"מישהו ראה את הרמיוני?" שאל רון,בולע נקניקייה בשלמותה. "לא,אולי באמת קרה לה משהו? רון תפסיק לאכול כל כך הרבה זה לא יעשה לך טוב!" אמרה ג'יני. "אה! הינה הדואר מגיע!" קרא רון,מתעלם לגמרי מג'יני שנעצה בו מבט זועם. ""אולי היא לא מרגישה טוב?"הירהר הארי. כעבור רגע,כאילו על פי הזמנה,נחת על צלוחיתו של הארי פתק, על הפתק אפשר היה לראות את כתב ידה המסודר של הרמיוני,רון חטף את המכתב והחל קורא אותו בקול. "הארי ורון היקרים, "היום אתם לא תראו אותי במהלך הלימודים,אך אני מבטיחה לכם שלא קרה לי כלום,אז אל תדאגו לי. "אם בכל-זאת תרצו לדבר איתי,תמצאו אותי אצל האגריד,שותה תה." "איך זה יכול לעזאזל להיות,שהרמיוני מפספסת יום לימודים שלם,סתם ככה?!" התפלץ רון כלא מאמין. "אמרתי לך כבר! בטוח קרה לה משהו!" אמרה ג'יני שעדיין זעמה על רון. ברקע נשמע הצלצול המסמל על הסתיימות הארוחה ושלושתם קמו,כבדים מהרגיל,פונים כל אחד לדרכו שלו.
_____________________________________________________________________________
"הרמיוני,לא מתאים לך להפסיד פה יום לימודים שלם משום סיבה!" אמר האגריד להרמיוני שהתכווצה בכיסאה. "האגריד,אני יודעת שזה לא מתאים לי,אבל תאמין לי שזה סיבות אישיות ואני רצינית." האגריד החליט לשתוק כיוון שמבטה של הרמיוני הראה שאם ילחץ עליה עוד קצת היא תתחיל לבכות.
_____________________________________________________________________________
"היי פרד,ראית את הרמיוני אולי?" שאל רון כשראה את פרד בדרכו משיעור לחשים,נואש לאחר שביקר אצל האגריד מכיוון שדאג להרמיוני,אך האגריד אמר לו שהיא יצאה לאנשיהו. חשדו התחזק עוד יותר כשראה את פרד קופא במקומו כששמע את שאלתו של רון. "למה,קרה משהו?" הוא שאל בחשש וגרם לגבה אחת של רון להתרומם גבוה. "היא פיספסה יום לימודים שלם,והיא אמרה שהיא אצל האגריד אבל לא מצאתי אותה אצלו,אולי אתה יודע מה קרה לה?" שאל רון בחשדנות בולטת. פרד בלע את רוקו,"אמ..לא,לא ראיתי אותה היום לא,לא ממש..." הוא מלמל והתחיל ללכת מהר. "אולי יום אחד הוא יגיד לי מה עובר עליו ועל הרמיוני," מלמל רון לעצמו והחל ללכת לכיוון המגדלים.
|