אילו לא הייתי קוסם

וואוו תקשיבו היתה לי פה טעות!!

אחרי הפרק שסדריק מגלה לו שהוא הומו יש עוד פרק ששכחתי להעלות והמשכתי כאילו מפרק אחר כך. מקווה שזה לא הרס את העלילה.

אני מעלה את הפרק הזה עכשיו, מי שרוצה שיקרא.

זה כאילו לפני שדראקו מספר להארי שהוא בא אליו

אמצע החופש הגדול:

היינו כולנו בחדר. קולין, אליסיה, ג'יני, סדריק ואני.

שכבתי על המיטה והתכתבתי עם רון. למזלי, מתחת לפנמיה היה קו אוטובוס ישיר אל בית הספר כך שנשארתי ללמוד שם, ולא עברתי אל בית הספר שרוב החניכים למדו בו.

הדלת נפתחה מאחורי, אבל אפילו לא הסתובבתי לראות מי זה. כנראה רוג'ר דיוודס, החבר של סדריק.

"הארי" שמעתי קול מוכר מאחורי.

"דראקו"? הסתובבתי בהפתעה וגיליתי את דראקו, שעון בקוליות על הדלת ומביט בי בחיוך.

"דראקו"! קראתי בשמחה וקפצתי עליו.

"היי היי" שמעתי את הקול שכל כך התגעגעתי אליו אומר לי "הלכתי מלא, כואבות לי הרגלים. אולי נשב"?

משכתי את דראקו אל המיטה שלי והתישבנו אחד על יד השני, מתעלמים מהמבטים המשפדים של ג'יני.

"אז מה קורה, בייב"? שאל דראקו ועיניו המדהימות ננעצו בשלי.

"אני בסדר, התגעגעתי נורא" אמרתי וסקרתי את מראהו. לא ממש השתנה בשבוע...

"גם אני" אמר דראקו ונישק אותי בקלילות על שפתי.

"אוח" פלטה ג'יני והדליקה את הטלפון שלה בהפגנתיות. התעלמתי ממנה.

"הארי" אמר דראקו בקול צופן סוד "יש לי חדשות ממש טובות לספר לך"

"מה"? שאלתי בסקרנות. חדשות טובות נשמע כמו משהו מענין...

אבל במקום לספר דראקו רק עיווה את פניו "אני מורעב, כבר אכלם ארוחת צהריים"?

"כן" עניתי "אבל אניי אוכל לארגן לך משהו מהמטבח"...

"יופי" אמר דראקו והתכונן לקום כדי לצאת המחדר אבל אני משכתי אותו שוב לישיבה "קודם תספר לי מה החדשות" פקדתי

"דווקא נראה לי שקודם אני אוכל" אמר דראקו בחיוך ממזרי.

"דראקוווו" ניסיתי להתווכח אך ג'יני קטעה אותי "אתם ממש מעצבנים עם הפירלטוטים שלכם, אולי תצאו"? היא אמרה ועיקמה את אפיה.

"ג'יני צודקת, בא נלך" אמר דראקו בחיוך ולפני שהספקתי לעצור אותו הוא כבר קם ויצא מהחדר.

"אני כל כך הולך להרוג אותו" מלמלתי ויצאתי, ממהר אחריו. מאחורי שמעתי את אנחות הרווחה של ג'יני ואליסיה כשיצאתי.

בסוף תפסתי אותו ממש כשידו כבר עמדה לפתוח את הדלת עם קערת הפרות, שמובילה אל המטבח.

"עצור דראקו" אמרתי. הוא עצר. "אתה יודע שאני היחיד שיכול לבקש ממנה אוכל אחרי זמני הארוחות. ולא, אני לא מתכוון לעשות את זה אם לא תספר לי" אמרתי בזעף ושילבתי את ידי על חזי.

"באמת"? שאל דראקו בפליאה "אתה תשאיר את החבר שלך לגווע מרעב"? הוא היטה את זוויות פיו למטה בהבעה כל כך מסכנה וחמודה שלא יכולתי לעמוד בזה.

"נו טוב" נהמתי "נצלן אחד"!. דראקו חיך בניצחון ונכנס אחריי למטבח.

הייתי צריך את כל כושר השיכנוע שלי כדי שמאדאם רוזמרטה, הטבחית תסכים להביא לנו צלחת מארוחת צהריים.

"נו דראקו, אכלת- עכשיו תספר." אמרתי בציפיה ברגע שדראקו הכניס את הביס הראשון לפיו.

"תן לבלוע" הוא אמר בפה מלא בפירה "וחוץ מזה, נראה לי קודם אני אסיים לגמרי לאכול"

"לאאאאאאא" צעקתי. עכשיו כבר הייתי עצבני לגמרי, דראקו פשוט נהנה לעצבן אותי.

"הי הארי" הוא אמר וליטף את לחיי "תבקש יפה".

"בבקשה בבקשה בבקשה" אמרתי ועשיתי פאפי פייס ופרצופים חמודים כאלו. זהו, אני בטוח שדראקו לא יכול לעמוד בפני זה.

"אתה כזה חמוד כשאתה מתחנן" הוא אמר ונתן לי נשיקה על השפתיים. התנתקתי מהר "תגיד לי"?

"אוקי אוקי" התרצה דראקו שלא יכל לעמוד יותר בפני ההפצרות "אני מספר"

.

הפרק הקודם		הפרק הבא