הארי פוטר והנשמה הנסתרת

הרגע שלפני

~♤~♧~♤~

הארי הסתובב לאחור בחדות.

וולדמורט לבש גלימה שחורה, ופרצופו היה מגעיל כתמיד.

צבע עור לבן ירקרק, קרחת, אף מעוך ופרצוף נחשי.

הוא התחיל לצעוד לכיוון הארי.

"כמה מוזר לך לראות אותי בצורתי הרגילה כאן, לא בתור טום רידל. נכון?" אמר וולדמורט.

"האמת שלא" הארי ניסה למשוך את הזמן וצעד מעט לאחור.

"טוב, כי לי מוזר לראות אותך בגילך המופלג, לעומת הפעם הקודמת שהתראנו כאן"

"גילי המופלג? בוא תגזים"

"הו, הו. אני ממש לא מגזים, זקן שכמוך. כבר לא זז, חסר אונים. לא יודע להלחם... בדיוק מה שאני צריך עכשיו"

הארי ניסה להשחיל מילה מפיו, אך וולדמורט הקדים אותו.

"אין צורך לדבר. רק להקשיב"

וולדמורט התהלך ושרר שקט מלבד קולות צעדיו.

"ובכן, איך ידעת שאני כאן? האמת זה בונוס בשבילי. סוף סוף להרוג את הארי פוטר"

"אני מכיר אותך, ואם הופעת באח בתור טום רידל זה היה די ברור שתהיה כאן"

"אם זה כל כך ברור, כנראה שלא הבהרת לעצמך את הפרטים בראש לפני שהגעת. אני הולך לנצח. סוף סוף"

"אני לא חושב"

"ומדוע אתה אומר זאת בכזה ביטחון?"

"כי אני פשוט יותר חזק ממך"

"חה חה חה חה" וולדמורט צחק את צחוקו המרושע כפי שצחק כשחשב שהרג את הארי ב1998, בקרב על הוגוורטס.

"אני במקומך לא הייתי צוחק"

"ואני לא שאלתי מה היית עושה במקומי"

"מה לעשות וולדי, אתה לא מסוגל להרוג אותי מאז מה שקרה בקרב על הוגוורטס. אתה יודע שאם תנסה משהו לא טוב יקרה לך"

"שלא תעז לקרוא לי וולדי, אחרת התוצאות יהיו חמורות. מה שקרה בקרב על הוגוורטס היה אך ורק בגלל השרביט המטורלל של דמבלדור"

"אל תדבר עליו"

"למה? מה תעשה לי הארי? אני כל כך מפחד"

"תאמין לי יש לך סיבה"

"הופה! מישהו פה תפס ביטחון"

"תמיד הייתי כזה לעומתך"

"הארי, אני מציע לך לשקול את המילים שלך"

"ואני לא מציע לך להציע לי הצעות טיפשיות. מה תעשה? תהרוג אותי?"

"קרושיו!" וולדמורט הצביע על הארי בשרביטו.

הארי ביטל את האור שנשלח אליו בהינף שרביט.

"מתלהב הא? הספקת ללמוד קצת טכניקה בכל השנים האלו?"

"כן. יש בעיה?"

"לא... פשוט זה לא יציל אותך"

"אני בסדר עם העניין. אבל, תגיד וולדמורט, איך בעצם חזרת להתקיים רק עכשיו? אחרי כל השנים האלו?"

"מאז שהתפוררתי בקרב על הוגוורטס המשכתי לחיות אבל הייתי מאוד חלש. עם השנים התחזקתי והשנה הייתי מספיק חזק כדי לשחרר את הסניידים מאזקבאן. אחרי שהם השתחררו, זה חיזק אותי אז שחררתי גם את רודולפוס. ועכשיו, אני הולך לחזור לחיים נורמליים ולא למות יותר לעולם בזכות אוצרות המוות, שבמקרה, הגיעו אליי בזכות הבן הטיפש שלך"

"אל תדבר ככה על הבן שלי!"

"הארי, הארי, הארי... אתה עדיין לא קלטת. אתה עומד למות עכשיו. אתה לא מחליט"

"אני לא הייתי בטוח כל כך"

"אז כדאי שתהיה כי זה מה שהולך לקרות"

"תגיד, מתי לאחרונה פגשת את דלפי?"

"מאיפה אתה יודע על דלפי?"

"חיסלנו אותה שנה שעברה..."

"מה? דלפי שלי! לאאא" וולדמורט צרח, וקולו הדהד ברחבי החדר.

"אתה כל כך לא מעודכן, וולדי"

"יש לך משהו להגיד רגע לפני ש..."

"רגע לפני שמה?" הארי קטע אותו.

וולדמורט הניף את שרביטו והארי הבין מה הולך לקרות ורץ לאחור.

"אבדה קדברה!"

דבר הכותבת:

שלושה פרקים אחרונים!! זה בעצם היה פרק שהוא דו שיח בין הארי לוולדמורט.

ככל שתגיבו יותר, תמליצו, תדרגו ותשלחו ינשופים הפרק הבא יעלה יותר מהר.

עלו המנויים אז תודה לכל מי שנרשם, מקווה שנהנתם מהפרק הזה למרות שהוא היה יותר פרק מעבר. 💋

הפרק הקודם		הפרק הבא