, כשכתבתי את זה קרה לי דבר משמח ודי רעדתי. בכ"מ, תהנו!

---------------------------

העיצוב היפה של המעטפה בצבעי השחור והלבן נשמר גם מבפנים וגם על הכתב. ומכאן צומחת השאלה, כמה פרות הרגו בשביל שהמכתב הזה יראה ככה? שמינית פרה? אני מרחם על השבע שמיניות שנותרו, הולכות ככה עם שמינית חסרה. מעניין איזה חלק הפרה איבדה.. רגע, וואו, שוב סטיתי מהנושא! אנשים, או בעצם, דמויות, כל פעם שאתם רואים שאני סוטה מהנושא, תעירו לי! רגע, אתם לא יכולים להעיר לי, אתם דמויות בסיפור... או שמא דווקא אתם יכולים להעיר לזה שמפרסם את הסיפור הזה בתוך הדבר הזה בתוך הדבר הגדול יותר ההוא עם השם המוזר שיעביר את היערותיכם אל זה שהעביר אליו את הסיפור שאני נותן לו שיעביר אלי את ההערות שהוא מקבל מכם? לאלא, זה יהיה חתיכת טלפון שבור. אגב, רוצים הוכחה שאתם רק דמויות? לא מאמינים לי? הנה ההוכחה: אני שמתי לב לשמותיכם המוזרים, לדוגמה "כינוי בעברית" או "Bon Appétit" ומיד הבנתי שאני זה שצודק! אתם שואלים כיצד אני יודע על שמותיכם אלו? הא, קל. ה"טלפון השבור" שמעביר את כל הדרך של הסיפור, סיפר לי בצורה הפוכה. עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם למה הייתה החפירה הארוכה הזו, ואסביר: זו הייתה חפירה ארוכה שאני קורא לה "מבחן הקשבה" למה? כי שוב סטיתי מהנושא ולא הזכרתם לי!! נכשלתם במבחן. יהיו עוד כאלה, תהיו מוכנים.

(הערה: אני מודה לכינוי בעברית על הרעיון של הטלפון השבור, כמובן. אתה חוזה עתידות!)

וחזרה לנושא שלנו: הפרה המסכנה שנחתכה בשביל במכתב הזה! אולי זה רגל? ואז השבע שמיניות שנותרו לא הולכות ככה עם שמינית חסרה, אלא צולעות ככה או שוכבות ככה. לא, זה לא באמת הנושא, התבדחתי קצת. ולא, מי שחשב, זה גם לא מבחן הקשבה, אבל כל כבוד על ההקשבה! עכשיו, לרגע לו כולכם חיכיתם, המכתב! בידיים רועדות פתחתי את הקפל ונגלה אלי כתב יד גדול ודי בלתי קריא, שאם אני ןלא אצליח לקרוא עכשיו לפחות יהיה לי מה לעשות עד שההורים שלי יגיעו. לקחתי אותו לספה והתחלתי לפענח את הכתב:

"שלום רב, אנו שמחים על שאתה זכאי להיכנס לבית הספר לקוסמים בקאנג'י"....

עכשיו הבנתי. זו המתיחה של חבר שלי! לא אכנע לבדיחתך הגרועה! ני אדבר איתו ואודיע לו שהוא לא הצליח למתוחח אותי. הלכתי לפינת הבשחם שלנו לקחת את היפלון המיושן שלנו, ולחצתי על הספרה ⁁ שלוש פעמים ושמתי על עוצמה חזקה. תוך פחות מארבעה רינגים שמעתי את קולו של החבר שלי מהצד השני. "דלי?" הוא שאל. "מר גרב, אתה לא תעבוד עלי! אני יודע שאתה הוא זה ששלח לי את המכתב המוזר הזה כמתיחה מאוחרת לאחד באפריל!" אמרתי לו. מי שתהה, בשמו אין את המילה גרב, אבל אני קורא לו ככה. "אני עשיתי לך כבר מתיחת אחד באפריל," הוןא ענה, "החלפתי לך את המספריים בקלמר בעכביש שאילפתי, הוא עדיין שמור אצלי, אני מאכיל אותו כל יום." סיים בנימה צוחקת. "שיט, אז זה מישהו אחר שלח לי! מי עוד יכול להיות... נופ, אף אחד." עניתי לו. "אולי זה מכתב אמיתי?" הוא ענה, תמים. "כתוב שם שהתקבלתי לבית ספר לקוסמות כלשהו, לא נראה לי..." עניתי לו. ברצינות, נראה לו שאני אאמין לבדיחה גרועה כל כך של איזה מישהו מעצבן? "יואו, גם אני קיבלתי מכתב כזה היום!" הוא ענה לי. "אני לא מאמין לך," אמרתי באי אמון, "אז אני אעשה לך בוחן קטן: באילו צבעים במכתב?" שאלתי. הוא ענה ששחור ולבן, והאמת הכתה בי.

זה לא מתיחת 1 באפריל!

זה הילד ששונא אותנו מהכיתה המקבילה.

"זה אנפה מפחידה שלח לנו את זה!" אמרנו שנינו יחד.

אנפה מפחידה זה מישהו מהכיתה השנייה ששונא אותנו. זה לא שמו האמיתי, כמובן, אנפה מפחידה זה שם קוד שאני וגרב המצאנו לו, שפירושו "טמבל חריג" בשפה הסודית שלנו.

"רגע, זה לא הגיוני! אנפה מפחידה כותב שמחים עם ס' וכ'! סמכים!" אמר גרב והגדיש את ה-ס' וה-כ' בסמכים שלו.

"שיט, אתה צודק. אז אולי זה באמת מכתב אמיתי.. רגע, יש לי רעיון. אני אשאל דמויות בסיפור! אני אחזור אלייך עוד מעט," עניתי לו וניתקתי.

כן, אתם הדמויות בסיפור! אם כבר אתם קוראים את זה ככה, אולי תעזרו לי? אני צריך את זה!!

-------

פרק קצר כי בכל זאת, דניאל צריך עזרה. והוא מוסר שאומרים את זה dli, כמו דלי כזה ששמים בתוכו דברים וזה. 

הפרק הקודם		הפרק הבא