שלושה סוגי דם, יורשי הקונדסאים..

נ.מ ג'ים:

אלבוס פוטר נראה המום כששאלנו אותו על המפה, ואז הוא חשב רגע וביקש לראות אותה, ואז כשהראינו לו הוא שוב היה המום. ואז מבולבל. ומהורהר עוד פעם. בקיצור, הוא היה הרבה דברים. "אני... לא יודע."

"מה זאת אומרת?" שאלה אליס. 

"פשוטו כמשמעו, אני לא מבין. על המפה לא אמור להיות את הציור הזה והספר הזה שמצאתם... והאח הזה שלך... כל זה מוזר כל כך."

"למה הבאת לנו את המפה מלכתחילה?" שאל רואן.

"למען האמת, חשבתי שפשוט לא יזיק לכם משהו לעשות איתו כיף. הייתם חבורה כזאת ונמאס לי לשמור על המפה הזאת, אז חשבתי לתת לכם אותה."

"אבל תראה מה קרה לה עכשיו," אמרתי.

"אתם בטוחים שזאת לא מתיחה?" שאל.

"כבר חשבנו על זה אבל לא סיפרנו לאף אחד על המפה הזאת ואח שלי לא היה משתף עם זה פעולה," אמרה אליס.

"תשמעו, זה ממש מוזר. אבל אני לא בטוח שקורה כאן משהו מסוכן." הוא אמר. אני, אליס ורואן החלפנו מבטים ספקניים. ואלבוס הבחין בזה. "היי, אני לא מטומטם, אני לא אומר שזה לא חשוד," הזדרז לומר, "אבל אין כאן שום דבר עדיין שמעיד על סכנה." 

"אפילו לא השאלה של אח של אליס על חדר הסודות?" שאל רואן.

"אין בכלל הוכחה שזה קשור למפה, אולי הוא פשוט.... לא יודע בחן את הידע שלך או משהו?" הוא שאל את אליס. היא נדה בראשה לשלילה. "באמת מתאים לו לבדוק את הידע שלי, אבל זה יותר מדי מוזר שהוא עשה את זה בעיתוי כזה ואז אחרי שאמרתי לו מה אני יודעת הוא לא הרחיב והתנשא והראה כמה הוא חכם." היא אמרה בליווי של גלגול עיניים קטן. אלבוס פוטר שתק כמה שניות ואז אמר: "אני חושב שאני מכיר אנשים שיוכלו לעזור לנו, אני אנסה לדבר איתם." 

"מי?" שאלתי. אבל הוא כבר הזדרז ללכת למרלין יודע לאן.

נ.מ אליס:

עברו יומיים. אח שלי נותר שקט, מה שהיה מוזר אפילו יותר מאילו היה מדבר איתי. אני, רואן וג'ים ישבנו בחדר המועדון וניסינו לחשוב על כל הדברים המוזרים האלה. ואני הרגשתי כאילו המוח שלי מלא בצמר גפן, לא היה לי כלום. שום רעיון. התכוונו ללכת לישון, אבל אז שמענו קולות ריב מבעד לתמונה של האישה השמנה. החלפנו מבטים והצמדנו את האזניים לקיר כדי לראות אם נוכל לשמוע משהו. 

"נו באמת, רק תני לנו להיכנס לרגע!" שמענו קול מעומעם אומר.

"לא בלי הסיסמה!"

"אבל זה חשוב!"

"לא!"

"נו בחייך, אני רק צריך לראות את אליס קלפר, רואן טמיר וג'ים לוי! רק תני לנו שנייה לקרוא להם!" לשמע השמות שלנו אני, רואן וג'ים יצאנו החוצה. 

"הו! תודה רבה באמת!" אמר אלבוס פוטר, שניצב ממש מולנו. לידו עמדו שני תלמידים, אבל לא ממש הסתכלתי עליהם. "מה קרה?" שאלתי. 

אלבוס נאנח. "אליס, רואן ג'ים, תכירו, אלה סם," הוא הצביע על תלמיד עם עור כהה ובעל שיער חום מתולתל עם עיניים זהובות. "וזאת רובי," הוא הצביע על מישהי אבל לא ממש הסתכלתי עליה, משהו אחר העסיק אותי, או בעצם את שלושתינו. אלה סם? לא התכוונו לנהוג בגסות רוח, אבל בהינו בסם. הם כנראה הבינו על מה אנחנו חושבים לפי הבלבול על פנינו כי מיהרו להסביר: "היי, אני סם. אני נונ בינארי ואין לי מגדר, תפנו אלי בלשון רבים," הם אמרו וחייכו אלינו. הוקל לי שהסבירו, ונראה לי שגם לג'ים ולרואן. "היי, אני אליס ואלה ג'ים ורואן." אמרתי. 

"כן כן אלבוס הסביר לנו עליכם ועל המפה, העי, קוראים לי רובי. רובי פטרסון." אמרה הילדה והפניתי את מבטי אליה.

וואו. 

הרגשתי שסומק צובע את לחיי ודופק הלב שלי מתחיל לעלות.

היא כל כך יפה.

------------------------------------------------

יאפ פיפול סו עוד פרק נגמר, ולאליס שלנו יש קראשששש ווהו אני ככ שמחה, אז רובי וסם הם הדמויות שרציתי להוסיף, ואולי יהיו עוד בהמשך.

לאב יו פיפול תהנו בחופשששששש

הפרק הקודם		הפרק הבא