-pain-

יצא קצת משעמם, בלי הומור ממש, 

פרנק:

שעה לפני:

ברגע שהם הגיעו העיניים מיד סרקו את סביבתי ולחפש את הייזל, ובמזל היא

הייתה לידי מחזיקה שתי סכינים קטנים בשתי ידיה.

ברגע שידעתי שהיא בסדר, התחלתי ביחד עם אנבת' לחלק את כולם לקבוצות. וליאו

לשם שינוי לא התלונן, הוא דווקא חייך ששמע שפרסי בקבוצה.

אנבת' ואני שוחחנו לרגע לפני שהלכנו לקבוצות שלנו כדי לתכנן את התוכנית ושלחנו את

קליפסו לבדוק מה קורה בפנים. אולי היא הייתה חיה כל חייה על אי אבל היא ממש טובה

בהסוואות ומחבואים, טובה כלכך שאפילו ליאו נבהל שהיא מופיעה פתאום מול פרצופו.

החדי הקרן. 

"פרסי!" קראה אנבת' וידעתי שהיא חשבה לפני על זה, "תרחיק את החדי הקרן האלה מפה."

רגע לפני שאני והייזל התחלנו להילחם היא ואני הינהנו לאחד השני ושלפנו כלי נשק מול הגובלין.

"ו...התחלנו!" צעקנו כולנו ביחד.

שעה אחריי:

ברגע שאנבת' קראה לכולנו להיכנס ידעתי שאני יצטרך לעמוד חזק, כי לא ברור מה הראה, זה לא יהיה טוב.

נכנסו כל שלושת הקבוצות הראשונות והבטנו מסביב,

בלי בכלל לזוז שמעתי צעד קטן מהצד ומיד כולנו (החצויים) הסתובבנו לרעש.

ילדה בגיל לפחות 14 עמדה שם, בגדייה היו שחורים ושיערה הקצר ניפנף בזמן שנעה,

"הבריחו את כולם." אמרה לאט והראתה את כולם מביטים בה במבט רציני ומסוקרן.

"איימי," פלטה פתאום לין וכולם הביטו שניה בה ואז באיימי,

"לאן?" שאלתי וניגשתי לעניינים. "למה את לא הלכת איתם?"היא הביטה בכולנו

ומיד חזרה למקומה מאחורי הוילון השקוף. "לא רציתי, רציתי להגיד לכם." ענתה בשקט, וגרמה לי לחשוב

שהיא לא אמרה בכלל לאן הבריחו אותם, " והכל היה כאן כלכך מבולגן ומוזר

שקפאתי, וחשבתי על כולכם שיצאתם החוצה, זה היה מסוכן."

פרנק הרגיש אהדה על זה שהיא דאגה על אנשים

שהיא אפילו לא מכירה, אבל יכול היה להיות שהיא התכוונה לחברים שלה מפה.

"את צריכה ללכת ולהתרחק מפה," אמר פרסי שעמד לידי," בכל שנייה,

הגובלינים יכולים לחזור ואני לא מתכוון לשומרים שלכם."

איימי צעדה צעד אחד מחוץ לוילון והנידה את ראשה לשלילה,

"לא עד שאדע שכולם בסדר," ענתה שהביטו בה בשאלה.

"בסדר." ענה פתאום פיץ, אחד מהבחורים שהיה איתי נגד הגובלין, "אבל את צריכה להיזהר." הוסיפה

הייזל לאחר שפיץ החניק חנקה מכאב. "לאיפה הם לקחו אותם?" פייפר הופיעה על פתח הדלת ופרנק

יכל לראות ולהרגיש שהיא משתמשת בכוחות שלה בחשאי על איימי, וגורמת לה להגיד את האמת.

"שמעתי אותם חושבים על המילים "דלה ואולדן וואקר.

ואיזו מילה מסובכת שנשמע לי כמו מקום." לשנייה פיץ החיניק חנקה, אולי

מהעובדה שהיה לאנשים האלה את אותו שם משפחה, (סביר להניח הוריו.)

או אולי סתם כי כאב לו.

"מה עשית לה..?" פרנק שמע מישהו מאחוריו ממלמל

וראה את הבחור הבלונדיני וכחול העיניים עומד שם בשקט, "היא לא רצתה להגיד, מה עשיתם לה?"

הפעם הבחור הבלונדיני אמר את זה בקול והקשחתי שראיתי שהשאר חבריו מבינים למה הוא מתכוון.

"את מסמר?" שאל פיץ ויכלתי לראות שהוא מסוקרן, לפני שפייפר יכלה לענות, איימי התמוטטה על הרצפה.

"איימי?" כולנו הסתובבנו וראינו את אחותה מביטה מזועזעת על הרצפה,

ידעתי שאני אמור להרגיש משהו אחר אבל כל מה שיכלתי לחשוב עליו היה...

"איזה דרמה." פלטנו פרסי, ליאו ואני והחלפנו כיפים.

הפרק הקודם		הפרק הבא