אור וחושך

איזבל ווילסון:
חופשת חג המולד
אני כבר יורדת מהוגוורטס אקספרס, עכשו אני בקינגס קרוס, ומסתכלת מסביב.
ההורים שלי אמורים לבוא לאסוף אותי.
יש להם אחוזה דיי קרובה לארמון בקינגהם, והיא מאוד מזכירה אותו.
ואז צדה את עיני דמות מוכרת.
נער עם שיער בגווני חום זהוב, שמחפש מישהו.
רצתי וקפצתי עליו.
"אדוארד!" צרחתי.
הוא חייך לעברי.
"כל כך התגעגתי אליך.
את לא מבינה כמ- " משהו קטע אותו.
הוא הסתכל על המשהו הזה בקהל, והפנים שלו הפכו מפוחדות.
"איזבל" הוא אמר לי "רוצי ותיתרחקי מכאן. עכשו."
"אין מצב! אני לא משאירה אותך להתמודד לבד עם מה שזה לא יהיה!" החזרתי לו.
הוא התנשם בכבדות.
"אנחנו חייבים לברוח." הוא אמר לי.
ואז נשמעה שאגה.
פרצנו בריצה לעבר היציאה.
כשאנחנו מחזיקים ידיים.

הפרק הקודם		הפרק הבא