חייו ושקריו של אלבוס פוטר

"חכה! מה זה?" שאל אלבוס.

"זה כדור סיפורי, הוא יענה לך על כל שאלותיך בשמי ויספר מה שלא סיפרתי, אני הולך לישון, אל" אמר טדי ועלה למעלה. אלבוס שיחק בכדור הכסף, הוא היה כבד ונראה כאילו הוא מכיל הרבה בתוכו. כעבור כמה דקות אלבוס הפסיק לשחק בכדור, ופתח את תיקו להוציא את שיעורי הבית מאותו היום, הוא פתח את הספר : "שינויי צורה למתחילים" בעמוד עשרים וארבע, והחל לקרוא: "שינויי צורה בחפצים ננו-אנטי סימטריים: חפצים ננו-אנטי סימטריים הם חפצים שקוטרם אינו מתנגד (ביטוי אשר מופיע בעמוד שלוש עשרה) לרוחבם ולצירם המערבי, חפצים אלו הם הפשוטים שבקטגוריית האנטי סימטריים, ודוגמה לחפץ מסוג זה היא קוביית קסם, מסוג 2, אשר נמצאת בתוך חפיסה של "קסמים קוסמיים" שניתן לרכוש בחנויות. בכדי לשנות את צורת החפץ הננו-אנטי סימטרי שברשותכם, עליכם לדמיין את צירם המערבי נכבל לצידם הצפוני והופך לציר מזרחי, בעוד אורכו ורוחבו סותרים זה את זה, ולאחר מכן פנו כ-45 מעלות ו..." אלבוס הפסיק לקרוא, ושאל את עצמו בייאוש: "למה צריך את כל זה?", להפתעתו, הכדור הקטן נפתח ואמר: "מכיוון שכך נכין את עצמנו לחיינו הבוגרים, ונלמד כיצד לשנות צורה של דברים מתוחכמים". אלבוס פלט קריאת בהלה, אשר גרמה לששת התלמידים האחרים אשר עוד היו בחדר להסתכל עליו במבט מעוצבן, אלבוס הסמיק, ושאל בלחש: "טדי? זה אתה?" , הכדור הקטן ענה לו: "כן"
והוסיף: "בוא אחריי". אלבוס נגע בו קלות והרגיש איך גופו מתנתק מהקרקע והוא מרחף... לכיוון אותו מקום שבו היה לפני רגע, הוא ישב באותה כורסא אל מול האח, אלא שהיו בחדר עוד מלא תלמידים, ביניהם, הוא זיהה שבפינה ישב טדי וקרא ספר, אלבוס הלך אליו, ושאל: "טדי? זה אתה?", טדי לא הגיב, ואלבוס ראה ניצוצות של דמעה באחת מעיניו, "טדי!!! זה אני! אלבוס! אל!" הוא שם לב שפניו של טדי צעירות יותר, רעננות יותר, ושהוא קטן יותר. הוא ניסה לגעת בו, אבל היד חלפה על פניו בלי לגעת בהם, אז הוא התיישב לצדו וקרא את מה שהיה כתוב בתוך ספרו: "מאה דרכים: להתאבד בעולם הקוסמים", אלבוס הזדעזע, ונראה שעוד ילדה אחרת חשבה כמוהו, כאשר היא ראתה מה כתוב שם, היא שאלה אותו: "מה קרה, טד? הפרופסור מקגונגל שלחה אותי אליך לבדוק אם אתה בסדר אחרי- אתה יודע מה, ולמה לעזאזל אתה קורא את הספר הזה?", היא לקחה אותו מידיו של טדי, זו הייתה "ויקטואר!" קרא אלבוס, אך היא כמובן לא שמעה, וטדי המשיך: "ויקטואר,  שנינו יודעים שאני צודק לגמרי כשאני קורא את זה, אוף! הלוואי שלא היה לי את אבא שלי", והוא טמן את ראשו בין רגליו, והוסיף: "את יכולה ללכת מפה" אך נראה שלויקטואר אין כוונה לזוז, והיא אמרה לו: "גם אני שונאת את הסלית'רינים, וזה שאתה מתחפר פה לא יגן עליך מפני הפעם הבאה שבה יכבלו אותך ערום במסדרון, אז בוא-" "את רוצה שכולם ישמעו את זה?" צעק עליה אלבוס, וגרם לקבוצת תלמידים להסתכל עליהם. הופיעו לויקטואר דמעות בעיניים, והיא ברחה.

הפרק הקודם		הפרק הבא