נקמה מתוקה מאין כמותה

החלום הזה היה כל כך מציאותי

החלום הזה יותר מדי מציאותי

אולי הוא מראה את העתיד

אל תגידי דברים כאלה !

אסור לי להיתקל בפוטר !

אסור לי להיתקל בפוטר !

"הי אוונס, את באה היום למסיבה ? אנחנו רוצים עוד הופעה כמו במסיבה הקודמת !" 

אוח חשבתי שהעקיצות על זה שנישקתי את ג'יימס שיכורה כבר עברו מזמן אין לאנשים דברים יותר טובי-

רגע

איזה מסיבה !?

"קרושן ! איזה מסיבה ??"

אני תפסתי אותו בצווארון של הגלימה בצורה מאוד מאיימת

יש בך יצר ממש אלים לילס', ידעת את זה ?

כן.

אל תתעסקי איתי

לילי, אני את . אני לא יכולה 'להתעסק' איתך

כן טוב .. אממ.. גם אל תנסי !

אם היה לי מצח ויד משלי הייתי עכשיו חובטת בו מתוך ייאוש.

מצחיק.

"קורשן !" אני מזהירה שוב, כי חוץ מזה שיש לו הבעת פנים ממש מפוחדת הוא לא ממש מגיב אלי, "אני מזהירה אותך."

"פוטר !" הוא צווח כמו היפוגריף תינוק "פוטר מארגן מסיבה הערב!"

פוטר ???

פוטר ?????

מה לא ברור לילד המטומטם הזה במדריך ראשי !?

תהווה דוגמא לעזאזל

ילד מטומטם שרץ גאוותני עקשן נאד נפוח -

לילס אני יודעת שזה רק במחשבות שלך אבל עדין, קחי אוויר בין קללה לקללה.

פוץ אידיוט ראש דלעת שחקן קווידיץ מפגר חסר אמביציות -

אוקי, אני מוותרת.

"פוטר !"

פתחתי את הדלת של החדר של פוטר-

פתחת זה לשון המעטה של המאה - יותר כמו פרצת את הדלת והטחת אותה בקיר 

דקויות !

פיטר ישב על הרצפה זלל ממתקים בסתר ומאוד נבהל מההופעה שלי

את יכולה להאשים אותו ? כל השיער שלך על הפנים, העיניים של זזות לצדדים בצורה מטורפת וזה נראה כאילו את עומדת לנשוף אש.

"איפה פוטר !?"

"ק-ק-קרניים ?" כן הילד עם הכינוי המטומטם ! איפה הוא !?

"איפה הוא !?"

"ה-הוא ב-רית-וק אצ-ל-ל מקג-ג-גנוגל."

אוח לעזאזל !

אני לא יכולה לפרוץ את הדלת של מקגונגל

זה סכנת התאבדות

לפחות נשארו לך כמה גבולות אדומים

התיישבתי על הרצפה והתחלתי לאכול את השוקולדים של פיטר

"הי.. זה שלי.." 

פיטר מנסה לחלץ ממני את השוקולדים

מבט הקללה הממיתה

הוא נרתע לאחור

יופי, שב בשקט.

פוטר הארור הזה

עם המסיבה הארורה שלו

והחיוך הפוטרי הארור עליו

שגורם לי לחלום חלומות ארורים עליו

אוקי, הבנו, כל הקשור בג'יימס-

פוטר !!!

אוקי סליחה סליחה

ג'יזס

כל הקשור בפוטר הוא ארור.

נכון מאוד !

כל מה שקשור באיזה שהיא צורה לפוטר

הוא ארור !

את מתחילה להפחיד אותי !

אני דוחפת עוד שוקולדים לפה

לילס' תאטי את הקצב

ועוד שוקולדים

לילס ברצינות תירגעי !

ועוד שוקו-

אעעחחאעחח

אוח רק זה היה חסר לי אני נחנקת

ופיטר הוא היחיד שכאן להציל אותי

אוי נו באמת השמן הקטן רק לוקח חזרה את השוקולדים שלו

תעזור לי כבר דביל אחד !

