pretending

כפי שהבטחתי, הכי מהר שרק יכולתי (:

מאוחר יותר באותו היום, קסי התקבלה במחיאות כפיים ובשריקות, במחבוא של צבא דמבלדור, בחדר הנחיצות.

"איזו שחקנית קסנדרה!" חיבק אותה נוויל, שהיה נראה בסדר גמור.

"לא יכולתי לעשות זאת בלעדיך, עוזרי הנאמן" היא צחקה וחיבקה את הנער בחזרה.

לאחר מחשבות רבות, קסנדרה החליטה ללכת אחרי ליבה, וליבה האמין כי דרכו של אדון האופל, היא דרך נוראית ואפלה, שתמיט אימה ורשע על כלל אוכלוסיית הקוסמים.

בתחילה באנגליה בלבד, ואז תתפשט גם לשאר העולם.

היא, כמובן, לא תנטוש את חבריה בסלית'רין, ולעולם לא תסכים להילחם נגדם, אלא אם יחליטו להרים עליה שרביט, ואז, לא יחשבו עוד לחבריה, אלא לאויביה.

"מקסים, עכשיו ישלחו אותנו אליך שתאמללי אותנו," חייך שיימוס, "זאת תוכנית גאונית קסנדרה"

"אתה יכול לקרוא לי קסי, שיימוס" היא חייכה אל הנער.

שיימוס הנהן קצרות והביט על ג'יני וויזלי, "טוב שאמרת לנו לסמוך עליה" הוא אמר.

ג'יני הנהנה, "ידעתי שהיא תוכל להועיל, ויותר, שיש לה לב טוב" היא הסתכלה לתוך עיניה של קסנדרה, וזאת ידעה, שלולא כל עניין הארי, הן יכלו להיות חברות טובות.

את השבועות הבאים בילתה קסי בלאפר את חבריה, גריפינדורים אמיצים בעיקר, לאחר שכביכול לקחה אותם לחדר מבודד, והטילה עליהם קללות רבות, בתור עונש.

היא בדיוק ישבה לאפר את שיימוס, כאשר נוויל חזר ממסעו אל אברפורת' והכריז בקול "תראו מי בא! נכון שאמרתי לכם??"

קסי סובבה את ראשה במהירות, כאשר קולות רמים נשמעו סביבה.

"הארי, זה הארי פוטר!"

היא קמה כל כך מהר, שראשה החל להסתובב מהפתאומיות, ושיימוס נאלץ להחזיק בה.

כולם נהרו לחבק את שלושת הגיבורים, אך קסי עמדה בצד, בהלם, בוהה במתרחש.

"אוי שיימוס!" צעקה הרמיוני בהפתעה כאשר ראתה את פניו, "מה עשו לך?!" עיניה נצצו מדמעות. שיימוס היה נראה נורא.

"אהה זה כלום" הוא חייך, "קסי איפרה אותי שאראה ככה, היא גרמה לאחים קארו לחשוב שהיא מטילה עלינו קללות, אז היא מאפרת אותנו שנראה חבוטים לגמרי"

כשהארי שמע את המילה קסי, מבטו נורה אל הנערה שעמדה בפינה. נראה היה שלא הבחין בקיומה עד כה.

עיניהם של השניים נפגשו, והארי כמעט רץ אל קסי.

היא לא ידעה אם להתרחק או להישאר במקומה, אך כשידיו של הארי תפסו את פרצופה, ושפתיו נשקו קלות לשפתיה, היא נאנחה בקול, מתרפקת על הגבר שכה אהבה.

היא לא שמה לב שעיניה דומעות, עד שהרגישה את אצבעותיו של הארי מנגבות את הדמעות.

"דאגתי לך כל כך" הוא לחש לתוך שפתיה, והיא התנתקה ממנו והביטה לתוך עיניו.

"תודה לסלזאר שאתה בסדר" היא חיבקה אותו בחוזקה, עד שמישהו השתעל קלות וגרם לשניים להתנתק.

נוויל צעד קדימה והניח יד אחת על כתפו של חברו, "אז, איך נוכל לעזור לך הארי?"

