לילי וג'יימס בהוגוורטס

וואי סורי שלא כתבתי מלאאאאאא זמןןןןן .

אבל אני באמת ינסה לחזור לשיגרה של הכתתיבה עכשיו למרות כל הלחץ.

מקווה שתהנו בהפרק החדששש

לילי:

אני בדיוק קמתי משנת צוהריים במעונות - מה שממש לא קורה לי הרבה בגלל שיש לי הר של שיעורים וספרים שעדיין לא עשיתי- בשנייה שקמתי מהמיטה החבר הפוץ (והחתיך והיפה שלי) התפרץ לחדר.

היה לו מבט רדוף על פניו ומיד הלב שלי צנח.

"מה קר-" אני רציתי לשאול אבל הוא קטע אותי בצעקה.

"איפה מישל ?!" הוא צעק עליי והצביע עליי עם האצבע המורה שלו.

איך הוא מעז.

"תגיד מה עובר עליך ?!" צעקתי בחזרה והרגשתי שכל פני הופכות אדומות בשנייה תודה לשיער האדום שלי "רק לפני שעתיים נישקת אותי וצחקת איתי !"

"איפה היא ?" הוא לחש הפעם, לחש בכעס- מתעלם מכל מה שאמרתי לו.

"אני לא יודעת" עניתי מתעלמת מהגישה לו.

לא יכולה להתמודד איתו עוד אני מסתובבת ברחבי החדר במטרה למצוא את הנעליים הורודות שלי.

"מה קרה? עוד פעם סיריוס משגע לך את המוח?" מלמלתי מתחת לנשימתי אבל כמובן שהפוץ שמע אותי.

"לא לילי! סיריוס- שבמקרה הוא החבר הכי טוב- משתגע ומאבד את השכל. מצאתי אותו בחדר מתנהג כמו מטורף עם עיינים על כל כך אדומות! חשבתי שהוא על משהו !" הוא צעק עליי, חסר נשימה "אבל מסתבר שהוא השתגע כי הוא לא הצליח למצוא את רגולוס בשום מקום והוא בכה! הוא בכה, סיריוס בכה!".

"מה אתה רוצה שאני יעשה עם זה ?" שאלתי בהתרסה, מנסה להבין עם זה עוד אחד מהמקרים שהוא סתם עצבני ומוציא את כל הכעסים עליי.

"אני רוצה שתיגידי לי איפה מישל פאקינד נמצאת!" הוא אמר במילה האחרונה קולו נסדק בעצב "החבר הכי טוב שלי משתגע בכל רחבי הטירה בגלל שהוא פוחד על אח שלו !" הוא חזר להרים את הקול שלו.

"ג'יימס על מה אתה מדבר בכלל ??!" 

"ללא החברה הכי טובה שלך, שרוצה להפוך למישהי אחרת ולהתרחק ולפגוע בחברים האמיתיים שלה מאז מה שקרה עם סיריוס, החבר החדש והמזיון שלה, תומאס, עשה משהו לרגולוס- אנחנו לא יודעים מה, וזה עוד יותר מחרפן כשהוא נעלם ככה מעל פני האדמה !" הוא צרח עכשיו.

"ומה אתה רוצה שאני יעשה עם זה ? זאת מישל לא אני! ואולי אם תסתכל על זה מצהד גם סיריוס הוא לא מושלם"

"אני לא אומר שהוא מושלם" הוא אומר בשקט כאילו אזלו כוחותיו "איפה מישל ?"

"למה אתה בכלל מתערב בזה, הם אמרוים לפתור את זה בניהם"

הוא נאנח בכל כאילו עייפתי אותו כל כך, הוא מסתובב ומפנה לי את הגב "ביי אוונוס" הוא ממלמל שנייה לפני שהדלט נטרקת.

אני מטה את הראש לצד.

אוונוס ?

סיריוס:

כבר 3 שעות עברו מאז שתומאס דיבר איתי.

מאז שלא מצאתי את רגולוס..

"איפה הוא כבר יכול להיות ?" פיטר ממלמל הולך ברחבי חדר המועדון.

"אולי אני ילך לחפש אותו עוד פעם" מציע ג'יימס בפעם המיליון ומתיישב ליידי בספה של חדר המועדון, מול האח.

אתה תמיד תשמור עליי נכון? כי אתה אח שלי אמר לי פעם רגולוס כשהיינו קטנים.

"תשתקו ותתנו שנייה לחשוב" סינן רמוס בכורסא מולי.

תמיד תשמור עליי נכון? כי אתה אח שלי 

החברים שלי מדברים מסביבי, אוספים עוד כמה אנשים מהשנה שלנו כדי לעזור.

תשמור עליי נכון? כי אתה אח שלי

הם מציעים עוד כל מיני רעיונות חדשים כדי למצוא את רגולוס.

נכון? כי אתה אח שלי

הם מנסים לעודד אותי אבל אני כבר לא יכול לשמוע כלום ממה שסביבי.