"אוונס !?"

אוי תודה לאל סיריוס !

הוא פחות דביל מפיטר

סיריוס מהר תופס אותי ולוחץ לי הבטן מנסה לעשות לי היימליך 

אח 

זה כואב השיט הזה

את נהיית סגולה

אוח נו באמת נו כבר בלק ! חזק יותר !

"בעעעעעעעע"

כל השוקולדים שהיו לי בפה נמצאים עכשיו על הרצפה במין עיסה דוחה 

"איכס אוונס, ברצינות."

"תביא לי משו לשתות." אני בקושי מצליחה לדבר

"אה ?"

"תביא לי משו לשתות !" מצאתי את היכולת לצעוק אבל

הוא נבהל

כמו שהוא צריך,

ומוצא בקבוקון קטן מתחת למיטה של פיטר שעוד מכרסם את שאריות השוקולדים שלו ומלמל איזה בזבוז על השוקולדים שהרגע הקאתי.

"הנה שתי את זה ."

הוא מגיש לי את הבקבוקן ואני פותחת את הפקק

"לאאא !!" 

"אוח מזה הריח הזה !?"

אני ובלק מכסים את האף עם היד בזמן שפיטר זועק וחוטף ממני את הבקבוק

"זנב תולע מה זה לעזאזל !?"

פיטר מגמגמם

"זה..אממ .. זה סתם…"

הריח הזה ממש מוכר לי

זה מריח כמו עור של בוסמסלנג..

למה לפיטר יש בקבוקון שמריח כמו עור של בוסמסלנג?

"למה זה מריח כמו עור של בוסמסלנג ?"

"בוסמסלנג ?" שואל בלק

חשבתי שהוא ממש טוב בשיקויים

איך זה שהוא לא הריח את עוד לפני

"אתה !"

הוא מצביע עכשיו על פיטר

אוקי

משהו קורה פה

אני לא בטוחה מה

אבל משו קורה פה

"שמע רף-כף אני לא התכוונתי.."

"אני לא מאמין זה היית אתה !"

אוקי מה לעזאזל קורה כאן !?

"אני מצטער !  אני ממש ממש מצטער רף-כף !"

"אני יהרוג אותך !"

אוקי זה לא נשמע טוב

ו…..

כן

זה לא טוב

סיריוס רודף אחרי פיטר  בכל החדר

"הי !!!!!!!!!!!!"

צעקתי וזה אשכרה עבד,

הם עצרו במקום שלהם,

שזה בלק יושב על פיטר שמרותק לרצפה ושכוב על הבטן,

והם מסתכלים עלי

בלק במבט מטורף

פיטר במבט מתחנן

"מה לעזאזל קורה פה !?"

"עור של בומסלנג  אוונס !"

עור של בומסלנג ?

זה אמור להגיד לי משו ?

מה הוא מנסה -

אוי מרלין הקדוש !

"תפוס אותו בלק !"

סיריוס חזר לחבוט בפיטר בזמן שאני רצה לשם גם ומטיחה ברגליים של פיטר כרית

"אח אוונס ! את פיטר לא הראש שלי !"

"סליחה !"

"די די !! אני מצטער די !!!"

"מה לעזאזל אתם עושים !?"

רמוס עומד מזועזע בכניסה לחדר

עכשיו כולנו בסיטואציה מאוד מביכה

בלק עדין יושב על פיטר ומושך לו את הזרועות לאחור, (זה נראה ממש כואב דרך אגב) פיטר עוצם את עיניו חזק וזועק ואני מרביצה עם כרית לאחוריו של פיטר.

כן.

זה נראה רע.

"הוא ! שיקוי ! ג'ולי !"

אני מצליחה להוציא וחוזרת להטיח בפיטר את הכרית.

