רק אחת מהחבר'ה - בתרגום

פרק 19

מכתבים

פרד התיישב לאכול צהריים בחדר האחורי של החנות שלהם כשג'ורג' נכנס עם מגילה בידו. "הנה, זה הגיע בשבילך." הוא השליך אותה אל אחיו ועזב את החדר. פרד נתן במעטפה מבט סקרני. זה היה כתב ידה של הרמיוני. הוא רק השיב על מכתבה האחרון יום לפני. המכתבים שלה נהיו יותר ויותר מוזרים ואקראיים, כאילו שרצתה לומר משהו אך לא ידעה איך. אולי היא רוצה לקבוע זמן שבו הם יפתחו את כשפי החלום בהקיץ יחד. הוא גיחך כשהוא פתח את המכתב. הוא היה מאוד ארוך; זה נראה כמו משהו הרבה יותר ארוך ממכתב קליל. הוא הניד בראשו והחל לקרוא כשהוא ממשיך לאכול. כשהוא הגיע לסוף, הוא כבר סיים את ארוחת הצהריים שלו והיה מוכן לחזור פנימה. זה היה בשתי השורות האחרונות, הנקודה שאליה חתרה הרמיוני במשך כל השבועות הללו במכתבים שלה נעשתה מאוד ברורה. היא שאלה אותו על מערכת היחסים שלו עם אליסיה ספינט. הוא נאנח וחזר פנימה אל ג'ורג'. "מה קרה?"

"הרמיוני רוצה לדעת על אליסיה. היא שמעה שמועות על השנה השישית שלנו." למורת רוחו, ג'ורג' החל לצחוק בקול רם כל כך שהוא הבהיל את המכשפה הצעירה שעמדה לידו. "זה לא מצחיק!"

"כמובן שזה כן. אתה לא זוכר מה השמועות אמרו על שניכם? ועליי לצורך העניין?"

"כן, וזה למה זה לא מצחיק. הרמיוני, מתברר, מאמינה להם."

"לא היא לא. אם היא הייתה חושבת אפילו לשנייה אחת שהשמועות האלה נכונות היא הייתה נוטשת אותך לפני שהיית מספיק למצמץ." התאום שלו תפח על כתפו. "אחי, היא רק רוצה שאתה תאשר את מה שהיא כבר יודעת. תגיד לה שלא משנה מה, אתה לעולם לא תחלוק אותה איתי. אלא אם כן היא רוצה את זה. ואם כן אז כולנו בעד."

"אנחנו לא!" פרד מרפק את אחיו, מחניק חיוך.

"לא היית חולק עם תאומך היקר?"

"אתה יודע טוב מאוד שלא."

"טוב. עכשיו תגיד לה את זה."

"אוקי, אוקי, אני מבין את הנקודה שלך." הוא נעמד מאחורי הדלפק וחיפש עט נוצה וקלף שעליו יוכל לכתוב. הוא ניסח את תשובתו להרמיוני בזהירות רבה.

שבוע עבר לפני שפרד קיבל מכתב תשובה מהרמיוני. הוא שוב היה בחנות שלו, הפעם הוא התעסק בדלפק. הוא נאנח כשהוא הבחין בעוד מכתב ארוך מהחברה שלו. הוא חשב לדלג לסוף המכתב כדי לגלות על מה היה כל העניין אבל בסוף החליט שלא. "לעזאזל." הוא התמרמר.

"עוד מכתב אהבה?" ג'ורג' הציץ מעבר לכתפו כדי להציץ. "אתה לא אמרת לה ששכבת עם אליסיה?"

"לא." פרד שפשף את רקותיו. "לא ידעתי איך להעלות את זה; במיוחד אחרי הנאום הזה שאמא נתנה לנו. ואני יודע שהיא לא הייתה עם אף אחד."

"איך אתה יודע? שאלת אותה?"

"לא הייתי צריך. זה די ברור. לא ראית את הדרך שבה היא הנהנה בהסכמה בתגובה לדבריה של אמא? חוץ מזה, עם מי היא כבר יכלה לשכב?"

"אני לא יודע, קרום. או איזה נער מוגלגי, אולי."

"קרום?!? שום מצב. היא בקושי הכירה אותו." פרד הרגיש כאב פתאומי בבטנו כשרק חשב על כך שמישהו אחר היה עם הבחורה שלו. "היא יותר מידי-" הוא הניד בראשו. "לא."

"אתה צריך לשאול אותה. גם אני בספק שהיא שכבה עם מישהו, אבל אף פעם אי אפשר לדעת."

"אם היא שכבה עם מישהו אחר אז היא הייתה יותר נועזת איתי. נכון?"

"יותר סביר. אלא אם כן זה היה ניסיון רע." ג'ורג' הניח את זרועו סביב כתפו של תאומו. "תראה, תהיה כנה איתה ותבטח בה שתהיה כנה איתך."

