נגד הכל

סליחה שלא פירסמתי הרבה זמן, הייתי קצת עסוקה...

סוף סוף עוד פרק!! סליחה שהוא קצר...

בבקשה תגיבו, זה עוזר! הפרק הזה מוקדש ל'מלאך לבן', תודה על התגובה!

מקווה שתהנו🌻

פרק 19 | העש | לרה

"את יודעת שאחותך מבריזה משיעורים בגלל איזה מישהו?" שאלה לרה את ג'ין בארוחת הערב.
"כן, היא סיפרה לי...אבל לא כל כך הקשבתי". הודתה ג'ין.
הפעם, לשם שינוי, לרה הצטרפה לשולחן של הפלפאף על יד ג'ין בארוחה, בכל מקרה לא היה לה תאבון. וחוץ מזה, היא רצתה לדבר איתה לבד. הן השתדלו גם להתרחק מאלפי, שהיה רגיל לשבת ליד ג'ין.
"היא לא מכירה אותו כל כך. והוא גורם לה לעשות דברים שהיא לא היתה עושה אף פעם..." אמרה לרה לעברה של ג'ין.
"מה הוא גורם לה לעשות?" שאלה ג'ין ושלחה מבט באחותה מהשולחן של גריפינדור. היא ישבה ליד קונור.
"אני קובעת איתה דברים, אבל היא מעדיפה להיות עם קונור כמובן..." אמרה לרה וגילגלה את עיניה.
"אני חושבת שזה משהו שיעבור, למרות שאם ההורים שלנו היו שומעים שהיא מבריזה משיעורים בגללו, הם בטוח היו שולחים לה צרחן". אמרה ג'ין שניסתה לגבור מעל קולות קירקוש הסכום.
שנגמרה הארוחה לרה נפרדה בזריזות מג'ין ורצה לחדר השינה. היא לא רצתה לשמוע את החוויות של מרג'י וקונור.
מרג'י היתה חברה ממש טובה שלה, אבל היא הרגישה שהיא מתרחקת ממנה, בגלל קונור. היא לא עמדה בכלל בהבטחות שלה, והכי גרוע, לא עזרה לה לפענח את הראשי תיבות.
מי הוא בכלל?
מרג'י בעצמה לא הכירה אותו מספיק...
לרה מלמלה את הסיסמא וקפצה מעבר לחור.
היא דילגה על המדרגות שתיים-שתיים והגיעה לחדר.
אולי היא וג'ין יצליחו לעשות משהו. היא קפצה למיטה ששמעה את הדלת נפתחת. היא שלחה מבט קצר לעבר הדלת והבחינה בליליה. מרג'י עלולה לבוא כל רגע עם הסיפורים שלה.
***
"לרה, עברתי על הספר הזה כבר שמונה עשרה פעמים". אמרה מרג'י.
"בטוח?" שאלה לרה באכזבה, "הייתי בטוחה שנמצא בו משהו".
אחרי כמה ימים, סוף-סוף מרג'י פינתה זמן כדי לעזור ללרה לנסות לפענח את ראשי התיבות, כמו שהבטיחה.
הן היו בחדר מועדון, עמוסות בספרים שלרה השאילה מהספריה. השעה היתה מאוחרת, כדי להבטיח שלא יהיו להן הפרעות באמצע.
"אני מנסה ספר אחר", אמרה מרג'י והניחה את עצות ולחשים לפענוח ראשי תיבות.
בדיוק כשמרג'י לקחה ספר עב כרס לידיה, הן שמעו צעדים לכיוון שלהן.
"אתן רוצות לעשות ביחד את החיבור בלחשים?" שאלה ליליה והציצה לחדר המועדון.
"לא עכשיו," אמרה לרה וניסתה להסתיר בגופה את השולחן העמוס, "אולי מחר", הציעה.
"אוקיי", אמרה ליליה וניסתה להציץ בשולחן, "מה אתן עושות?"
לרה התקרבה אליה, כשראתה שהיא מתחילה להתקדם לעברן.
"זה סתם משהו, באמת" לרה דחפה קלות את ליליה לכיוון היציאה, "עוד מעט נגיע לחדר".
ליליה יצאה בצעדים מהוססים מהחדר, ולרה התנשפה בהקלה.