"בגללו ! ריב ! קרניים !" בלק צורח וחוזר למשוך בידיו של פיטר מה שגורם לו לבכות לאמא שלו

"ירחוני מה לעזאזל קורה כאן !?"

אוה יופי עכשיו גם פוטר הגיע.

נהדר

כל החבורה

"רף-כף רד ממנו !"

לא אני ולא 'רף-כף' מקשיבים להם וממשיכים להכות את פיטר שכבר על סף בכי.

רמוס ופוטר מסכלים אחד על השני וביחד ניגשים אלינו

פוטר כורך את ידיו סביבי ומרים אותי מפיטר כשאני בועטת ברגליי ומנסה להשתחרר.

רמוס עושה את אותו הדבר לבלק, ובלק מגיב כמוני.

"זה הוא ! זה הוא קרניים !"

"זה הוא מה !?"

אוי נו אתה כזה איטי !

"הוא כתב את הכתבה ! הוא הכין שיקוי פולימיצי והפך לג'ולי ! הוא גרם לי להתוודות על החלום שלי עליך ! ואז פירסם את זה בכל בית ספר !" אני צועקת ומצליחה להשתחרר מאחיזתו של פוטר ורצה לתפוס את פיטר מחדש שהתחבא מאחורי אחת המיטות בחדר

"לילי ! " אבל פוטר מהיר יותר,

וחזק יותר.

לעזאזל עם אימוני הקווידיץ' האלה.

והוא תופס אותי שוב

"והתולעת הזאת עוד כתב שזה אני ! וגרם לי לריב איתך! במשך חודשים ! חודשים זנב-תולע ! קרניים רב איתי ולא אמרת כלום !" עכשיו בלק הצליח להשתחרר מרמוס

"תפוס אותו בלק !"

קראתי אבל רמוס תפס את רגליו של סיריוס והפיל אותו על הרצפה

"פיטר ! תברח ! למקום עם הרבה פרופסורים !"

צעק לו רמוס 

פיטר רץ הכי מהר שאי פעם ראיתי אותו החוצה מהחדר

לעזאזל

רמוס עם המוח החד הזה שלו

אנחנו הרי לא יכולים להרוג את פיטר בחדר מלא בפרופסורים.

"סיריוס, אני הולך לעזוב אותך עכשיו בסדר ?"

ולפני שסיריוס הספיק לענות לו

"רגע, מזאת אומרת גרם לך להתוודות על החלום ? ז-זה היה אמית-ת-י ? את באמת חלמת על-י-י מנשק אות-ך-ך ?"

אוי לא

נו באמת

למה אני צועקת לפני שאני חושבת!?

החדר נהיה ממש שקט

ממש שקט

פוטר עדין מחזיק אותי 

רמוס ששיחרר כבר את סיריוס 

ונמשך על ידו אל מחוץ לחדר

לא ! אל תשאיר אותי לבד בלק !

לא איתו

ועם העיניים החומות והעמוקות האלו !

והדלת נסגרה מאחוריהם

יופי

פוטר משחרר אותי

המבט שלו המום עדין.

"לילי, את חלמת עלי ?"

"פיטר הזה שמן מטומטם מתערב בעניינים שלא שלו זדוני מרושע-"

"לילי את חלמת עלי ??" עכשיו הוא כבר צועק

"כן ! כן ! חלמתי עליך ! שאתה מנשק אותי וזה היה מדהים בסדר !? ולא רק שהחלום ההוא היה אמיתי ! לא ! כאילו שזה לא מספיק ! אני חלמתי עליך שוב ! אתמול ! רק שהפעם כמעט עשינו סקס במיטה שלך ! אתה מרוצה עכשיו !?"

