אדון האופל החדש

בס"ד

בילי לא מת. גם קלרה לא. ואפילו אדדם נשאר חי. באמת.

תחשבו על זה. באמת. הרי בילי וקלרה הם גאונים. טוב, לפחות קלרה היא גאון. לבילי פשוט יש מזל ופנים יפות. אתם לא חושבים שהם יכולים לנצח את המחבר? למרות שהם לא דמויות אמיתיות?

אז איך הם ניצחו אותו? ומי אני בכלל ואיך שברתי את הקיר הרביעי מבלי שהמחבר יהפוך אותי לאבק? הכל בהמשך. אני לא כמו בילי (למרות שאנחנו ממש דומים), אני אגלה לכם רק בסוף. אני לא עושה ספוילרים.

בילי, קלרה ואדם סגרו את הקיר הרביעי ברגע שבו המחבר איים עליהם. הם סגרו אותו כל כך טוב עד שהמחבר בכלל לא ידע שהם קיימים. הם סגרו את הקיר כל כך טוב עד שנותק הקשר בינם לבין העולם שלכם, ככה שהם המשיכו בחייהם מבלי שהמחבר ידע על כך. לכן, כשהוא כבר לא שולט בסיפור, הוא לא יכול לעשות כלום. אמנם המחבר חשב שזה שהוא יכתוב שכולם הושמדו על ידי אסטרואיד יסיים את הכל אבל הוא טעה. הם המשיכו לחיות, בקירות סגורים ובלי שהמחבר יודע.

כמו שבוודאי הבנתם, בילי החליט שהוא נוטש את אמנויות האופל אחרי ההרפתקה הקטנה שלו. זה אומר שלא שוברים יותר את הקיר הרביעי, לא מחיים מכשפות ולא משכתבים את הסיפור. לא מתעללים בתלמידי שה ראשונה ולא שולטים בכל תושבי הוגוורטס. הוא, קלרה ואדם המשיכו את לימודיהם בבית סלית'רין ובסוף שנתם השביעית הם סיימו ללמוד בהצלחה. גם כשבילי התבגר עדיין הוא היה חמוד, או חתיך אם תרצו. כל הבנות רדפו אחריו. הוא היה כמו סדריק דיגורי, רק שבואו נודה באמת, סדריק היה חתיכת פוץ ובילי היה מלך.

בסיום הלימודים בילי וקלרה התחתנו וכעת הם גרים להם אי שם. בילי וקלרה שמו את עסקי האופל מאחור. בילי אפילו לא זוכר שרצה להתקבל לאקדמיה לאופל של מורגנה.

זמן מה לאחר שנישאו קלרה הייתה בהריון. בילי וקלרה הנרגשים היו מאושרים כשראו את הבת שנולדה להם. הם קראו לה אמיליה על שם דמות מעברם, או בקיצור איימי.

אז היי לכם, אני איימי. אני בגרתי עם השנים וכששמעתי את ההרפתקה הקטנה שהם עברו בשנתם השנייה בהוגוורטס נפעמתי מהתושיה שהייתה להם. ככה לסגור את הקיר הרביעי פתאום ולגרום לכולם לחשוב שהם הושמדו? איזה אומץ! אני לומדת בשנה השישית בהוגוורטס וקשה לי לחשוב על מישהו מבני גילי שהיה יכול לעשות את זה.

אז איך אני מעזה לשבור את הקיר הרביעי?

כנראה שאופל זה קטע משפחתי. אני הצלחתי לשבור את הקיר ולספר לכם את האפילוג הזה. ולא רק זה, הרי עברו יותר מ20 שנה מאז שבילי וקלרה למדו בשנה השנייה בהוגוורטס ונלחמו במחבר. ככה ששלחתי לעבר את האפילוג שאתם קוראים עכשי, וכך המחבר לא תפס אותי.

באמת חשבתם שהם מתים? בילי השאיר כאן חותם בלתי נשכח. תקראו את הכותרת האישית של המחבר כדי להבין את זה. קראתי את כל התגובות שלכם ואני לא מעזה לספר אותם לאבי. אני לא אספר לו שאתם, הקוראים, ככה מזלזלים בו. בושה וחרפה.

היו שלום,

איימי קרמייקל.

הפרק הקודם