הרוחות בהוגוורטס

בפרק יהיה חלק מהשיר everything good

כל הזכויות שמורות ל-ashes remain

פרד צפה בבני משפחתו שכעת ישנו, ובאחיו התאום, ג'ורג', צפה הכי הרבה.

"לילה טוב, ג'ורג'י", אמר פרד בלחש והתיישב על מיטתו לשעבר. כמה שהוא התגעגע לזה... למיטה הזאת, לבית הזה, למשפחה שלו...

פרד נאנח בשקט, משתדל שלא להעיר את ג'ורג'. הוא פשוט התגעגע לתקופה שבה צחק איתו, לתקופה שבה היה חי.

פרד קם ממיטתו והתקדם לסלון, איפה שישב סדריק על כיסא ליד שולחן האוכל.

סדריק רק בהה בכפות ידיו בפרצוף משונה.

"הכל טוב, סד?" שאל פרד.

"ידעת שאם אני אשים את שתי ידיי מאחורי הגב, ואשאל כמה אצבעות יש לי, זה תמיד יהיה עשר אצבעות?" אמר סדריק בקול סהרהורי.

"אה... מה?" שאל פרד בבלבול.

"לא משנה", מלמל סדריק והפנה את מבטו אל פרד. "אז... מה שלומך?"

"לא יודע", אמר פרד בכנות. "מצד אחד אני עצוב, מצד שני אני שמח... זה פשוט..."

"מבלבל?" השלים אותו סדריק.

פרד הנהן בעצב.

"אני מכיר את ההרגשה", אמר סדריק. "בימים הראשונים שלי בתור רוח רפאים הייתי מבולבל ומבוהל... כשביקרתי בפעם הראשונה את הוריי הם צרחו באימה..."

"אוי..." מלמל פרד בעצב. "זה נשמע... פוגע".

"אבל אפשר להבין אותם. תאר לך מה זה... לראות את הבן שלך מת ואז כמה ימים אחרי זה הוא מופיע אצלך בבית בתור רוח רפאים".

"זה עדיין נשמע פוגע".

"מתמודדים", אמר סדריק בעצב, אבל באדישות איכשהו.

פרד הביט בו לרגע, לאחר מחשבה קצרה התיישב לידו.

"אתה... אתה חושב שזה אמיתי?" שאל פרד.

"מה אמיתי?" התבלבל סדריק.

"הרגשות שלנו... אנחנו באמת... מאוהבים?"

סדריק עשה פרצוף עצוב ונישק את פרד נשיקה קצרה ורכה על שפתיו.

"מה הרגשת?" הוא שאל ברוך.

"אושר, התרגשות, אהבה..." מלמל פרד.

"אז זה אמיתי", חייך סדריק בעצב. "למה חשבת שלא?"

"כי כפי שכבר אמרת קודם... אני פשוט... מבולבל".

"נו, מירטל, בחייך!"

"עזוב אותי, קולין".

"אבל... אני מצטער... אני באמת אוהב אותך!"

"זה מאוחר מדיי, קולין".

"בבקשה", קולין כמעט בכה. "תסלחי לי... אני מתחנן... תהיי איתי..."

"למה? כדי שתפגע בי שוב?" צווחה מירטל.

קולין השתתק לרגע, אך לא וויתר.

"אני אמרתי שאעשה הכל בשבילך", הוא אמר, "אז... אני... אני אשיר בשבילך..."

מירטל הביטה בו בפקפוק.

"קדימה, היא אמרה, "נראה אם אתה מסוגל".

קולין נשם עמוק, סגר את עיניו והתחיל לשיר:

You are oxygen

On the late night drive

To clear my head when hope has passed me by

You are gravity

When I'm upside down

You help me find my way back to the ground

And this is why

You're everything good

Everything true

When all the world is fading

You’re everything new

You are my eyes

when I can’t see

When all the world is broken

You will always be

Everything good

קולין הפסיק לשיר ופקח את עיניו כדי להביט במירטל.

היא הייתה נראית שמחה ונרגשת מאוד.

"אני אוהבת אותך", היא לחשה עם דמעות בעיניים וחיבקה את קולין.

"פיבס, בוא הנה עכשיו!" צעק סיריוס ברגע שפיבס ברח מהמקום.

"תירגע", אמרה רוונה באדישות. "לא קרה ביני לבינו כלום".

"אבל..."

"כאילו שאי פעם הייתי בוגדת בך", היא מלמלה, "ועוד איתו? איכס, לא..."

"זאת פעם אחרונה שאת נמצאת איתו בכיתה ריקה!" התעצבן סיריוס.

"את קצת מגזים, אתה לא חושב?"

"אם הוא היה מנסה לנשק אותך?"

"סביר להניח שהוא היה מת בפעם השנייה", אמרה רוונה ברצינות.

סיריוס גלגל את עיניו וחיבק אותה.

"זה פשוט ש... אני מאושר עכשיו", הוא מלמל. "אני מפחד שזה ייגמר..."

"זה לא ייגמר", הבטיחה רוונה. "אני בחיים לא אפגע בך..."

הפרק הקודם		הפרק הבא