אוי לא

לא הייתי צריכה להגיד את זה

הוא מסתכל עלי

המום

ממש המום

אבל הוא לא מחייך

או צוחק

או בוכה

או  מ ג י ב  באופן כללי

ולפני שיכולתי להגיד קווידיץ'

הוא תפס אותי ונישק אותי

מפיל אותי על הרצפה ונשכב מעלי

מרתק את הידיים שלי מעל הראש

אני לא רוצה, אבל אני מתמכרת לנשיקה ברגע ומנשקת אותו בחזרה

הוא מפשק את השפתיים שלי ומכניס את הלשון שלו פנימה

אני נאנחת ומפשקת גם את השפתיים שלו.

הוא עוזב את ידי וחופן את המותן שלי ומושך אותי אלי באחת ובשניה אוחז בעצמות הלחיים שלי

אני מחבקת את הכתפיים שלו חזק חזק אל תוכי

ומרגישה את כל ה'זרמים' האלו עוברים לי בגוף

הוא נועץ אצבעותיו בירכיי וגורם לי לגנוח בשקט ואני נועצת את ידי בשכמותיו והוא נאנח אל תוכי.

הוא מנשק לי את הצוואר ואני מחבקת אותו, עוטפת אותו אלי ברוגע

כאילו זה הדבר הכי נורמלי בעולם שאני אחבק את ג'יימס פוטר כשהוא מנשק לי את הצוואר.

הוא מרחיק את שפתיו מהצוואר שלי ומיישר אלי מבט

הלב שלי דופק מהר

אפילו יותר מדי מהר

ברמה די מדאיגה של מהר

ואז הוא מנשק אותי שוב ברכות ואיטיות והלב שלי מחסיר פעימה.

הוא מתגלגל מעלי ונשכב לצידי.

מתנשם ותנשף. אני מבינה אותו, גם אני.

זה לקח המון אוויר.

"החזקת שתי דקות וחצי בלי לנשום." הוא מגחך ומסתכל אלי.

"לא חשבתי שאני אצליח, תמיד הייתי גרועה בתחרויות של לעצור את הנשימה מתחת למים."

הוא צוחק ומנשק אותי שוב, לאט. ומתרחק.

"אז החלום אמיתי."

כן טוב, את כבר לא יכולה להכחיש.

"החלום אמיתי." אני מאשרת

נמנעת מלהסתכל עליו.

"אז למה לא אמרת לי ? או הסכמת לצאת איתי ? או נתת לי לנשק אותך ?"

כל כך הרבה שאלות,

ולא מספיק תשובות.

אלוהים אפילו אחרי התמזמזות לוהטת את חייבת להישמע זקנה ?

סתמי

אני מושכת בכתפיי מבלי לענות באמת לתשובתו.

"לא, לא לא לא. אני יודע שהייתה סיבה. למה לא אמרת ?" 

מתי הוא הספיק להכיר אותי כל כך טוב !?

"לילס'?" הוא מסובב את ראשי ברכות אליו.

ומביט בי עם העיניים החומות והעמוקות

אוח

אני לא יכולה לעמוד בפני העיניים החומות והעמוקות

"כי מה הפואנטה ?" שאלתי נאנחת.

"זה." הוא אמר ונישק אותי

הוא טוב הפוטר הזה

אני מחייכת אליו

נבוכה ממש ואני בטח אדומה בטירוף

אבל אני לגמרי מחייכת אליו.

"זה פשוט ש… כעסתי עליך. ממש." אני אומרת מסתובבת על הצד ומשעינה את הראש על הידיים שלי.

"למה ?" הוא שואל ומחקה את התנועה שלי

מעתיקן.

"כי לא הקשבת לי."

הוא לא מבין על מה אני מדברת

"אתה מציע לי לצאת איתך מהשנה השלישית, ואני אומרת לך לא כל פעם מחדש. ופשוט זה לא עניין אותך.. כל מה שעניין אותך זה שאתה רוצה.."

אני לא מסוגלת להסתכל עליו

הוא מלטף לי את הלחי

זה נעים בטירוף

"עקשנית."

הי !

מה הולך !?

אני לא עקשנית.

התגובה הכועסת שלי אומנם הייתה אילמת אבל הוא מבין

וזה גורם לו לצחוק

אבל גם לנשק אותי

אז אני בסדר עם זה.

