הוויזלים לבד

"אהה את צוחקת" עלה חיוך שטני על פניה של מאי, האמת היא שגברת וויזלי לא צחקה היא ניסתה למשוך זמן כדי שהילדים יברחו... "אהההההההההההה" צרח פרסי "מה קרה פרסי" אמר ביל בשיעמום "זה לא ההיתי אני,אני נשבע" אמר פרסי מפוחד כולם עשו פרצופים מודאגים "מי זה?!" שאל צ'ארלי בפאניקה השתררה שתיקה "אני עשיתי את זה" נשמע קול של ילדה קטנה כולם הסתובבו אליה נשמע קול נפילה כל העיניים עברו אל הוויזלים (כאילו רק למי שהיו במרתפים ועונו) מאי עיקמה גבות "מה יש לו?" שאלה מאי בקול מתנשא מעט אגואמנטי אמר ארתור והשפריץ על בניו המעולפים הם נענעו ראש כאשר קמו "זה מרגיש קצת כמו במרתף" אמר פרד "זה לא במרתף היה, חם,וכואב ,ומגעיל אם הלאבגודים הרעים האלה" "הלאבגודים!?" אמרו ביל, ארתור ומולי פה אחד "מה הם עשו?" שאל ביל "ברגע ששחררנו אותם מהחבלים הם אמרו בואו אבל אז... נשמעו צעדים והם פשוט הלכו משם  אמר ג'ורג' בכעס תוך כדי השלמות מפרד "נכון הם גם הבטיחו שיחזור מחר לקחת אותנו לא מחר מחר ביום שזה קרה" אמר פרד ברגע שראה את פרצופיהם המבולבלים/מבוהלים "אהה" אמרו "כולם" בהנחה  "מה הם עוד עשו לכם?" שאל ארתור "קרושיו, החריכו אותנו לעניות המשרתים שלהם ,הכו אותנו" אמר פרסי סופר את אצבעותיו "בקיצור עינו אותנו" אמר צ'ארלי "לגמרי" הסכים פרסי

יצא ארוך 15 תגובות ואני ממשיכה מצטערת על זה אבל זה בגלל שיש משתמשת שכותבת פה ויש לה 6 משתמשים אז זה כאילו 10

נ.ב 

ראיתי שיש לי מלא פרקים אז בפרק 20 אני אכתוב פרק כפול מזה אז תתחילו להגיב💖💖💖💖💖💖💖💖💖💖💖

הפרק הקודם		הפרק הבא