ירח מלא

"פוטר! פוטר! פוטר!" הריעו אוהדי גריפינדור בחדר המועדון.
לפתע נכנס אית'ן לחדר המועדון.
"הנה אית'ן פורד! וווווהוו!!"
בנות רבות התאספו סביבו והחלו להחמיא לו על המשחק הנהדר. 

-

"השומר המעולה של גריפינדור הצליח לחסום את הכדור בפעם החמישית להיום, נראה שהמזל משחק לטובת האריות!" צעק הקריין.
"ו....הוא קלע! 20-0 לגריפינדור!" הקהל הריע בחוזקה.
"החובטים מבצעים עבודה מעולה, נראה שהכימיה ביניהם טובה מתמיד" צעק הקריין בהתלהבות כשראה את החבטה של קייט לאחר שאית'ן "מסר" לה את המרביצן.
היא הצליחה להסיט את הרודף הראשי של סלית'רין ממסלולו וכך חטף לו טים את הקואפל.
קייט חייכה בסיפוק, שמחה מעידוד הקהל.
"וואו, נראה שג'רי קליף המחפש של סלית'רין בדרך למצוא את הסניץ'!"
ליבה של קייט, ושל כל שאר הקבוצה הלם בחוזקה.
ג'יימס צלל במהירות ובמקצוענות ועף צמוד לזנב המטאטא של קליף.
"פוטר מתחיל להדביק את קליף במרוץ אחר הסניץ', אך לא נראה שיש לו סיכוי" אמר הקריין בדאגה. אפילו הקריין לא רצה שסלית'רין ינצחו.
לפתע הרים אית'ן את המחבט שלו וחבט במרביצן.
הקהל השתתק, והמרביצן נזרק במהירות ישר אל זנב המטאטא של קליף.
קליף החל להסתובב במעגלים באוויר, וג'יימס פוטר אחז בסניץ'.
הקהל הריע בקול רועם.
"ואין ספק שזו אחת התפניות המעניינות ביותר שהיו לנו העונה.
פוטר שיחק אותה, כרגיל.
אך ללא אית'ן פורד אין ספק שהקבוצה לא הייתה מנצחת." אמר הקריין בהתרגשות.
"יום חג בשביל גריפינדור, צאו לחגוג!"

לפתע התנער אית'ן מהזכרונות מהמשחק.

-

"אז... ספר לי, איך חבטת בצורה כה מקצועית במרביצן?"
"זה לא כואב?"
"זה קשה?"
הבנות שהתאספו סביב אית'ן החלו להעיק עליו.
"אני מצטער, אני חייב ללכת" אמר בחוסר ריכוז.
הוא ניסה לפלס לו דרך בין ההמון שהריע לג'יימס.
"היי אית'ן! בוא הנה יא גבר!" צעק טים מפינת החדר.
אית'ן ניסה לסמן לו שהוא לא בעניין, אך טים קם אליו וגרר אותו אליו.
רוב חברי קבוצת הקווידיץ' ישבו שם, שותים בירצפת וצוחקים בקול.
"אית'ן!" אמרו כולם בשמחה.
"היי כולם, אני חייב ללכת ו..."
"מה קרה לך? תישאר! אתה חייב! בירצפת?" שאל טים בחביבות.
"לא תודה טים... אני באמת ממהר" חייך אית'ן חיוך מאולץ.
רק דבר אחד היה לו בראש.
הוא שוב ניסה לפלס לעצמו דרך בין ההמון, אך הפעם שרו לו שירי עידוד. הוא חש אי נוחות תחת המבטים והצחקוקים של הבנות מסביב.
"היי אית'ן" אמרה ויקי טורס. היא מעולם לא פנתה אליו, הוא היה מופתע.
לפתע שרביט עשוי עץ בהיר יחסית נגלה לעיניו, זרוק על הרצפה.
הוא הרים אותו, ובחן אותו.
"עץ לבנה, לא גמיש, שיערה מזנב חד קרן... כמובן! השרביט של קייט!" אית'ן חייך.

-

"שיט!" אמרה קייט בלחץ. היא התחילה לחטט בכיסי גלימת הקווידיץ' שלה בבהלה.
"מה קרה?" שאלה לין.
"נאבד לי השרביט. אני רצה לחפש אותו בחדר המועדון" אמרה בפיזור דעת.
הוא וודאי נפל לי מכיס הגלימה. הוא קרוע. אין יכולתי להיות חסרת אחריות שכזו?!
חשבה קייט, מעוצבנת.

היא רצה בחדר המועדון, מתעלמת מטים שלא הפסיק לקרוא לה להצטרף אליו וחיפשה ברצפה את השרביט שלה.
"איבדת משהו?" יד חמה נגעה בגבה.
זה היה אית'ן.
לפתע הוא משך אותה אליו, ונישק אותה.
מחיאות כפיים ושריקות נשמעו בחדר.

קייט הרגישה שליבה חם אפילו יותר מהאח שבערה בחדר המועדון.
היא הרגישה מאושרת.

-

קצר מאוד מאוד מאוד, מבטיחה שפרק הבא יהיה ארוך ויפצה על הפרקים הקצרים שכתבתי לאחרונה.

אבל הייתי חייבת לעשות הפרדה. נראה לי שעד יום שני יהיה פרק חדש ((:

חכו, זה לא הסוף. ממש לא, אל תגידו לי "זה צפוי" כי אני אבעט לכם בתחתP:

ושוב תודה ענקית על התגובות החמות, ממש ריגשתם, באמת! המשיכו לדרג ולהגיב כי זה מה שנותן לי מוטיבציה להמשיך לכתוב(:
אפילו אם לא באלכם לתת ביקורת רק תכתבו "קראתי", זה מספיק בהחלט(:

וגם ביקורת בונה תקבל בברכה, ייתכן ויהיו טעויות כי עשיתי את הפרק ממש מהר בלי לשים לב ממש מה אני כותבת.
אגב, כמעט כל הפאנפיקים שלי (מלבד היומן, מנגינה של מלחמה וחזיות ומטאטאים) מבוססים על סיפורים אמיתיים, אנשים אמיתיים ודברים שקורים לי. בתוספת הדימיון הבכלל לא פרוע שלי.

והנה שיר, סתם ככה אם בא לכם (: (אני פשוט נדבקתי אליו בזמן האחרון ולמדתי לנגן אותו והוא נכנס לי חזק ללב, ניסיתי לקשר אותו לפרק ולא הצלחתי)
http://www.youtube.com/watch?v=qHm9MG9xw1o

נראה לי שחפרתי עכשיו יותר מאשר בכל הפרק:D חחח לא נורא תתגברו, אוהבת המון!

הפרק הקודם		הפרק הבא