"אולי מצאתי משהו", קראה מרג'י, שקועה בספר שבידיה.
"מרג'י, פעם הבאה את צריכה לעזור לי! אני לא רוצה שמישהו יגלה את כל מה שקורה". אמרה לרה.
"טוב, סליחה" אמרה מרג'י, "עכשיו בואי, אני רוצה להראות לך משהו".
היא הצביעה על שתי שורות דהויות בספר המקומט, ולרה קראה אותן בזריזות.
ראשי תיבות המזכירים בעל חיים כלשהו, יכולים להתגלות כאשר תכשפו את אותה החיה. הכישוף אינו פשוט, לשלבי הכישוף ראה עמוד 543.
"כן, העש!" קראה לרה בשמחה.
"איך נשיג עש?" שאלה מרג'י.
"אנחנו נשיג, העיקר שהצלחנו למצוא רמז". לרה חייכה בהתלהבות, וקפאה במקום ששמעה צעדים נוספים.
"מה עכשיו ליליה?" שאלה מרג'י וקמה לעזור ללרה להסתיר את הספרים.
"היי," אמר קול של בן, "מה המצב מרג'י?" הוא חייך לעברה.
הפעם, קונור מאט נכנס בפתח, גלימתו רפויה על גופו, והביט במרג'י בעיניים נוצצות.
"היי גם לך", אמר קונור שלפתע הבחין בלרה.
"תלך מכאן!" אמרה לרה.
"זאת קבלת הפנים שלך?" שאל בתמיהה.
הוא שלח מבטים בספרים שמאחוריהן.
"היי קונור," אמרה מרג'י מהופנטת.
לרה שלחה לעברה מבט רציני.
מרג'י ניערה את ראשה קלות, ונראתה כאילו התעוררה מחלום.
"מה אתה רוצה? אולי אחר כך?" שאלה מרג'י.
"למה אחר כך? מה את עושה כאן?" הוא המשיך לנסות לראות את הספרים, ועלה על קצות אצבעותיו.
"תסתלק מכאן, חטטן!" לרה התקדמה לעברו והצביעה על היציאה.
"אני זוכר איך לצאת, והייתי עושה את זה אם הייתי רוצה". הוא גיחך ושיחק בשערו החום.
"למה את כל כך עצבנית?" הוא שאל את לרה, ושלח את ידו השזופה לעברה.
"אל תיגע בי! אולי תלך כבר?" אמרה לרה בכעס.
"החברה שלך ממש עצבנית, אה?" אמר קונור למרג'י ברוגע והתקדם לעבר האח.
"קונור, אנחנו באמת עסוקות עכשיו. זה באמת דחוף?" שאלה מרג'י.
"זה לא כל כך דחוף, אבל מה אתן עושות כאן?" חזר קונור.
"זה לא עניינך," אמרה לרה.
מרג'י יצאה איתו מהחדר, ולאחר כמה דקות חזרה.
"הוא ממש פוץ הקונור הזה!" אמרה לרה בכעס וסדרה שוב את ספריה שנפלו.
"הוא יכול להיות גם ממש נחמד," אמרה לה מרג'י.
לרה שלחה לעברה מבט עצבני, ומרג'י השתתקה מיד.
לרה הייתה הראשונה שהפרה את השתיקה בחדר.
"אז איפה נמצא עש?" שאלה לאחר כמה דקות.
"אני חושבת שהם מגיעים למדשאות של בית הספר". אמרה מרג'י.
"לא כדאי שיתפסו אותנו עכשיו יוצאות," אמרה לרה, "אולי ננסה מחר".
מרג'י ולרה סימנו את העמוד בספר, שלא יאבדו אותו בין מאות העמודים.
הן אספו בזריזות את הספרים, לפני שעוד מישהו יבוא.
לרה שמחה שהן התקדמו קצת. עכשיו הן חייבות להשיג עש.
היא תצטרך לתרץ למרג'י למה היא לא יכולה לעשות את הלחש על העש. היא יודעת שלא תצליח, גם בספר היה כתוב שהלחש לא פשוט.
אבל בינתיים, מה שחשוב הוא שמרג'י בסוף עמדה בהבטחה. והיא מקווה שככה תמשיך.

הפרק הקודם		הפרק הבא