מכשפה חדשה-ישנה

הייייייייייי. אני קולטת שחודש וחצי לא העלתי פרק ואני כלכך מצטערת! זו  הייתה תקופה מאוד עמוסה עבורי,

ולכן גם הפרק הזה הוא די קצר ודחסתי לתוכו איזזה מאה עמודים. אבל עכשיו יש לי הרבה פחות לחץ והפרקים יעלו בתדירות גבוהה יותר!

יש לי כבר את העלילה ואת הסוף! אני מבטיחה שבסוף אתם ממש תופתעו. אני משתדלת להריץ קצת מהר יותר את השנה החמישית כי העיקר קורה בשנה השישית והשביעית,

אז סלחו לי בבקשה.

בדמויות החדשות בפיק זה (כמו גאיה ודוני לדוגמא) + הדמויות מהספרים הרגילים (הארי, רון, הרמיוני וכו'..) את מי אתם משפפים?

ואם יש לכם רעיונות להמשך אתם מוזמנים לשלוח לי ינשוף ואולי הרעיון התקבל!

תהנו מהפרק :)

הארי וצ'ו התנשקו.

גאיה לא ידעה למה, היא הרגישה שעולמה חרב עליה. שזה לא יכול להיות. למה? היא שכנעה את עצמה שהיא הרוסה בשביל ג'יני.

הארי קרן מאושר, רון נראה נלהב והרמיוני הייתה נראית שמחה. גם גאיה חייכה חיוך מאולץ. "נו, איך היה?" שאל רון. הארי הובך. "היה רטוב. אני מתכוון, היא בכתה" הארי אמר.

"היא התנשקה, למה שתבכה?" שאל רון בבלבול. "אתה יודע בכלל מה עבר עליה, רון?" התפרצה גאיה. לא שידעה למה.

רון השתתק. "סדריק מת. יש לה עומס בלימודים והמשפחה שלה לוחצת עליה ועכשיו היא התנשקה עם הארי כשהיא מרגישה שהיא בוגדת בסדריק. זה לא נראה שיש לה חיים מסובכים?" היא שאלה.

היא השתתקה. גם הם השתתקו. ובלי שום הסבר, פשוט צחקו ביחד.

 למחרת, היא הרמיוני ורון עברו ליד הבקתה של האגריד. הם ראו שם את האור דולק. הם רצו במהירות להוגוורטס וראו את הארי בדיוק נכנס בשער עם צ'ו. "הארי!" קראה גאיה.

הוא הסתובב בשאלה. "הארי, האגריד חזר" היא התנשפה. "סליחה, צ'ו" אמר הארי, והצטרף אליהם. הם רצו במורד הגבעה הקטנה לביתו של האגריד.

הם דפקו, והוא מיד הכניס אותם.

"האגריד, מה קרה? למה לא היית בבית ספר כל כך הרבה זמן?" שאלה הרמיוני.

האגריד נאנח, פניו היו שרוטות ומכוסות דם. הוא סיפר להם על שליחותו לענקים בידי פרופסור דמבלדור במשרד עוף החול כדי לשכנע אותם לעמוד לצדם במלחמה הקרבה.

"ו?" שאל הארי, מסוקרן. "הם לא קיבלו את זה כל כך יפה, נאמר ככה" האגריד אמר וזרק חתיכת בשר לפנג, הכלב שלו.

הם פטפטו עוד קצת עד שהאגריד אמר להם: "אין לכם בחינות לקווידיץ' הזה?". "נכון!" אמר הארי בבהלה,נזכר שאנג'לינה הטילה עליו לבחון את המבקשים להתקבל כשומרים, ורצו משם.

הרמיוני ישבה ביציע. רון עמד עם השומרים שרצו להיבחן לתפקיד. גאיה וג'יני עמדו מאחורי הארי, שנראה אובד עצות לאור הנבחנים שלא הפסיקו לפטפט. "שקט, שקט בבקשה..." הארי ניסה נואשות להשתיק אותם.

"שקט!" צווחו גאיה וג'יני וכולם נאלמו דום. "תודה" הודה להן הארי בחיוך מקסים וג'יני הסמיקה. גאיה הרגישה שגם לחייה נצבעו במעט אדום.

הארי נתן להם כמה הוראות פשוטות, והם עלו לאוויר בתורות. היה שם אחד שחצן במיוחד, ואחריו עלה רון שנראה חושש ופחדן. גאיה קלטה את הרמיוני בתורו של השחצן מפעילה עליו את הלחש המבלבל וגיכחה בשקט.

