pretending

טוב אז מכיוון שהפרק הקודם היה קצר

ומכיוון שאני נוסעת לטיול יום הולדת ולא אוכל להעלות פרק בחמישי

קיבלתם פרק היום

תהנווו (:

כשקסי חזרה להוגוורטס, הדבר הראשון שהיא עשתה היה לחפש את דראקו בהוגוורטס אקספרס.

עכשיו, כאשר הוויזלים לא לצידה, ואף לא הארי, ידעה שתזדקק לדראקו יותר מתמיד. היא עברה בין כל התאים, עד שראתה פלומה בלונדינית מוכרת. היא התפרצה לתוך התא, וקפצה על דראקו בחיבוק.

"ממזר מזדיין, אני לא מאמינה שהפקרת אותי ככה!!" היא צעקה עליו, "איך יכולת להשאיר אותי לבד?! איך יכולת לא לספר לי כלום?!" דמעות נקוו בעיניה של קסי.

"קסי" דראקו נאנח בקול וחיבק חזק את חברתו, "כל כך פחדתי שהוויזלים האלה לא יוכלו לשמור עליך. חיכיתי שם עד שהייתי בטוח שאת בטוחה לגמרי" קולו החל לרעוד, אך רק לרגע קט.

"לא ענית לי על שום שאלה, חתיכת ממזר אגואיסט" היא החלה להרביץ לדראקו. לאחר שראתה אותו וידעה כי הוא בטוח, כל דאגתה התחלפה בזעם עמוק.

דראקו החזיק בידיה של קסי בחוזקה, מונע ממנה להמשיך להרביץ לו. לעזאזל היא הייתה חזקה משזכר.

"מה הייתי אומר לך, קסנדרה?!" הפעם הוא היה מעוצבן, וקסי ידעה זאת, כיוון שקרא לה קסנדרה רק כאשר כעס עליה במיוחד.

"אה?!" הוא המשיך לצעוק, "קסי אני מתכנן לרצוח את דמבלדור?! קסי אין לי מושג מה אני הולך לעשות?! קסי בואי איתי כדי שיהרגו אותך אחרי שהם ראו את "הנביא היומי"?!?!" עיניו האפורות של דראקו בערו מכעס.

"ההורים שלך הרי לא היו עושים לי כלום! היית לוקח אותי איתך ומחביא אותי אצלכם!" קסי גם כן כעסה.

"איפה?!?!" דראקו צעק, "תסבירי לי איפה! בבית שלי יחד עם בלטריקס?! שתוכלי ברוב טיפשותך לנסות לרצוח אותה, בגלל מה שקרה עם סיריוס?!"

קסי החלה לדמוע, "חתיכת מזדיין, אתה פוגע בנקודה רגישה"

דראקו נאנח בקול, הדמעות של קסי תמיד היו החולשה שלו. הוא הרגיש כיצד הזעם מתנדף, וחיבק אותה קרוב אליו.

"אני יודע קסי, אבל את יודעת יפה מאוד שזה מה שהיה קורה" הוא נשק לראשה וליטף את שיערה, "ואף אחד מאיתנו לא היה מאשים אותך. אבל תתארי לעצמך איך זה היה נראה בפני שאר אוכלי המוות"

"שילכו קיבינימט שאר אוכלי המוות" אמרה קסי.

בלייז גלגל את עיניו, "קסנדרה את מגזימה"

"לא אני לא מגזימה!" קולה של קסי עלה בשנית, "אני אתפוס את בלטריקס. אתם תראו, אני נשבעת שאני אהיה זו שתהרוג אותה"

אף אחד מבין השלושה שישבו בתא, לא ראה מעולם זעם כזה אמיתי וטהור בעיניה של קסי.

קסנדרה הייתה ילדה תמימה ואוהבת, ילדה שמאמינה בטוב. אף אחד לא באמת קנה את ההצגה של הילדה המרושעת, שעשתה כאשר הייתה עם דראקו.

אך הפעם, אפשר היה לראות כמה היא רצינית בדבריה.

דראקו חיבק את קסי אף חזק יותר אליו, "אם אוכל, אני מבטיח לעזור לך".

קסי הנהנה, היא כל כך שמחה להיות שוב עטופה בדראקו, עד שלא שמה לב למבטיה המקנאים של פנסי מן הצד.

"כן תמשיכי להימרח על החבר שלי" היא עקצה.

שני זוגות עיניים כועסים במיוחד, זוג בצבע אפור וזוג בצבע כחול, נשלחו אל פנסי.

"תגידי לי שאת לא רצינית" אמרה קסי, "אני הייתי במשך חודשיים שלמים לבד בלי אף אחד. שלא תעזי לקחת לי את הרגע הזה שאני נרגעת בו"

פנסי נשפה בעצבים ושילבה את ידיה, "תפסיקי להיות טיפשה" נזף בה דראקו, "הרי את יודעת שאני מאוהב בך עד כלות נשמתי. וסלזאר יודע למה, קסי מאוהבת בהארי" הוא נשק לאפה של פנסי ובכך פייס אותה.

"איך היה עם הוויזלים?" שאל דראקו ושב ללטף את שיערה של קסי.

"נחמד" היא אמרה וצחקה למשמע הזעקה של כולם, "הם נורא נחמדים. הם עזרו לי כשאתה, בלונדיני שחצן ויהיר שכמותך, לא היית שם כדי לעזור בזה!"

"חשבתי שתהיי עם הארי" פנסי נראתה מבולבלת.

