על ספת הפסיכולוג

הידעתם? לרולינג לקח לפחות שנה וחצי בין ספר לספר. לי לקח 4 חודשים בין פרק לפרק בפאפניק הזה, אז אפשר לומר שיצאתם בזול... מחילה על ההפסקה, פשוט היה לי הרבה לימודים ופרויקטים על הראש...

"בקביק" אמר הארי לבקביק בעודו שוכב על המדשאה החדשה לייד החממות "יש לי בעייה מסוימת ואני רוצה להתייעץ איתך עליה."
"זאת אומרת, חוץ מהבעיה שאתה מדבר להיפוגריף מצוי וחושב שהוא יענה לך?" ענה בקביק
"בקביק, זה לא נושא לבדיחות." התעצבן הארי "מדובר בפאפניק 'על ספת הפסיכולוג', כבר כמעט חצי שנה שלא פורסם שום פרק חדש..."
"וואלה." הנהן בקביק "אתה לא מופתע מזה שאני מדבר?"
הארי התעלם ממנו. "שאלתי את עצמי מה יכולה להיות הסיבה לזה שכותב-הפאפניק החליט להפסיק והגעתי למסקנה אחת..."
"שיש לו הרבה לימודים ודברים אחרים על הראש ואין לו זמן לכתוב?" ניסה בקביק
"לא! הגעתי למסקנה שאין סיבה שאני אשתף בעניין הזה היפוגריף מדבר, יותר הגיוני שאני אדבר על זה עם בן-אנוש שמבין אותי..."
"תכל'ס." הסכים בקביק "וגם לי אין כוח לשמוע את כל ההגיגים שלך אז אנחנו פיטים. אבל רגע... אז למה בעצם פנית אלי? מה הבעיה שיש לך?"
"הבעיה שכבר חצי שעה אתה מוחץ לי את הרגל, בקביק! או שאתה קם עכשיו או שאני קורא להאגריד שיקים אותך!" התעצבן הארי
"סבבה, סורי." נעמד בקביק "והארי, אתה די חלש באיומים בזמן האחרון, שמת לב? תנסה לעבוד על זה עם סנייפ או משהו..."
___________________________________________________
"אז אתה שואל למה כותב הפאפניק החליט לעצור את הכתיבה של הפאפניק?" אמר רון בעודו משחק קטאן קוסמים עם הרמיוני "דבר ראשון, אולי הוא נעלב מזה שקראת לו 'כותב-הפאפניק' ולא בשם יותר מגניב..."
"כמו מה, למשל?" שאל הארי
"מקליד-הפאפניק!" ענה רון בביטחון
"לא נראלי שזו הסיבה..." גילגלה הרמיוני עיניים "חוץ מזה שהוא הרי כותב את הפאפניק, הוא יכול להחליט איך נקרא לו!"
"כן. יש בזה משהו." מלמל רון "אז אולי זה בגלל שבכלל אין כותב לפאפניק הזה! הפאפניק הזה הוא תוצאה של מלא עיבודים שונים של פאפניקים אחרים מכל מיני ספרים! הפאפניק הזה נוצר מעצמו והוא כותב את הפרקים של עצמו."
"אתה מבין שזה נשמע מטומטם, נכון?" שאלה הרמיוני באדישות
"את אומרת את זה רק בגלל שבעיבודים שונים של פאפניקים אחרים אז אנשים אמרו דברים דומים ועכשיו גם את מדברת כמותם! רגע, אולי אנחנו בכלל בפאפניק בתוך פאפניק? ואולי אנחנו המקוריים והארי פוטר הוא בכלל הפאפניק עלינו? ואולי עוד עשרים שניות אני אתעורר ואגלה שהכול היה פאפניק? מי בכלל המציא את המילה הזאת 'פאפניק'?" שאל רון בעיניים בורקות
"רון, אתה בטוח שאתה-אתה, ואתה לא מישהו אחר שלקח פוליצימי?" שאל הארי בהרמת גבה
"נראה לך?" חחיך רון "אף פוליצימי לא היה יכול ליצור מראה כל כך יפה, חתיך, חמוד, גבר-"
"כן, כן, זה אתה." נאנח הארי "אתם לא חושבים שקצת סטינו מהנושא בפרק היום? בא נדבר תכל'ס, מה קרה למקליד-הפאפניק?"
