שלושה סוגי דם, יורשי הקונדסאים..

נ.מ רואן:

לרובי היה שיער כתמתם וקצר ועין אחת חומה ואחת כחולה, היא הייתה יותר גדולה מאיתנו בערך בשנה, אולי קצת יותר. סם נראו בגיל של אלבוס, אז קצת הופתעתי שהוא מסתובב עם ילדה שיותר קטנה ממנו. על הגלימה של סם היה הסמל של רייבינקלו, מה שמן הסתם אומר שהם בבית הזה, ועל הגלימה של רובי היה הסמל הירוק של סלית'רין, מה שגרם לי באופן אוטומטי להיות חשדן כלפיה. הייתי צריך להזכיר לעצמי שלא כל הסלית'רינים חארות מהלכים. אבל אם היה משהו שהיה מוזר עוד יותר מכל זה, היה איך שאליס התנהגה. לא הבנתי מה יש לילדה. היא הסמיקה ובהתה ברובי בצורה מוזרה מאוד. מירפקתי אותה והיא ניערה את ראשה והשפילה את המבט, גם זה היה מוזר אבל לפחות זה היה... פחות מוזר ממקודם. 

"אז אממ איך אתם אמורים לעזור לנו להבין מה קרה למפה?" שאלתי קצת במבוכה. 

"רובי מומחית בלחשים אפלים והדברים היותר מוזרים ואפלים של עולם הקוסמים, ולסם כאן יש גישה למדור האסורים בספרייה והם גם מאוד חכמים, חשבתי שהם יוכלו לעזור." אמר אלבוס. 

בחנתי את רובי בחשדנות, היא נראתה מהילדים האלה שלא שמים על בית הספר ועושים רק שטויות. היא נראתה חסרת אחריות. פלוס, היא מסלית'רין. סליחה, אבל הם לא ככ אמינים. רובי כנראה שמה לב למבט החשדני שנעצתי בה כי היא גלגלה את עיניה ואמרה: "מה? אתה אפילו לא מכיר אותי וברור שאתה שופט אותי. אה אולי זה בגלל שאני מסלית'רין? נו באמת תתגבר על זה. אלבוס הביא אותי לעזור לכם, אני עושה לכם טובה כי אני כה נחמדה, אז אל תחליט שאני מרושעת לפני שהכרת אותי בכלל." סיכמה בכעס וגלגלה שוב את עיניה בעלות הצבעים השונים. "ס-סליחה," מלמלתי. 

"בכל מקרה, תנו לרובי את המפה והיא תעשה מה שהיא יכולה," אמר אלבוס. אליס הוציאה את המפה מהגלימה שלה ונתנה אותה לרובי, ואני לא חושב שראיתי אותה אי פעם מסמיקה ככה. "ומישהו מכם יוכל ללכת עם סם לספרייה ולהראות להם את הספר שמצאתם? זה אולי יתן להם כיוון בנוגע למה שהם צריכים לחפש," אמר אלבוס וסם הנהנו. "אני אלך איתכם," התנדב ג'ים. רובי סקרה את המפה. "אני אלך לבדוק אותה בחדר שלי," אמרה והלכה ואליס עקבה אחריה במבטה עד שנעלמה מהעין. לא הבנתי מה קורה לאליס היום. בינתיים ג'ים הלך להביא את הספר שמצאנו ואז הלך עם סם לספרייה. אני ואליס התפננו לשיעורי הבית ואלבוס הלך לשיעור.

נ.מ אליס:

אני, רואן, וג'ים ישבנו במדשאות. רואן סרג (ה.כ: חגי זה ככ מוקדש לך הקטע הזה) דרקון אדום וג'ים קרא ספר בלשות. היה שקט במשך כמה דקות. "אז, אליס," התחיל ג'ים לומר ואני ורואן הפנינו את מבטינו אליו. "יכול להיות ש... לאדע אז בקטע של רובי?" שאל עם רמז לחיוך. הרגשתי שאני מסמיקה. ג'ים אתה מת. 

"א-אין לי מושג למה אתה מתכוון," מלמלתי. 

"א-הא. אז... אני מניח שאין לך בעיה ללכת לעזור לה מחר עם המפה נכון?" אמר בתמימות מעושית.

יאפ.

ג'ים. הולך. למות.

בינתיים ממקומו הבנה הפציעה על פניו של רואן ואז הפכה לאותו חיוך מעצבן שהיה על הפנים של ג'ים. דמאט רציתי להרביץ להם. אבל אם הם מתעקשים לפתוח את הנושא הזה אני לא מתכוונת להפסיד.

"או אתה באמת רוצה לדבר על זה ג'ים?" שאלתי בלגלוג והחיוך נמוג מפניו. "מה זאת אומרת?" שאל. 

"אתה יודע, ילדה בשם פני. ילד בשם ג'ים. פני וג'ים... ג'ים ופני..." אמרתי וצחקתי מהאימה שמילאה את פניו. עכשיו היה תורו להסמיק. רואן גיחך. "הווו ורואן, רואן, רואן," אמרתי. 

"מה?" שאל בתקיפות. 

"אלייז'ה. ברוק. אלייז'ה ברוק. מה קורה איתכם באמת?" שאלתי. רואן הזדעף. זה היה מוזר, חשבתי שהכל סבבה איתם. ג'ים התכוון לומר משהו אבל אז-

נ.מ ג'ים:

אלבוס ורובי רצו אלינו ונעצרו מתנשפים. אליס שוב הסמיקה, כע הילדה ככ דלוקה על רובי. 

"מה קרה?" שאל רואן.

"ז-זה סם, והמפה." אמרה רובי.

"ב-בואו לראות מה הם גילו." אמר אלבוס, עדיין מתנשף.

------------------------------------------------------------------------------

יוהווו אז התחלתי להעלות פרקים בתדירות יותר גבוהה, ואני מקווה שזה ישאר ככה. עוד מעט חוזרים ללמוד אז כנראה יהיה לי פחות זמן לכתוב אבל אני אעשה את המיטב.

אשמח לתגובות, כמובן שגם ביקורת תתקבל בשמחה. 

אה ופיפול עובדה קטנה על הפאנפיק: כל הדמויות כאן (חוץ מהדמויות שלא אני המצאתי אלא ג'יי קיי רולינג) מבוססות על אנשים שאני מכירה מהחיים האמיתיים שלי, בעיקר חברים שלי, זה היה חשוב להבהיר את זה במיוחד כי חלקם קוראים את הפאנפיק הזה. 

אה ורעות כהן, אם את קוראת את זה אז: התיאוריה שלך על אלייז'ה וצ'ו פאקינג גאונית, וגם חגי (מי שהדמות של רואן מבוססת עליו) הסכים איתי לגמרי, את גאון אין לי מה להוסיף. 

הפרק הקודם		הפרק הבא