החיים ע"פ לונה לאבגוד .

לונה מיהרה לארוחת הבוקר. היא שהתה באחו חדי הקרן יותר מידי זמן. היא התלבשה, נעלה נעליים ולקחה צרור עותקים של "הפקפקן".

אבא שלה ביקש ממנה לנסות לחלק עותקים, בשביל שיותר אנשים יקנו ממנו, אבל לצערה, כמו שאמרה לו- "אני לא חושבת שאנשים אוהבים לקרוא על שנורקקים פחוסי- קרן, אבא" ואף אחד לא ממש רצה את העותק, חוץ מכמה אנשים שעשו את זה מתוך נחמדות.

כשהגיעה לחדר האוכל, היא התיישבה ליד צ'ו צ'אנג, בחורה נחמדה [הערת הכותבת- כן בטח 🙄] שהתידדה איתה בזמן האחרון והייתה בן היחידים שלקחו עותקים של "הפקפקן". 

"מה קורה לונה?" היא שאלה

" הכל בסדר" לונה חייכה "הלכתי היום...- " היא תהתה אם לספר לה על חדי הקרן

"כן...-?" שאלה צ'ו

"אממ.. סתם, את יודעת, ל-... טיול" היא מלמלה

צ'ו משכה בכתפייה מלמלה "נייס" וחזרה לדבר עם חבריה לשולחן.

באותו רגע נער אחד נכנס באיחור רב לחדר האוכל.

הסומק החל לצוץ בפניה של לונה. היא חייכה חיוך קטן, והחלה לאכול פנקייקס. היא תגיד לו מתישהו... אבל, לא היום.

--------------------------------

 נחשו מי הבחור🙄

סתם סתם. אני חושבת שכולם/ן יודעים/ות.

לא יהיה כאן הרבה רומנטיקה, אני לא ממש אוהבת לכתוב רומנטיקה...

 סליחה שקצר....

הפרק הקודם