לא "קוסם","מקובל"

בס"ד

"שלום משה,החלתנו במקום לפטר אותך,להפוך אותך לאחראי מזרח תיכון. מעכשיו אתה תאסוף את כל אנשי המזרח התיכון שבאחריותינו אל הוגוורטס, תלמד אותם לטוס על שטיח ועוד. האם אתה מוכן לקידום זה?"

"אממממ..."שקל משה

"דרך אגב" הוסיפה הרמיוני, "במקרה ולא, נצטרך לפתר אותך"

"אז נראה לי שאני אלך על זה" אמר משה בחשש

חייכתי אליו "אמרתי לך שהמחבר לא ישכח אותך?"

"אבל הוא עדיין לא קיים את ההבטחה" אמר משה

"הוא העביר אותך לתפקיד בכיר כך ששנה הבאה את תופיע ברשימה וטכנית לא ארת שזה צריך להיות הרשימה הקודמת"

"הממ... צודק" הוא אמר וחייך "טוב, אתה מאחר לשיעור שיקויים. להתראות"

"להתראות"

לכתי אל חדר השיקויים והתאכזבתי, מאז שסנייפ מת המקום הִדרדר.

ישבתי בקידמת הכיתה והתארגנתי,כשהארי הגיע הייתי מוכן לחלוטין.

"שלום תלמידים. רובכם בטח מזהים אותי, לאלה שלא אני הוא הארי ג'יימס פוטר. מחזיק בפרס מרין דרגה ראשונה ובפרס הרוקחים לשנת אלפיים ושש עשרה אלפיים ושבע עשרה," "למניינם" מלמלתי בשקט והארי המשיך "נשוי לג'ינרבה וויזלי,הפרופסור לשינוי צורה. ואב לג'יימס סיריוס, אלבוס סוורוס ולילי לונה,אני אלמד אתכם שיקויים"

"לבר מצוה" מלמלתי בצחוק וגיחכתי

"משהו מצחיק אותך, מר קליין?" שאל פרופסור הארי פוטר.

"לא, אדוני" אמרתי

"אם כך, נמשיך. שיעור השיקויים הוא השיעור המורכב והמרתק ביותר,הוא דורש תחכום,עדינות ושכל, מסיבות אלה בדיוק, רוב הקוסמים מזלזלים במקצוע הזה,ועכשיו כולם להכין פֶליקס פיליציס,ומי שיכין את השיקוי המוצלח ביותר יקבל 50 נקודות בית ומנת פליקס פיליציס אמיתי"

הוא יצא מהכיתה וכולם התחילו לחפש בספר את השיקוי,אני ישבתי והתחלתי לחשוב, מה מתאים לשיקוי מזל?

שמתי בסיר שערת חד קרן,כמה חיפושיות,פרסת ת'סתראל וכל דבר שחשבתי שקשור למזל,בחשתי 7פעמים בכיוון השעון ושלוש עשרה נגד והשיקוי קיבל גון כסוף חיכיתי 32 דקות והורדתי אותו מהאש.

הארי נכנס ועבר בין השיקויים לכל אחד הוא העיר הערה כשהוא הגיע אליי הוא אמר ,או, הינה מישהו עם כישרון,מישהו שהבין מה צריך לעשות,כמובן שהשיקוי שהוא יצר הוא לא פליקס פיליציס אלא שיקוי מסוכן שישלה אותך שיש לך מזל אבל הרעיון נכון, חמישים נקודות לסלית'רין, והוא הביא לי בקבוקון קטן מלא בפליקס פיליציס. 

הסתכלתי על השיקוי,והרגשתי איך מתוך הבקבוק מרחפות המילים "אין מזל לישראל". "תודה פרופסור אבל אני אוותר" מלמלתי והחזרתי לו את השיקוי

"אתה בטוח?" שאל הארי.

"כן"עניתי במהירות.

"טוב,אז לעניות דעתי  נגמר השיעור, שעורי בית, לכתוב פִסקא של 5 אינצ'ים על דרך החשיבה של אשף שיקויים"

יצאנו להפסקה והלכתי להתארגן לקראת שבת

הלכתי אל המטבח ודיברתי עם הגמדונים בנוגע לסעודות.לקחתי שני נרות שמן והנחתי על השידה ליד מיתתי לאחר מכן לקחתי את שרביטי וניסיתי להטיל "התקרצף" על החדר, כשזה לא עבד, מילאתי דלי במים ושמפו רצפות והתחלתי לשטוף את החדר בדרך המוגלגית, התכלחתי ארוכות, ולבשתי גלימת טקס שחורה וחולצה לבנה, את הצעיף של סלית'רין הורדתי ובמקומו לבשתי צעיף כסוף עם פסים בצבע אזמרגד, זה מה שקורה כשיהודי מגיע למקום שבו הכסף עובד בצורה שונה משאר העולם,הא מנצל את זה, אבל אם הוא מוסרי, הוא עושה את זה רק לדברים שחשובים לו כמו כבוד שבת וספרים. ו...אולי קצת לבזבוזים ואזני עזר כי אולי אני אצטרך לצוטט למישהו ואז זה נחוץ וזה לא בזבוז, וערכת עזרה רשונה, וערכה לטיפוח השרביט כדי  שהשרביט ישאר איכותי, וינשוף כדי להעביר מכתבים,ותכשירים לטיפוח המראה החיצוני כי בכל זאת אני מייצג פה את העם היהודי,ועט-צטט-אותך...ואבקת חושך ליתר ביטחון...ושיקוי פולמיצי... וחמישים טון פולניום מועשר... אוקיי, על האחרון אפשר לוותר...

אחרי שהתלבשתי הלכתי לוודא מתי נכסת שבת ופגשתי את מיכאל ינאי, לבוש בהידור קצת פחות מוגזם. "שלום" אמרתי לו בחביבות

"שלום,גם אתה בדרך לגולדשטיין?"

"כן"

"אז מה שלומך?"

"ברוך השם נהדר,ואתה?"

"ברוך השם לא משהו" הוא נאנח "אני בפיגור בדף היומי, אני רק בי"ט: בגלל הבלאגן של תחילת הלימודים,אני לא משהו בשטיח מעופף, יש לי שלושה בני דודים נודניקים וחסרי טקט, ואת שבת בר המצוה אני אעשה בהוגוורטס"

"אוי,זה לא נחמד"אמרתי משתתף בצערו

המשכנו לפטפט עד שהגענו למר גולדשטיין והִתבּרר לנו שיש עוד שעה, התפללנו מנחה וחזרנו לחדרים, כשהגיע זמן הדלקת נרות הדלקתי נרות ורצתי לחדר הנחיצות לקבלת שבת דרשה וערבית

הפרק הקודם		הפרק הבא