"הממ.." קסי תקעה את ראשה בצווארו של דראקו בכדי להסתיר את פניה המאדימות במהירות, "קראתי-לו-דראקו-ביום-שנסעתי-לשם-והוא-קצת-הרבה-כועס-עלי-מאז" היא מלמלה במהירות.

"למה קראת לו דראקו?" פנסי שוב התחילה להאדים.

"כי רציתי שזה יהיה דראקו שאומר לי שהכל חלום, והוא בא לקחת אותי לאחוזת מאלפוי!" קסי אמרה, מזדקפת בחזרה במקומה.

"בסדר העיקר שאת שוב איתנו," אמר בלייז, "לוציוס בדיוק הצליח לגרום לכולם להאמין שניסיתם לתעתע בפוטר ולהוביל אותו אל אדון האופל"

"יופי" קסי אמרה בחיוך, שכמובן היה מזויף. היא כרגע נמצאת בין הפטיש לסדן. אחרי קיץ שלם עם הוויזלים, היא למדה לאהוב אותם, אפילו מאוד. ותמיד הייתה חצויה בנוגע למה תעשה בזמן שהמלחמה הולכת וקרבה. עכשיו, כשהמלחמה ממש כבר החלה, היא לא ידעה מה לעשות. באיזה צד תבחר? האם תלך עם חבריה הנצחיים, שתמיד היו שם לצידה, ותילחם נגד הבחור היחידי שגורם לה להרגיש כאילו שהיא נולדה מחדש, בכל פעם שהיא איתו? או שמא, תלך עם הבחור שהיא כה אוהבת, ותילחם באדם היחידי שהחשיבה בתור אחיה?

מבלי לשים לב, היא הדקה את אחיזתה בדראקו. מה תעשה אם יקרה לו משהו במלחמה? מה תעשה אם יקרה משהו להארי במלחמה?

קסי התחילה לרעוד, רק מהמחשבה שמשהו יקרה לאחד משני אהוביה, גרמה להתמוטטות עצבים. חבריה נבהלו.

"קסי הכל בסדר??" דראקו קפץ, מחבק חזק את חברתו.

פנסי הניחה יד על מצחה, "יש לך חום, חברה?" היא שאלה בדאגה.

"לא, לא. אני רק.. אני בסדר" קסי הזדקפה במקומה ליד דראקו, אך נראתה חיוורת מתמיד. היא נטלה את ידו של כל אחד מחבריה לתא, ואימצה אותם חזק אל ליבה. "בבקשה תבטיחו לי שתחיו אחרי המלחמה הזאת" קולה רעד.

"אוי קסי" פנסי נאנחה, "אנחנו מבטיחים. כולנו נחייה. וגם את" היא חיבקה את חברתה, שנרגעה מעט בינתיים.

עכשיו, כל שנותר לה להחליט, זה באיזה צד לבחור.

הימים חלפו, וכך גם החודשים, אך לא נראה שום סימן מהארי. בינתיים, סנייפ הפך להיות מנהל הוגוורטס, והאחים קארו שלטו באימה על בית הספר. אף אחד לא אהב ללכת להיענש אצל האח והאחות האכזריים, אך חלק מתלמידי גריפינדור האמיצים, היו מעיזים להמרות את פיהם.

מכיוון שקסי הייתה אחייניתו של סנייפ, איש לא יכל לגעת בה, ולעיתים גם היא הייתה משחררת רסן ומנסה להחדיר מעט תבונה באחים הנוראיים. כמו לדוגמא, כאשר היו צריכים להטיל קללת קרושיאטוס, על תלמיד שנה א' של גריפינדור, כיוון שהעז להמרות את פיה של אמבריג', וקרא בעד הארי פוטר, ונגד אדון האופל.

לאחר שראתה את חבריה לשכבה נפגעים שוב ושוב מהאחים הנוראיים, החליטה לעשות מעשה. היא החליטה לבחור צד, אחת ולתמיד.

יום למחרת, כאשר אלקטו הרצתה שוב כמה המוגלגים הם פראי אדם, נוויל קם והרים את ידו, "וכמה דם מוגלגי זורם בעורקייך?" הוא שאל בחוצפה.

ממש כאשר הפרופסור הורתה לשלוח אותו אל אחיה, קמה קסי בחיוך מרושע וערמומי.

"פרופסור, אם יורשה לי, מדוע לחכות ולשלוח אותו לאחיך? אם אני יכולה לטפל בו כאן ועכשיו" היא סובבה את שרביטה בין אצבעותיה, מבט מתחנן בעיניה.

"אוי קסי, תמיד ידענו שתתפכחי בסופו של דבר" חייכה אלקטו והניפה בידה, מסמנת לקסי לעשות את כל שעולה על רוחה.

קסי הסתובבה בחדות וירתה קללה על נוויל. אפו של הנער החל לדמם במהירות והוא צרח בכאב.

רגע לאחר מכן קסי ירתה קללה נוספת על נוויל, מה שגרם לו לעוף על הקיר מאחוריו, ולהתחיל לדמם מראשו. הפעם, הנער כבר התעלף.

חבריו לכיתה לקחו אותו במהירות למרפאה של הוגוורטס, וקסי חייכה בשביעות רצון כאשר אלקטו החלה לצחוק בקול.

"תודה רבה, פרופסור" היא קדה קידה, וכל סלית'רין הריעה לה בתשואות רמות.

"כל הכבוד קסנדרה" אמרה האישה, "אני צופה לך עתיד מרהיב לצידו של אדון האופל"

"העונג כולו שלי" חייכה קסי וישבה בחזרה במקומה.

מקווה שנהנתם מהפרק

אשמח לתגובות (:

הפרק הקודם		הפרק הבא