סאמר פאן

" זה נגמר? " שאלה ג'יין בפעם העשרים.

" עוד לא, מתוקה. "

" מצטערת שאני מנדנדת לך, אני פשוט מפחדת. "

" את לא מנדנדת לי אף פעם, מתוקה שלי, " פטר כיסה את עיניה של ג'יין לעוד רצח בדם קר שהופיע על המסך הענק. " עוד מעט הסרט ייגמר, עוד עשר דקות. " הוא נישק אותה בראשה.

עברו עשר דקות. איטיות וקשות, ובעיקר מפחידות.

" נגמר, מתוקה. " 

ג'יין התקוממה לאט, אוחזת בידו של פטר.

הם יצאו מהקולנוע וחזרו אל המלון במהירות.

פטר פתח את החדר וג'יין והוא נכנסו.

פטר נעל את החדר והתמתח.

" בלה, אני מצטער שהסרט היה גרוע, לא הייתי צריך לשכנע אותך. "

" אבל הסרט היה די טוב. " חייכה ג'יין.

" מה היה כיף? "

" שעודדת אותי לאורך כל הסרט ולא השתגעת ממני. ובעיקר, שהיית איתי. "

" זה היה החלק הכי טוב. " ידיו של פטר התקערו אל מותניה של ג'יין, וידיה נשענו על כתפיו. פטר שיחק בשערה הג'ינג'י והביט בעיניה הכחולות היטב. הוא נישק אותה נשיקה ארוכה, פעילה ועדינה.

" אז את אומרת שהיה כיף? " מצחו התנגש במצחה.

" כן, היה די כיף. " ג'יין נישקה אותו נשיקה עדינה שהפכה לנשיקה סוערת.

" רעב? "

"  רעב - מת. " חייך פטר.

הטלפון שלו רטט לרגע.

" חכי רגע, מתוקה, אני צריך לענות. " הוא נשק לג'יין קלות.

" שלום, הוראס. "

פטר הלך רגע למרפסת.

" תומאס, מה עם בלה? "

" היא בסדר, הרגע חזרנו מסרט. "

" אפשר לדבר איתה? " שאל הוראס, מסתובב בארסיליון.

פטר נתן את הטלפון לג'יין וגם נשיקה מהירה בלחי.

" היי, אבא, הכל בסדר? "

" ברור, חמודה. הכל טוב אצלך? הכל בסדר עם תומאס? "

" הכל בסדר, אבא, " ענתה ג'יין בשמחה. " עכשיו חזרנו מסרט. "

" והכל טוב עם ה...נישואים? "

" כן, הכל מצוין. מתרגלים. " היא חייכה.

" אז מתי אתם חוזרים? "

" חכה רגע. " היא לחשה לו. 

" מתוקי, מתי חוזרים? "

" מחר. " הוא התקדם לכיוונה.

" הו, מצוין. אז מחרתיים - אוה, מתוקה, אפשר את תומאס? "

" ברור, אבא. "

" מתוקי, אבא שלי רוצה אותך. " 

פטר בא בצעדים גדולים ומהירים.

" ספר לי מה קורה. " ג'יין נשקה בפיו קלות.

ג'יין ניסתה להאזין אך בלא הצלחה. פטר סיים לדבר, וכבר הוגשה ארוחת צהריים: עוף ותפוחי אדמה.

" מה הוא אמר? " ג'יין התיישבה, ופטר לצידה.

" סתם, אני אספר לך אחר כך, " הוא נשק לה בעדינות נשיקה די קצרה. " את יודעת שמחר חוזרים? יהיה כיף. "

" באמת? התגעגעתי. מתי חוזרים מחר? "

" אהה, בבוקר. "

" אני כבר מתה לפגוש את כרמן ואנדי. " היא חייכה.

עברה חצי שעה של אכילה. פטר וג'יין התחלקו בסודות ובנשיקות קטנות. 

הגיע הבוקר המקולל. המעצבן. בוקר תמיד מעצבן.

" בוקר טוב. " ג'יין חייכה כאילו שזה הבוקר הכי טוב בחייה.

" בוקר טוב, אהובתי, " פטר נישק את ג'יין נשיקה ארוכה, עדינה ופעילה.

