קוסם בלח"י

במשך השבוע האחרון חברי ליוו את יצחק לכל מקום ואחזו בו למקרה שישבר.
לא היה ליצחק קשה להעמיד פנים כיאלו משהו עובר עליי מפני שדברים רבים התרחשו בחייו בזמן הזה. חוץ מזה שיעקב היה אחת המטרות הכי גדולות של הבריטים גם ערן הפסיק לשלוח מכתבים ובכלל הלח"י נטש אותו לגמרי. דבר אחד שניחם אותו בזמן הזה היה שחבריו היו הרבה יותר פתוחים איתו ושיתפו אותו בחייהם האישים.
עכשיו כשיצחק ידע לא ילחוץ עליו, יצחק היה פנוי גם להקשיב להם וגילה כי אבא של ארני מצטיין בעבודתו ומחובב על שר הקסמים וחושבים להעביר אותו לראש מחלקת בטיפול על פעולות בפלשתינה.
כייון שלא כל בני חבורתו היו בגריפנדור הוא לרוב הסתובב עם ארני שנחשב לחבר הכי טוב שלו. במכתבו של יצחק לאברהם אחיו כתב; "ארני הוא החבר הכי טוב שלי כאן, ותמיד שם כדי להישען עליו." אולם אברהם, כשקרא את המכתב של יצחק פקפק תחילה בחברות של יצחק וארני אך אם היה פוגש אותם היה מבין שהיה בכך אמת. ארני היה רגיש ואכפתי ותמיד חשב שיצחק מעניין והקשיב לכל מה שאמר בעיניין רב ולא נתן לאף מילה לחמוק.
יצחק מצידו תמיד התחשב בארני וסיפר לו את כל אשר על ליבו, מלבד העיניין עם הלח"י.
באחד הערבים יצחק התיישב לדבר עם ארני לרגע הייתה שניה של אי נעימות, היה ברור שארני רצה לשאול את יצחק כל כך הרבה שאלות אך לא היה לו נעים.
"זה בסדר אתה יכול לשאול אותי מה שבא לך." אמר יצחק כאשר הבחין בזה.
"טוב.. אם אתה אומר.. " גמגם ארני ונראה נבוך במיוחד. "למה אתה לא מקבל ינשופים מהבית שלך?" יצחק נבהל לשניה. מעולם לא חשב שזאת תהיה השאלה.
"הם לא יודעים לשלוח ינשוף ואני יותר מידי גמור כדי לשלוח להם איך לעשות את זה." הפטיר במהירות עם התירוץ הצולע הזה וארני ונראה משוכנע. "עוד משהו?"
"אה.. כן. שתיים האמת. הראשון, אח שלך, הזה שבכנופיית שטרן, הוא יודע מכל זה?" שאל ארני ואוזני נהיו סמוקות מבושה, אך ראשו של יצחק היה במקום אחר. שאלות התרצצו במוחו. האם יעקב יודע שהודח מהמשימה וכך גם סוג של מהלח"י? האם ניסה לעשות משהו? איפה הוא בכלל? האם הוא חי? מה אם הוא חולה ואין דרך לטפל בו והסיפור המומצא שלו לחברים הפך לאמיתי?
"יצחק?!" קולו של ארני עורר את יצחק מחלומותיו. יצחק היה חיוור ודמעות עמדו על עיניו. "כן.. כן.. הכל בסדר" הוא הצליח להגיד בכל צרוד. "אני מצטער. לא הייתי צריך לשאול את זה."
אמר ארני בקול מלא אשמה.
"לא. זה בסדר. " אמר יצחק ונשם עמוק. "האמת היא שאני לא יודע. אני בכלל חושב שהמשפחה שלי לא יודעת איפה הוא." שום דבר מזה לא היה שקר, ניחם את עצמו יצחק ואז ביקש מארני להפסיק לדבר על זה ואז אמר שהוא הולך לישון, או לפחות הוא ניסה מפני שכל פעם שהוא עצם את עיניו הוא ראה את פרצופו של יעקב מולו וכאשר הוא סוף סוף נרדם חלומותיו היו מלאים בסיוטים על יעקב שוכב איפשהו קורא לו לעזרה אבל יצחק לא מצליח להתקרב.
יצחק התעורר בבכי וראה את ארני יושב לצידו חצי רדום וכאשר הבחין שיצחק התעורר מיהר לבדוק שהוא בסדר.
"ראיתי שאתה בוכה אז באתי להרגיע אותך." אמר במבוכה וזז באי נוחות." יצחק ניסה להגיד שהכל בסדר אבל במקום זה יצא לו רק משפט קצר, "אני מפחד שהוא ימות." אולם ארני חשב שיצחק מתכוון לאח החולה אבל יצחק התכוון ליעקב. איכשהו כל החלומות נראו כל כך מציאותים והם הדירו שינה מעיניו.
שעה ארוכה ארני ישב שם והרגיע את יצחק שבכה הפעם ללא הפסקה ומידי פעם אמר מילה או שניים שנשמעו כמו למה, הוא ימות, אני מפחד, או עוד כמה דברים לא מובנים בגלל שיהוקים שקטעו את רצץ הבכי. לבסוף נרדם מבכי וארני השאיר אותו לבד והלך גם הוא לישון.
למוחרת הבוקר לא הזכירו מילה על מאורעות הלילה ולא דיברו כמעט בכלל בארוחת הבוקר.

 בבקשה תכתבו תגובה 🙏🙏

הפרק הקודם		הפרק הבא