מעבר לפרגוד

פרק 18- בקדוש מנגו

כולם נכנסו לחנות הוקוס מוקוס, ג'ורג' שילם ללי ונעמד בקופה. רון הסתובב בין הקונים, האחרים התפצלו ותקבוצות והחלו לסרוק את הסימטה, הארי סיריוס פלר והרמיוני נכנסו לאוליבנדרס. ''אוליבנדר, אתה כאן?'' סיריוס שאל כשראה שהחנות ריקה, ''הו, תעזרו לי! סיריוס בלק- 31 סנטימטר, עץ אלון, קשיח, ליבת דרקון'' הוא אמר, ''נכון מאוד, אבל שברו לי את השרביט כשנכנסתי לאזקאבן, אחר כך היה לי את השרביט של רגולוס אבל הוא נעלם בקרב, אולי תביא לי שרביט חדש?'' סיריוס ביקש, ''בחפץ לב אדון בלק, אבל קודם תיקח אותי לקדוש מנגו, איני יכול להזיז את רגליי! בבוקר נכנסו לכאן זוג עם חמישה זאטוטים, הגדול הולך להוגוורטס שנה ראשונה, כל השאר החלו לעשות בלאגן, אז כעסתי עליהם, ואחד הבנים התעצבן עליי וקילל אותי ללא שליטה ככל הנראה שרביטי רחוק ממני ולא הצלחתי לעשות דבר'' אוליבנדר סיפר, הארי נבהל, הוא זימן אלונקת קסם, הרמיוני ווידאה שהיא מספיק יציבה והובילה אותם לקדוש מנגו, הם הלכו לקומה שלישית (מעשי קסם בלתי מכוונים), אחד המרפאים התפנה אליהם והכניס את אוליבנדר.

בקומת הקרקע באותם רגעים נכנסו שישה ילדים ובידיהם מטאטאים, הם פנו לעבר המדרגות ועלו לקפיטריה.

הם התקרבו ופגשו את נוויל שיצא מחדר הוריו מאושר, ''פרופסור לונגבוטום, יורשה לנו לשאול למה אתה כה שמח?'' ויקטואר שאלה בנימוס, ''אני חושב שלא אוכל להסביר כרגע, על פי ידעתי אתם נעדרים מהבוקר, נכון?'' הוא שאל, ''מה פתאום? פשוט היינו בסימטת דיאגון, היו שם כמה ילדים שהציקו לי ולטדי, אז צעקנו עליהם, אמא שלי שמעה אותנו והגיעה, אחד הילדים חשב שהיא זאת שכעסה וקילל אותה בלי שליטה..'' ויקטואר שיקרה באופן משכנע מאוד, ''ההארי והרמיוני היו בקרבת מקום והגענו לכאן כולנו, הם עכשיו בקומה שלישית ואנחנו החלטנו להסתובב בנתיים'' טדי הסביר, ''אם כך- אלווה אתכם לקומה שלישית ואפגוש את הוריכם'' נוויל אמר, ''זה לא מסתדר כרגע, הם ליד אמא שלי'' ויקטואר אמרה, ''הכל בסדר, בואו אחריי'' נוויל אמר והחל לרדת, יודע שהם מנסים להתחמק כי הם שיקרו לו..

הם הגיעו לקומה שלישית ולהפתעתם הרבה ראו את פלר הארי הרמיוני וסיריוס יושבים על כיסאות ההמתנה. ''שלום נוויל'' הרמיוני נעמדה והתקרבה אלינו, ''רק שנייה, מה קורה כאן?'' הרמיוני שאלה כשראתה את הילדים מאחוריו. ''הם טוענים שילד איבד שליטה מכעס וקילל'' נוויל אמר, עכשיו הרמיוני הייתה מופתעת ושלושת האחרים מאחוריה, כולם התיישבו והסבירו את הדברים, ואז פלר פנתה אל ילדיה ''אוי ואבוי לכם! אתם תענשו! לברוח ככה?! מה חשבתם לעצמכם?'' אחד המרפאים הגיע אליה ''גברתי אשמח אם לא יהיו כאן צעקות, זה בית חולים'' הוא אמר ברוגע, ''פלר הסמיקה והנהנה.

הפרק הקודם		הפרק הבא