"אני מצטער שהרגשת שלא אכפת לי מאיך שאת מרגישה," הוא מסתכל עלי

כן, עם העיניים החומות והעמוקות.

"אבל תני לי קצת קרדיט, אני ידעתי שאת ואני זה אמיתי. אבל גם ידעתי שאני צריך להשקיע בך זמן, ולהוכיח לך שאני מתכוון לזה ברצינות."

אתה רדפת אחרי !

"פוטר מרוב ה'השקעה' שלך אף אחד אחר לא התעניין בי בגללך !"

"זה לא נכון, היו כמה וכמה בחורים שהזמינו אותך לצאת, אלו שהיה להם את האומץ לעמוד מולך אחרי שהם ראו איך את דוחה אותי בדרכים יציריתיות."

הוא עוקץ אותי

אבל די בצדק

מגוון הקללות שהטחתי בו כשהוא היה מציע לי לצאת איתו הוא באמת בלתי רגיל.

"שלא לדבר על מספר הבחורים הקצת יותר פחדנים שאהבו אותך מרחוק. את פשוט לא היית מעוניינת באף אחד מהם, אז אפילו לא שמת לב שהם מנסים להציע לך לצאת איתם."

מה ?

מתי זה קרה ?

"אפילו קרושן הציע לך לצאת איתו בתחילת השנה בספרייה."

אני לא זוכרת את זה

"זה לא קרה פוטר."

"בטח שכן, הוא הציע לך שתלמדו ביחד למבחן שיקווים והבטיח שהוא יביא בירצפת ויכין לך פיקניק."

זה ?

"הוא סתם רצה שאני אכין לו שליפים למבחן !"

כמובן שסירבתי

פוטר צוחק

למה הוא צוחק ?

"לא, הוא רצה לקחת אותך לדייט לנשק אותך על הדשא באגם."

איכ

הפרצוף שלי התעוות כשחשבתי על קרושן תוקע את הלשון שלו בפה שלי

"אני שמח לראות שהמחשבה הזאת מגעילה אותך כמו שהיא מגעילה אותי."

ומנשק לי את האף

אני מבינה למה אסקימוסים עושים את זה כל הזמן

זה ממש נחמד.

"בכל אופן, ידעתי שאם את טורחת להגיב לי בכזאת תשומת לב זה כי איתי זה אחר. ואני רק צריך להתעקש קצת."

אוקי עכשיו זה נשמע קצת חמוד

אבל ממש קצת

זה בעיקר עדין נשמע סטוקרי ממש.

אני מסתכלת עליו כשהוא מחייך אלי ומלטף לי את הלחי

פאק איך הוא עושה את זה שזה יהיה כל כך נעים !?

אני מתקרבת אליו ומנשקת אותו, הוא מחזיק לי בעצמות הלחיים ומושך אותי יותר אליו עד שאני מטפסת עליו.

"קרניים אנחנו צריכים לדב-"

אוי לא

בלק נכנס עכשיו לחדר

ואני יושבת על ג'יימס פוטר בפישוק רגליים ומנשקת אותו

"והוהו !! קרניים ! כל הכבוד י'מלך ! ואוונס, את נראת טוב שם !"

העיניים שלי מלאות איימה

סיריוס בלק הולך לספר לכל העולם עכשיו שאני מתמזמזת עם ג'יימס פוטר

החיים שלי בזבל

את מתנשקת עם ג'יימס פוטר, כמה בזבל הם יכולים להיות 

בנים זה לא כל מה שחשוב בחיים את יודעת!?

"סיריוס תיכנס לכאן עכשיו !" אני מתרוממת מפוטר ומושכת את סיריוס פנימה סוגרת את הדלת מאחוריו.

"אוונס אני לא חושב שהחברות ביני לבין קרניים היא מסוג החברויות של שלישיה." אה ? "ואני ממש לא רוצה לראות אותך ערומה."