כשהאימון המפרך הסתיים, לא שגאיה טרחה להביט בו יותר מדי, הגיע תורן של ג'יני וגאיה להיבחן בתור מחליפות.

גאיה הייתה מאושרת. היא זינקה לאוויר על מטאטא, כמוהה ג'יני, והארי שיחרר את הסניץ'. ג'יני מייד דלקה אחריו, אבל איבדה אותו כעבור זמן קצר. גאיה לעומת זאת הביטה מלמעלה ובחנה את מסלולו.

כשג'יני רדפה אחריו הוא עבר מתחת לדגלים, והיא איבדה אותו ליד הספסלים. אם יוצאים מנקודת הנחה שהוא עלה מעל הספסלים... גאיה צללה מטה עם המטאטא, ג'יני בעקבותיה, וירדה במהירות למתחת לספסלים,

ולאחר מכן עלתה לתא השדרן. היא ראתה את הסניץ' מנפנף שם בכנפיו ובורח. גאיה עופפה אחריו במהירות והושיטה את ידה, עד שהרגישה אותה נסגרת עליו. הבנים מלמטה והרמיוני מחאו כפיים בהתלהבות, ואילו ג'יני רק בנימוס

עם מעט זעף. גאיה ירדה למטה, סמוקה ונרגשת, והושיטה להארי את הסניץ'. "היית מעולה" אמר לה. "תודה" היא חייכה חיוך גדול.

הם הצטרפו לרון והרמיוני, רון שהיה מאושר שהתקבל להיות שומר.

שערורייה. ככה גאיה תיארה את המשחק האחרון. להרחיק את הארי, פרד וג'ורג' מקווידיץ'?! מה היא חושבת לעצמה האמברידג' הזאת, הכל בגלל מאלפוי הפוץ המגעיל והמעצבן!

הארי היה גדול. הוא תפס את הסניץ' וגריפינדור ניצחו, אבל מאלפוי הקנאי הזה היה חייב לבוא להחריב להם את השמחה, כי למה שהם אי פעם יהיו קצת מאושרים? מה פתאום. אין וולדמורט לקצת זמן,

הם לא בסכנה לקצת זמן, אז מאלפוי חייב לבוא, לקפוץ ולהרוס להם. גאיה ממש הבינה ברגע הזה למה הם חשבו שמאלפוי הוא היורש של סלית'רין בשנה השנייה.

אנג'לינה פנתה לגאיה כדי שתחליף את הארי, אך כשראתה את עצבותה של ג'יני, ללא היסוס אמרה לאנג'לינה שג'יני תהיה טובה יותר בתור מחפשת ממנה.

גם,עוד מעט היו מבחני הבגרות, וגאיה הייתה לחוצה. היא התכוננה קשה לבחינות האלה, ולא היה לה יותר מדי זמן עודף לקווידיץ'. ג'יני חייכה אליה בתודה ומיהרה לאנג'לינה.

גאיה חייכה לעצמה והלכה לנחם את הארי. הכל בגלל האמברידג' המגעילה ההיא.

כעבור כמה ימים, מהומה. להארי היה סיוט שנחש ענקי מכיש את ארתור וויזלי, אבא של רון במחלקת המסתורין.

וזה היה נכון. הם הצליחו להציל אותו בזמן. הארי היה מזועזע מעצמו ומכך שהסיוט שחלם היה אמיתי. גאיה גם שמה לב שהוא בילה פחות זמן עם צ'ו.

ארתור שהה בקדוש מנגו, ורון הודה להארי שהיה מובך וכעס על עצמו, וסיפר להם שאת חג המולד המשפחה שלו והוא יעבירו בקדוש מנגו עם אביהם.

הרמיוני סיפרה שהיא חוזרת למשפחה שלה, להיות איתם קצת. וגאיה החליטה גם לחזור. היא חייבת לחזור קצת למשפחה שלה. כי היא ידעה שהמלחמה כל כך קרבה, שאין מצב בחיים שהיא תבלה את החופש

הגדול בבית שלה, אלא במפקדה של המסדר, עם החברים שלה בבית של סיריוס.

גאיה הודיעה להם שהיא הולכת לעשות כמו הרמיוני. גאיה גם ידעה, שיש מצב שבשנה השביעית- היא, היא פשוט לא תהיה. היא לא ידעה למה. פשוט הייתה לה תחושה כזאת.

בחופשת חג המולד היא תהיה עם המשפחה שלה ותתכונן למבחני הבגרות.

היא התגעגעה אליהם.

הפרק הקודם		הפרק הבא