"אמרתי לכם שהוא מעדיף את הכינוי הזה..." חייך רון
"רון די! שתוק כבר! אני לא מאמינה שאני הולכת להתחתן איתך עוד 10 שנה!" התעצבנה הרמיוני "הארי, אולי פשוט יש לו לימודים ומבחנים? אולי לא כל החיים שלו זה הפאפניק הזה?"
"לא. זה לא זה." נענע הארי בראשו "למרות כל המבחנים הוא היה יכול לפרסם מידי פעם פרק או שתים... אולי קרה לו משהו? אולי הוא פגש את המוות וביקש גלימת העלמות?"
"הארי, אני חושבת שאתה קורא יותר מדי מדע בדיוני." נאנחה הרמיוני בשקט.
"אני יודע!" קפץ רון "זה בגלל ש-"
"כן, כן, שמענו אותך רון..." קטעה אותו הרמיוני "זה בגלל שהפאפניק הזה הוא בעצם 'פאפ-ניק בלי ראש', נכון? ובעצם אין לו התחלה והוא מורכב מהמון סופים של פאפניקים ישנים, נכון? ואנחנו בעצם יצורים הזויים שמורכבים מתגובות של קוראים. צדקתי?" הרמיוני נעמדה בכעס "או שאולי יש לך תובנה פילוסופית מלבבת אחרת לחלוק איתנו?"
"הרמיוני, את לא נותנת לי לדבר! אולי נלך לטיפול זוגי כבר מעכשיו?" התעצבן רון "הרעיון שלי הוא כזה: אולי בגלל שפשוט המצב בשטח נהיה קצת משעמם,  כבר לא מעניין בהוגוורטס כמו פעם- אז לכן פשוט המקליד הפסיק לכתוב!"
"רון אתה גאון! זה בטוח זה!" זינק הארי "אז בשביל לגרום למקליד-הפאפניק לחזור אנחנו חייבים לעשות איזה משהו מעניין."
"אני עדיין חושבת שזה אולי בגלל שהוא עמוס במבחנים שלו." אמרה הרמיוני וזכתה לפחות תגובות מלפאפניק הזה.
"יש לי רעיון, הארי! עוד שבוע מסיבת יום ההולדת שלך, נכון?" קרא רון
"כן. מה הקשר?" שאל הארי "רגע! הבנתי! אתה בטח רוצה שאני אזמין למסיבה שלי את כל המורים-להתגוננות מפני כוחות האופל במהלך השנים ואעשה להם משחקי גיבוש ואי-גיבוש משוגעים. אתה גאון, רון! זה בטוח ימשוך בחזרה את כותב הפאפניק!"
"האמת התכוונתי שתעשה את המסיבה בבית שלך עם הדארסלים ונראה מה יקרה, אבל גם הרעיון שלך סבבה." חייך רון
"רגע, נזמין גם את דמבלדור?" שאל הארי
"ברור!" ענה רון "אנחנו חייבים מישהו שיגיש לנו את הכיבוד מהמטבח לסלון."
"מה?" התעצבנה הרמיוני "אתה רוצה שדמבלדור ימלצר לכם במסיבה? זה לא נראה לך לא מתאים?"
"את צודקת, רצינו להזמין את גרינדלוולד אבל הוא כבר שוטף-כלים בבת-מצווה של לונה" מלמל רון
"היי חבר'ה! הצלחנו! כל השיחה הזאת עשתה את שלה! חזרנו לפאפניק" חייך הארי
"באמת? אחרי חצי שנה?" התלהבה הרמיוני "רגע? הם קוראים עלי עכשיו? איזה פדיחות, לא הסתרקתי כבר יומיים..."
"זה פאפניק, הרמיוני, לא רואים אותך." העווה רון את פרצופו "אבל כן, בהחלט כדאי שתסתרקי."
"רגע, כולכם מקשיבים?" שאל הארי "מעולה. אז אני רוצה למסור הודעה. בעז"ה בפרק הבא של הפאפניק נעשה לי מסיבת יומולדת עם כל המורים להתגוננות, גם אתם מוזמנים." הוא כחכח בגרונו "ותכתבו משהו בתגובות, סבבה? לא שזה חשוב לי אבל מקליד הפאפניק אוהב את זה..."
"סבבה. אני כבר הגבתי." צחקק רון "אבל יצא לי על אנגלית..."

הפרק הקודם