"יש משהו.. אני לא יודע בדיוק מה, שאנחנו צריכים למצוא" אמר הארי בקול, "כנראה משהו ששייך לרוונה רייבינקלו. מישהו יודע על משהו כזה?"

השלושה הביטו על חבריהם לשכבה בעצבים מרוטים, ולונה הייתה זו שפתחה את פיה ראשונה.

"יש את העטרת האבודה של רוונה" היא אמרה.

עברו שעות רבות עד שקסי ראתה שוב את הארי, הוא נכנס יחד עם מקנגוגל אל האולם הגדול, בדיוק כאשר אדון האופל הורה להעבירו אליו, ובכך הבטיח שאיש לא יפגע.

"הוא ממש שם!" הצביעה פנסי, "תתפסו אותו!"

קסי הרגישה כאילו שמישהו נעץ סכין בליבה. פנסי, חברתה הטובה ביותר, צועקת לשלוח את אהוב ליבה אל אדון האופל.

קסי במהירות נעמדה לצידו של הארי, ביד אחת מחזיקה בידו, וביד השנייה מניפה את שרביטה, מוכנה להגן על הארי בכל מחיר.

אט אט נאספו עוד אנשים סביבו, תחילה רון והרמיוני, לאחר מכן ג'יני, שיימוס, דין ונוויל. גם צ'ו ולונה. כל צבא דמבלדור עמד באומץ סביב הארי, שרביטיהם מוכנים לפעולה, מגנים על המושיע היחידי שלהם.

"תודה לך על הערתך, מיס פרקינסון" אמרה מקנגוגל, "את ושאר בני הבית שלך תצאו יחד עם פליץ' " היא פנתה בחזרה אל הארי, "ולך, אדון פוטר, אין משהו לחפש?"

הארי הנהן אל מקנגוגל, נשק לשפתיה של קסי, ויצא בריצה מן האולם הגדול, מתכונן לחפש את העטרת המפורסמת של בית רייבינקלו.

כאשר הגיעה השעה חצות בדיוק, אוכלי המוות החלו לתקוף את הוגוורטס.

הקרב לא היה קל, וקסי נאלצה לא פעם לעמוד מול חבריה לשכבה, מול חבריה לבית. אך היא ידעה כי המטרה שבעדה היא נלחמת, היא נעלה הרבה יותר מחברות.

היא נעמדה לצידה של אימה, אמלי, ונלחמה באומץ בכל מי שהעז להתערב בדרכה. בדמיונה ראתה כיצד אביה, סיריוס, גאה בה על שבחרה בצד הנכון.

קסי נלחמה קשות, זמן רב, עד שראתה שוב את הארי. הוא חיבק אותה מאחור ולחש לאוזנה, "מצאתי את זה, השמדנו את זה, זה כמעט נגמר"

קסי התכוונה להסתובב בחיוך אל אהוב ליבה, אך רצה המזל, ואייברי נעמד מולם.

"אוי בת קטנה שלי, איזו הפתעה הבאת לי!" הוא חייך, שרביטו מונף לכיוונה, "תצעדי אחורה ותני לי את פוטר, אדון האופל יוקיר לי שנים על כך"

אמלי מיהרה להניף את שרביטה מול אייברי, במטרה להגן על ביתה היחידה, אך קסי הזיזה אותה מדרכה.

"זוזי אמא, זה ביני לבינו" שנאה בערה בעיניה של קסי, היא מעולם לא חשבה שתוכל לשנוא את אביה בצורה כה עזה, כה כואבת, כה שורפת.

"אבא, אני אבקש ממך רק פעם אחת, תלך מפה. אני לא רוצה לפגוע בך" קולה של קסי רעד לקראת הסוף, וכאשר אייברי צחק בקול, היא ידעה שהוא לא יעזוב בקלות.

"הארי לך מפה" היא עצמה את עיניה, וכאשר הארי לא מש מדרכה, היא צעקה בקול, "הארי עוף מכאן עכשיו!!"

הארי הסתובב ורץ משם, מספיק רק לרגע לראות את קסי הורגת את אביה, ומתמוטטת בבכי לתוך זרועות אימה.

מקווה שנהנתם (:

אשמח לתגובות ^^

הפרק הקודם		הפרק הבא