כי אתה אח שלי

ומה עם מישל ?

אתה אח שלי

רגולוס

אח שלי.

מישל:

"רגולוס!" אני צורחת ברחבי המדשאות כבר שעתיים את שמו עם דעמות בעיינים.

עוד שנייה ממשיכה ללכת לתוך היער האסור לפני שאני עוצאת את עצמי.

אלוהים מה עשיתי.

מה עשיתי ?!

בגללי רגולוס נפצע

בגללי הוא נעלם

סיריוס לא הולך לדבר איתי יותר בחיים, מרלין !

הוא הולך לרצוח אותי ואת תומאס.

לא שאני דואגת לפוץ הזה או משהו.

"מישל ?" שמעתי כל עמום מצידי, הסתובבתי במקום עד שראיתי את פניו של רגולוס בחלון של הבקתה של האגריד.

רצתי במהירות ופתחתי בדחיפה את הדלת.

"היי מי-" הוא תח ואמר אבל המילים שלא נבלעו כעטפתי אותו בחיבוק דוב.

אני יודעת שהוא לא ילד קטן והוא רק קטן ממני בשנה וקצת, אבל לא אכפת ליץ

"אני די צריך לנשום פה מישל" הוא אמר בקול חנוק ואני שחררתי אותו כמעט מיד.

"סליחה סליחה" מלמלתי, ומיד שיניתי את מצב הרוח שלי לכעס "איפה הייתה ?!" צעקתי ונתתי לו מכה קטנה בצד הכתף.

"ביער" אמר בפשטות.

"ביער ?!" מרחתי בחדרה "מה בשם חדי הקרן עשיתה ביער האסור!" 

"התחבאתי, אני יודע שאני כבר גדול וכל זה" הוא נאנח והתיישב בספה הגדולה של האגריד "אבל זה אף פעם לא נעים להתמודד עם בריונים, אני אפילו לא מכיר אותם, לא מבין מאיפה הם באו עליי" הוא אמר והלב שלי התכווץ.

פתחתי את הפה כדי לענות לו ולספר אבל הוא המשיך לדבר "אני מניח שהדברים האלה תמיד ירדפו אותי- את יודעת בגלל שאני בן למשפחת בלק המוהללת וטוהרת הדם, שאני מבית סלית'רין, שאני ילד טוב שהלימודים כן מעניינים אותו ולא פוץ מעניין כמו אחי הגדול" אמר ועכשיו כבר הרגשתי שהלב שלי מדמם.

"זה בגללי" לחשתי והוא הרים גבה בשאלה אילמת.

"אני התחלתי לצאת עם איזה פוץ אנוכי ומסריח והוא וסיריוס היו באיזה ריב.." אמרתי ונתתי למילים להיעלם מציצה לכיינו של רגולוס לראות שהוא כבר מבין בעצמו מה קרה אבל הוא עדיין בוה בי, מחכה שאמשיך.

נאנחתי בתבוסה והשענתי את ישבני על קצה השולחן "אחריי כל מה שקרה ביני ואח שלך, הוא ותומאס תמיד רבו" אמרתי לוקחת נשימה "תומאס רצה להתנקם בו ומצא את נקודת החולשה שלו, אתה-"

"אני" הוא קטע אותי וחזר על דבריי.

"אתה" אישרתי והנהנתי קלות עם ראשי.

"רגולוס !" שמעתי את סיריוס צורח מחוץ לביקתה. 

אני הזדקפתי במקומי ורגולוס קפץ לרגליו מביט בדלת הביקתה שכל הקונדסאים נכנסו בה באותה שנייה.

"או תודה מרלין" הוא נאנח וחיבק (מחץ) את רגולוס לחיבוק. 

למרות שפניו של רגולוס היו קבורות בחזהו של סיריוס יכלותי לדעת שהוא בשוק ובגלל זה השאיר את ידיו לצד גופו ולא החזיר חיבוק.

כשסובבתי את ראשי ראיתי את ג'יימס, רמוס ופיטר לא מסתכלים על שני האחים בלק, אלה עליי.

הו אלוהים.

הסבתי את מבטי מהם והשפלתי טיפה את ראשי.

"איך מצאתם אותי ?" לחש רגולוס- שעדיין היה פעור עיינים- כסיריוס שיחרר אותו.

"שברנו את הראש איך למצוא אותך ואז רמוס נזכר שיש לנו את המפה שלנו" הסביר פיטר בקול נוקשה מהרגיל.

השלושה המשיכו להסביר לו לעוד דקה אחת ארוכה על מה שקרה בזמן שסיריוס נעץ בי מבט, רק עכשיו שם לב שאני שם.

בלי לומר לי מילה הוא משך בידו של רגולוס, "קדימה נחזור לטירה" אמר סיריוס.

רגולוס לא התנגד והלך איתם אך לפני שיצא מהדלת סיבב טיפה את ראשו ונתן לי חיוך קלוש. 

הפרק הקודם		הפרק הבא