הארי פוטר ואבן האוב

נערך ובוטא ע"י Bella Ciao

 פרופסור מקונגול נתנה להארי את המשרד שלה (משרד המנהל) כדי שיערוך היכרות עם שרלוק סמית'.

הארי החל ואמר: "אתה מכיר אותי, ואני מניח ששמעת עלי. אם כן נוכל לעבור ישר אליך." 

"שמעתי וקראתי עליך את מה שידוע לכולם. אתה הנבחר, הצלת את עולם הקוסמים מוולדמורט, בן עשרים וחמש, גריפינדורי... אם לומר את האמת, אני לא יודע יותר מזה..."

הוא השפיל מבט במבוכה משהו. "גם אני התמיינתי לגריפידור, ויש כמה בריונים בסלית'רין שכנראה לא מוצא חן בעיניהם שאני כאן. מכנים אותי "בוצדם" והרבה דברים גועליים נוספים."

לאחר שהבחין בקצע דמעה בעיניו, הארי זימן פטרונוס והנחה: "לך להרמיוני, ותאמר לה להתייצב במשרד המנהל בעוד כשעה." 

"אני בן עשרים ושבע," הוא תיקן, "אבל זה לא משנה. מה שמשנה הוא, שלא שרדתי לנצח את וולדמורט כדי לשמוע שוב את המילה "בוצדם" חוזרת ללקסיקון. לך אני מציע להתעלם מהסתיל'רינים שמציקים לך. אני בטוח שתמצא חברים טובים באמת במקומות אחרים. בהפלפאף יש נערים ונערות טובים שתוכל להתחבר איתם. ועכשיו," הוא לקח הפסקה קצרה לפני שהמשיך, "כדאי שנכיר כמו שצריך. אני הארי פוטר, כמו שאתה יודע. לג'ינברה מולי, לשעבר וויזלי, ויש לנו שלושה ילדים. אני ראש לישכת ההילאים, התמיינתי לבית גריפינדור וקפטן הקווידיץ לשעבר", הוא סיכם, מאפשר לשרלוק להציג את עצמו כמו שצריך- 

"... אז, אני שרלוק סמית'," הארי הנהן בתגובה, "אחד מאבות אבותי היה הבלש והקוסם שרלוק הולמס ועל שמו אני קרוי. בן שבע עשרה, יש לי שני אחים, אני האח השני. אחי הגדול נשוי עם ילדים... אני קפטן נבחרת הקווידיץ גם אני..."

הם המשיכו לשוחח במשך דקות ארוכות. לאחר כשעה הרמיוני נכנסה למשרד.

"מה נשמע, הארי? למה קראת לי?" היא אז הבחינה באורח הנוסף בחדר.

הארי חייך. "הכל טוב... הרמיוני, תכירי את שרלוק סמית'," בת המוגלגים הנהנה לכוון האורח, שהרכין ראש חזרה בכבוד. "קראתי לך בכדי שתספרו לו מעט, על איך זה לעבוד במשרד הקסמים במחלקת לאפיכת חוקי הקסם, ולהיות מצטיינת המחזור, להשתתף בכל המגמות, וכל זה כשאת בת מוגלגים..."

שרלוק הרים גבה כששמע זאת, והארי המשיך- "חברנו היקר כאן, יש לו חברים, אם אפשר לקרוא להם ככה, מסלית'רין, שמרבים להקניט אותו על כך שהוא בן מוגלגים, וגריפינדורי..."  הרמיוני חייכה חיוך קטן.

"זה בסדר, שרלוק," היא ענתה, "ויותר מבסדר. כל מי שהציק לי פעם בגלל שאני בת מוגלגים, בסופו של דבר הוכחתי לו עד כמה הוא טעה. פעם ראשונה שקראו לי כך בפומבי בבית הספר..." היא גיחכה, "בעלי רון ניסה להגן עלי. זו הייתה פעולה די מקסימה מצידו, רק חבל שהתוצאות לא היו כל כך נעימות. בוא נגיד שזה כלל דלי מיושן והרבה חלזונות..." שרלוק צחק, נראה שהשיחה עודדה אותו קצת. לאחר זמן מה הם שמו לב כמה מאוחר, והתפצלו כולם למיטותיהם.

הפרק הקודם		הפרק הבא