בודדה

בקיצור, הבדיקה הלכה יחסית חלק...

הראל לקחה את המספר של מעין והן סיכמו שידברו בטלפון.

יום למחרת הראל קיבלה תשובה שלילית, וזה אומר שהתקצר לה הבידוד. (ל10 ימים, לא 7. למי שהספיק לשכוח)

אז אמנם הראל כבר לא בבידוד, אבל היא עדיין לומדת בזום.

"הראל! תנמיכי!" צעקה טלאור מחדרה.

"קודם תביאי תאוזניות ואז נדבר"  ענתה הראל.

"מה?" טלאור עשתה את עצמה לא שומעת

"שניה, יש לי טלפון" הראל הרימה את הטלפון- אמא.

_שקט_

"הראל?" אין תשובה. "הראל!" טלאור צעקה שוב.

"כן, אני חיה ונושמת ברוך השם" הראל מלמלה, יצאה לגינה וענתה.

"היי, אמוש!" הראל ענתה, עדיין קצת בהלם. "מה שלומך?"

"יותר טוב ב"ה. אני מחר חוזרת הביתה! שלחתי הודעה לטלאור אבל היא לא ראתה" ענתה אמה (אמה זה השם שלה)

"אני אומר לה! רגע, החלמת לגמריי או שזה רק שיפור?" הראל שאלה, רק ליתר ביטחון.

"החלמתי החלמתי!" ענתה אמה בהתלהבות.

"יש!!!!!!!!!!!!" צעקה הראל. היא ניתקה, נכנסה הביתה ורצה את המדרגות שלוש-שלוש (אשכרה יש אנשים שמצליחים לעשות את זה) "טלאור!"

"כן. זכית בלוטו? מה זאת הצרחה הזאת?" היא ענתה בזלזול.

"בערך! פתחי ווצאפ!" הראל המשיכה לצרוח בהתלהבות.*

"פתחתי. נו? אה שניה יש לי הודעה מאמא" טלאור המשיכה בטון האדיש שלה ואז קלטה- רגע. הודעה מאמא!!! "הראלללל!!!! אמא חוזרת!!!!!" 

"אני יודעתתתתתתתת" היא ענתה ואז אמרה- "אוזניות בבקשה?"

"כן, בטח! אה, לא." טלאור חזרה לטון האדיש.

"טלאור!" הראל התחילה להתעצבן.

"באמת, אם את רוצה להידבק אין בעיה, אבל לא כדאי לך. מניסיון" טלאור צחקה קצת והמשיכה- "בעצם אפשר לחטא. תביאי מגבונים, אלכוג'ל וכפפות"

הראל העבירה לה את הדברים דרך הפתח הקטן בדלת וטלאור הביאה לא את האוזניות אחרי עשר שניות.

"נראה שעשית פה חיטוי יסודי" אמרה הראל והלכה למחשב שלה, לעוד שיעור מדעים משעמם.

*טוב, מן הסתם שהיא תתלהב. שאבא שלה "חזר" מהבית חולים זה היה לבית קברות. 

ובנימה אופטימית זו- 

אז איך הפרק? אשמח שתדרגו תמליצו תתבבו ותשתפו!

בע"ה עוד פרק יעלה בקרוב!

הפרק הקודם		הפרק הבא