לילה רידל מרס

קמתי בבוקר, היום היה היום השלישי ללימודים, ג'ון עוד לו שלח מכתב בחזרה, או לפחות תרם קיבלתי, אמרתי לעצמי שאני אכתוב עוד מכתב היום, דאגתי לאמא וחשבתי שאולי עוד מכתב יגרום לו לזרז את העניינים.  

ישבתי בשולחן הפלפאף ליד מירה נוט ונעמה שיר, ליד מירה ישבה מילאנו יאקסלי ראול,  רק ארבע בנות, זה היה כל תלמידות ותלמידי כיתה א' בבית הפלפאף, אבל המצב לא היה שונה בשאר הבתים, הרבה אנשים מתו במלחמה.  

"אז לילה מה ההתרשמות שלך מבית הספר?"  שאלה מירה בזמן שהיא אוכלת לחם עם ריבת שזיפים וחמאה

"אנ אממ, הוא מאוד מעניין, אבל נראה שיש הרבה סטיגמות  בתוך עולם הקוסמים, יש הרבה גזענות, זה כמובן קיים גם בעולם של המוגלגים,  אבל הייתה לי איזו מחשבה שבתוך הקהילה של הקוסמים שהיא גם ככה קטנה לא יהיה את החולי הזה שנקרא גזענות"

"פעם  הגזענות הזאת הייתה לגיטימית, היום אנחנו לא נותנים לה מקום, וקוסמים כמוך שנולדו למשפחה של מוגלגים מקבלים את אותו יחס" אמרה מילאנו.

זאת לא הייתה הכוונה שלי כאשר אמרתי גזענות, אבל לא המשכתי בשיחה, היה נדמה לי שזה לא יגיעה למקום טוב.

"את יודעת הייתי רוצה לבקר בבית של מוגלגים, לראות איך אתם חיים" אמרה מילאנו

"את יכולה לבוא עלי כשיגיעה החופש" אמרה נעמה, אבל בקול שלה היה אפשר לשמוע טיפה גועל

"אמרתי משהו לא בסדר?"

"הייתי רוצה לבקר בבית של מוגלגים, לראות איך אתם חיים, זה נראה לך לגיטימי? לומר את זה ככה?  אנחנו לא חיות קרקס"

"ממה סליחה לא זאת הייתה הכוונה שלי"

"כן אני יודעת, סליחה" אמרה נעמה

"לא אין לך על מה לבקש סליחה, באמת לא הייתי בסדר, אבל אשמח לבוא לבקר אצלך כחברה"

"טוב בנות, אנחנו באמת צריכות לזוז, עוד מאת מתחיל שיעור טיפול בחיות פלא, ואני ממש לא רוצה לפספס אותו" אמרתי וקמתי מהכיסא, שאר הבנות קמו, נעמה לקחה עוד פרוסה ויצאנו.

הפרק הקודם		הפרק הבא