" איזה כיף הבוקר, " היא מזגה לפטר שוקו ופנקייק.

" היום חוזרים, מתוקה. את מתרגשת? "

" לא, אתה מכיר אותי. אני אף פעם לא מתרגשת. חוץ מהיום ההוא, זה הוריד לי דמעות, באמת. "

" טוב, מתוקה, חייבים להתלבש ולצאת עוד השעה. קדימה. "

" אבל אני צריכה תמריץ. "

" תמריץ? "

ג'יין הנהנה. פטר נישק אותה נשיקה סוערת וארוכה.

היא התנתקה ועל הרצפה נפל חוט זעיר של רוק מעורבב משתי פיותיהם.

" עכשיו יותר טוב. "

פטר חייך ואמר: " קדימה, אהובה, תתארגני. "

ג'יין ופטר התקלחו והתלבשו.

" אתה מוכן? "

פטר הנהן, ושניהם יצאו מהמלון אל האגם שליד המחנה.

הם הגיעו, נכנסו למים והמערבולת סחפה אותם. 

ג'יין שיפשפה את עיניה ופתחה אותן. תיאו, אנדי, אד, הוראס וכרמן הפתיעו אותה עם שלט ענקי על הארמון שבו כתוב 'אוהבים אותך בלה! '.

" כל זה בשבילי? " 

כרמן ואנדי רצו אל ג'יין וחיבקו אותה חיבוק ארוך מאוד.

" אני לא מאמינה שאת נשואה! " צעקה כרמן.

" אה, זה לא כזה ביג דיל. " הצטנעה ג'יין.

כרמן ואנדי התפנו רגע מג'יין, ותיאו, אד והוראס באו לחבק אותה חיבוק משפחתי.

" אבא, תיאו, אדי! אוה, התגעגעתי אל כולם, חבר'ה, " חייכה ג'יין לפטר היה לצידה, אחז בידה חזק. " כל זה בשבילי, השקעתם! "

" היי בלה, " צעקה אנדי. " תנשקי את תום רגע, אני רוצה לראות! "

" אנדי! " נזף בה הוראס.

כרמן חייכה במבוכה. ג'יין רצתה לנשק את פטר מול כל העולם, לא היה לה אכפת.

" אתם בטוחים שאתם רוצים שאני אנשק את תום? זה ייקח כמה זמן... "

" אז אני מבקש, " חייך פטר. " אפשר אחת? "

ג'יין גילגלה עיניים, התקרבה אל פטר באיטיות, ידיה נשענו על כתפיו וידיו התקערו אל מותניה והיא נשקה אותו בעדינות. ראשיהם זזו באופן מושלם, לשוניהם שיחקו זו עם זו בצורה שקופה כלפי חוץ, הן השתלבו.

כולם פלטו אנחת חמידות ואהבה. הנשיקה נערכה כבערך 24 שניות.

ג'יין התנתקה באיטיות, ראשה נשען על כתפו והוא חיבק אותה ביד אחת.

היה רעש רם מאוד. כולם צעקו והשמיעו מוזיקה. כולם רקדו ושמחו, ורק פטר וג'יין נשארו באותה 'פוזה'.

נם התעלמו מכל הרעש. כאילו רק שניהם היו שם.

" אמרתי לך פעם שאני אוהב אותך מאוד? "

" אמרתי לך שכיף לשמוע את זה שוב? "

שניהם צחקו והתנשקו ארוכות.

פטר סחב אותה עד לבית שלהם, התנתקו מכל הרעש.

פטר פתח את דלת האחוזה ונעל אותה.

" לא נמאס לך להתנשק איתי? " שאלה ג'יין.

" איתך בחיים לא. " הוא חייך. " אני שלך, הנשיקות שלי רק אלייך, אהובתי. "

" אפשר לקרוא לך אהובי? "

" ברור, אם את רוצה. " הוא חייך.

ידיה של ג'יין התקערו דרך צווארו, וזרועותיו של פטר הגיעו אל גבה, דרך מותניה.

" אוף, אני אוהבת אותך. " צחקה ג'יין.

" אוף, אני אוהב אותך. " צחק פטר.

הפרק הקודם		הפרק הבא