אוי איכס למה שתחשוב דבר כזה נורא

"איכס בלק ! י'דוחה!"

"אל תדבר על לילי עירומה !" פוטר ממש נלחץ והוא קם ממש מהר על הרגליים שלו

אני חושבת שסיריוס מפחד

זה די מהנה

"אני פשוט.." עכשיו אני צריכה להסביר למה רציתי שסיריוס יכנס לחדר כשאני יושבת בפישוק רגליים על ג'יימס ועומד לו, לא בדיוק הסיטואציה שבדרך כלל מארחים בה חברים.

ג'יימס מסתכל עלי. "אני פשוט רוצה לשמור על זה בינתיים בנינו.." הוא נראה מבולבל

אולי קצת פגוע ?..

"זה רק ש.. אוח נו - כולם יהיו בתוך העיניינים שלנו ולא יפסיקו לדבר ולקשקש ולעקוץ ואנחנו רק בהתחלה ואני פשוט רוצה קצת פרטיות זה הכל !"

אני חושבת שזה לגמרי הגיוני

אני מסכימה איתך

את מסכימה איתי ??????????????

באופן חד פעמי אל תתלהבי

מאוחר מדי

"אוקי לילס', ברור אין בעיה." ג'יימס מחבק את הכתף שלי ומכניס אותי אליו. "רף-כף אף מילה לאף אחד-" "אבל -" "רף-כף אני רציני."

סיריוס ממשיך לפתוח ולסגור את הפה שלו

אבל בסוף הוא משתכנע

או שכבר כואבת לו הלסת מלפתוח ולסגור את הפה כי הוא הפסיק לעשות את זה.

"תגיד את זה."

וואו ג'יימס מכיר את סיריוס ממש טוב.

סיריוס רוטן כמו ילד קטן. "אני לא אגיד לאף אחד שאוונס נכנעה לך והיא מאוהבת בתחת הקטן והמוצק שלך בסדר !?"

ג'יימס מחייך. "יופי, עכשיו צא מפה."

הוא דוחף את סיריוס המתנגד מהחדר וסוגר אחריו את הדלת.

"עכשיו," הוא מסתובב אלי. "בחזרה לתחת הקטן והמוצק שלי."

אוי לא

הוא צוחק ואז תופס אותי ומפיל אותי על המיטה - אני מקווה שעל המיטה שלו - ומנשק אותי

הוא מתרומם מעט מעלי ומוריד את החולצה שלו וחוזר לנשק אותי.

אני מניחה על רגלי עליו מושכת אותו עוד אלי והוא עובר ללנשק לי הצוואר.

אני מתנשפת והוא יורד לאט לאט במורד הגוף שלי, פותח מעט את כפתורי החולצה שלי.

אני מתחילה לנשום בכבדות, הדופק שלי מתחזק

הידיים שלו נמצאות לי על הירכיים, אוחזות אותן בחוזקה וגורמות לי לקמר את הגב מעונג.

הוא כבר ממש בלמטה של הבטן שלי כמעט מגיע 'לשם' כשאני פתאום נבהלת, בורחת מתחתיו ונעמדת.

"לילס' מה קרה ? עשיתי משהו לא בסדר ?"

אוי זה כל כך מביך

איך אני אמורה לספר לו שאני בתולה

ושאני לא מוכנה עדין

"אני לא מוכנה עדין לשכב איתך.."

הוא צוחק 

למה הוא צוחק !?

הוא צוחק עלי !?

הוא מושך אותי אליו ומפיל אותי על החזה שלו

"נראה לך שהפעם הראשונה שלנו תהיה על המיטה שלי במעונות כשבכל שניה מישהו מהקונדסאים עלול להיכנס ?"

אוי לא

לא חשבתי על זה בכלל שעוד מישהו יכול להיכנס

ועם המזל שלך זה רק הגיוני שזה יקרה לך פעמיים

לקום מפוטר מהר ו - הוא מושך אותי בחזרה, צוחק

הוא חושב שזה מצחיק הפוטר.

