שינויים בהוגוורטס?

הפרק הוא המשך ישיר לפרק הקודם. אותו יום, אותה דקה.

כל התלמידים שעמדו לידי היו בשוק, היד של ג'יין (היא החברה שהייתה באוטובוס..) נשמטה בידי ועברה לפיה

אני לא ממש הבנתי מה קורה, הרי רק אימי הייתה מכשפה והיא לא הרגישה כל כך בנוח לדבר על זה ליד אבא, אבל הבנתי שמשהו כאן לא בסדר, שמעתי כמה אנשים אומרים משהו על מצנפת, הכובע של המנהל נעלם?

ואז שמענו את הקריאה "שימו לב תלמידים! מצנפת המיון נגנבה!, עד שתימצא הוקם בית חדש, אימפליקרי שמו! עד שהמצנפת תימצא זה יהיה ביתכם." אני הייתי בשוק, תמיד חלמתי על הרגע שאשב בפעם הראשונה בשולחן רייבנקלו ועכשיו הבית הזה? במבמליקרי? רוב התלמידים צעקו אבל אז קרה משהו מדהים, שאף אחד לא היה יכול להתעלם ממנו מכל מקום נפלו פרחים סגולים, וסביב כל העולם נפרשו לפתע דגלים ארוכים בצבע סגול שארנב מצויר עליהם ופתאום אף אחד כבר לא הרגיש מנודה, עצבני או כעוס, כולם הרגישו בבית, בבית שלהם, ואך ורק שלהם!, בית חדש והתחלה חדשה.

לאחר כשבועיים, במעונות בית אימפליקרי

החיפושים אחר המצנפת עדיין נמשכו,

אבל אותנו זה לא היה כל כך מעניין, אני וג'יין הלכנו לכיוון עמדת הצלחות והתחלנו להעמיס אותן בכל טוב, היה די קשה להסתגל בהתחלה להכל, אבל בסוף זה היה שווה את זה, כל השיעורים היו הצלחה, כרגע העמוד עם גרגרי החול הסגולים היה מלא יותר מכולם, אחרי שסיימנו לאכול ניסינו לצאת מחדר האוכל, אבל משהו חסם אותנו, גוש גדול של תלמידים עמד בכניסה לחדר האוכל לא ממש ראינו כלום אבל היה קל לשמוע את קולות הלעג והקללות שנזרקו לכיוונינו, מחאות נגד הבית שלנו, לפחות מאה תלמידידם עם שלטים עמדו שם, ואז זה חזר, כל התחושות שחשנו בהתחלה, פשוט הכל צף ועלה שוב, ידעתי שזה לא יחזיק, אבל קיוויתי שזה יחזיק יותר, אבל עכשיו קלטתי משהו, ג'יין לא הייתה כאן, היא לא הייתה איתי!, וליד הרצפה היו שתי חתיכות בד חום, בד חום שהזכיר לי מאוד משהו שראיתי בתמונה אתמול, המצנפת.

-------------------

טם טם טםםםןם

שובב

אני משהווו

אימפליקרי- בלטינית זה אומר מעורב

מקווה שתהנווו

הפרק הקודם