"כן." פרד הוציא ציוד למכתב שלו להרמיוני. הוא חשש לכתוב את המכתב הזה. המחשבה על מישהו אחר שהיה כל כך אינטימי איתה היה בלתי נקלטת ועדיין, הוא עמד לספר לה שהוא היה עם נערה אחרת. הוא הרגיש כמו צבוע. זה אפילו לא היה כזה טוב עם אליסיה. זה היה מביך, מלא בגישושים באפלה ומהיר. אם הוא יכל למחוק את זה מהעבר שלו, הוא היה עושה זאת.

~~~

הרמיוני נחה על מיטתה. לא מוכנה לישון עדיין אבל צריכה את השקט, הרחק מחדר המועדון. פרוואטי ולבנדר רדפו אחריה בלי הפסקה בגלל מערכת היחסים שלה עם פרד, הארי הסתלק ועלה לחדרו עם ספר השיקויים המטופש הזה והיא כמעט הגיעה לנקודת שבירה. וזה היה רק אוקטובר. היא כתבה לפרד מוקדם יותר היום. היא וויתרה על לשאול אותו ישירות, פנים אל פנים. היא ניסתה בתריסר המכתבים הקודמים לשאול אותו, אך הוא רק הגיב באומר שהוא לא יחלוק נערה עם ג'ורג', לא משנה עד כמה האחרון יתחנן בפניו. היא התיישבה כשינשוף נקש במקורו על חלון המעונות שלה. זה היה הינשוף הצהבהב היפה של התאומים, שהביא איתו את התשובה מפרד. היא פתחה אותו בזהירות והחלה לקרוא. ידה לפתה את בטנה כשהיא הרגישה בחילה. הוא באמת שכב עם אליסיה.

היא קראה שוב, מתעכבת על כל מילה. פרד נשבע שאם יכל לשנות את הדבר לא היה עושה זאת שוב. הוא הצטער אם זה פגע בה והוא ייחל לראות אותה כדי לשכנע אותה בעומק החרטה שהרגיש. הוא התוודה שמה שקייטי סיפרה נכון, שזה קרה רק מספר פעמים וממש לא תפס מקום מיוחד בזיכרונותיו ו'כמובן שלא בליבי'. הוא הבטיח לה שרק בגלל הנסיון הקודם שלו הוא לא מצפה ממנה לדבר כזה. בסוף המכתב, הנשימה שלה נעתקה. הוא רצה לדעת אם יש לה ניסיון בעניין הזה. זה גרם לה לצחוק. הוא לא רציני. היא כתבה לו חזרה אך לא הייתה בטוחה איך להגיב על מה שסיפר לה ולכן לא הזכירה את זה בכלל. היא תשלח את זה מחר בבוקר לפני ארוחת הבוקר.

~~~

פרד פתח את החנות באותו הבוקר כדי לראות ינשוף מחכה ליד החלון שלו. "שלום, ינשופי." הוא לקח את המכתב והתיישב כדי לקרוא אותו. הוא קיווה שזה לא יהיה המכתב שיסיים את מערכת היחסים שלהם. הוא השתיק את עצבנותו וקרא שמלבד נשיקה, הוא היה הראשון שאיתו הייתה. חיוך מטופש מילא את פניו לשמע החדשות והוקל לו שהיא לא סיימה את מערכת היחסים שלהם. הוא שם לב שהיא לא העירה כלל על מה שסיפר. "נהדר."

"מה עכשיו?" ג'ורג' שאל מתצוגת הגרביים המתפוצצות. הוא התכופף שוב ושוב כדי לאסוף גרביים שנפלו ונזהר שלא לפוצץ אותם על עצמו.

"היא לא אמרה על זה כלום."

"ולמה זה לא דבר טוב?"

"זה אומר שהיא שומרת את זה לזמן שבו תראה אותי שוב." הוא ניסה שלא לפחד מזה אבל זה לא היה קל. אחיו בהה בגרביים וליקק את שפתיו. "היא אומרת שקייטי מסתדרת טוב."

"מה?" הוא הזדקף. "קייטי. כן, זה נהדר. אני צריך לדבר איתה."

"אתה בהחלט צריך."

"תסתום." ג'ורג' רטן כשחזר לבהות בנערה כלשהי.

"אז, אני נכנס להוגוורטס בשבוע הבא. אתה רוצה לבוא איתי? אתה יודע, לראות את החברה שלך."

"כמובן. לא יכול להיות שאתה תסתובב לבד, נכון?"

"נכון בהחלט." הוא עזר לאחיו לסדר את המדפים בזמן שהם תכננו את דרכם פנימה. "זה פותר את זה, אנחנו צריכים לכתוב לג'יני."

"זה יכול לעזור אם רון והארי יהיו בצד שלנו גם כן."

"אתה צודק. במיוחד מאז שרוני הקטן שלנו הפך למדריך. אנחנו יכולים לתזמן את זה בסיבוב שלו."

"גאוני." הם החלו לכתוב את המכתבים שיעזרו להם להוציא את התוכנית לפועל.

הפרק הקודם