"בסדר בסדר " הוא רוטן "אני אתן לך ללכת, כדי שתוכלי לשמור על מוניטין המדריכה-שאף-פעם-לא-שוברת-את-הכללים שלך אבל בתנאי אחד."

נו באמת

"מה !?"

"נשיקה."

והוא מצמיד את השפתיים שלו אל שלי ומנשק אותי

הוא ממש טוב הפוטר הזה.

הוא מתנתק ממני ומסתכל עלי מחוייך.

אני נצמדת אליו אפילו יותר, מנשקת בהיסח דעת את צווארו ותוך כדי אומרת לו

"רק שתדע, בעיקרון זה לא שבירה של הכללים. בתור המדריכה הראשית מותר לי להיות במעוני הבנים בשביל עניינים רשמיים."

יש לו חיוך שובב עכשיו על הפנים

"ממ וזה עניינים רשמיים מה שאנחנו עושים ?" הוא אומר וצובט אותי בישבן.

"לא.." אני אומרת ומתרוממת קצת ממנו, מלטפת את החזה של בהתגרות. "אבל ברמת העיקרון עליתי לכאן בכלל בשביל להגיד לך ש.." אני מתכופפת אל האוזן שלו ולוחשת "אתה לא יכול לעשות את המסיבה הזאת היום בערב."

במהירות אני מתרוממת ממנו ובורחת לפני שיוכל לתפוס אותי

"רגע אבל לילי !"

הוא קורא אבל אני כבר למטה בחדר המועדון.

"אוה סוף -סוף ! בואי כבר !"

סיריוס משך אותי אחריו החוצה החור של התמונה.

"סיריוס לאן אנחנו הולכים !?"

הוא פשוט מושך אותי ברחבי הוגוורטס

"סיריוס מה לעזאזל !?"

"דרך אגב , מזל טוב על קרניים. סוף סוף הייתי אומר"

"אוקי תודה, עכשיו אתה מוכן להגיד לי לאן אנחנו הולכים !?"

"לאן נראה לך אוונס?"

אנחנו מגיעים לחדר הנחיצות שם ג'ולי וסוורס כבר מחכים לנו

כשפיטר *קשור* לכיסא ובפה שלו הם תקעו תפוח

תפוח .

"אתם לא רציניים." 

 "אנחנו מאוד רציניים."  מבטיח לי סוורס

"לילי, אנחנו מנסים למצוא את השמוק כבר חודשיים, אין סיכוי שנוותר עכשיו." ג'ולי מצטרפת

פעם ראשונה שהיא תומכת בסוורוס

"הוא הפריד ביני לבין קרניים-" "אוח בלק מתי החתונה שלך ושל פוטר ?" סוורס לא יודע להתאפק

"זאת לא השאלה הנכונה סוור מאוס, אתה צריך לשאול מתי החתונה של קרניים וא-" אני בועטת לסיריוס ברגל והוא משתנק בכאב.

סוורס נראה מבולבל.

"תשחררו אותו, עכשיו." אני נאנחת 

סוורס וג'ולי בחוסר חשק משחררים את פיטר והוא פשוט בורח מהחדר.

"למה עשית את זה אוונס !?" סיריוס רוטן "זאת לא רק הנקמה שלך את יודעת."

אוח סיריוס הטיפש הזה

"ברור שאני יודעת."

הם נראים מבולבלים.

"אנחנו הולכים לנקום בו כמו שצריך, לא סתם להחטיף לו קצת מכות. אלא לנקום בו באמת."

חיוכים מאוד גדולים נפרשו על הפנים שלהם

וזה גורם לי להבין שאנחנו חבורת סדיסטים הזוייה

אבל זה לא משנה, 

הפעם , אנחנו יודעים טוב מאוד במי לנקום.

ולי יש את התוכנית המושלמת .

הפרק הקודם		הפרק הבא