בן של זאב

מוקדש לכל הרשומים:)

אני אוהבת אותכם3>>

הם ירדו במדרגות טדי לופת את ידו של הארי בחשש.
"נלך לומר שלום לג'יני ואז תבוא להכין איתי ארוחת ערב" אמר הארי והם נכנסו לסלון הרחב. ג'יני ישבה על הספה מניקה

את אלבוס התינוק עליה היתה שמיכה עם ציורי משקפים עגולות שחורות. ג'יימס ישב לידה עם ספר בוהה בתמונות בסקרנות

של ילד.

"טדי" ג'יני חיכה מקבלת אותו בחום "מה קורה?"
טדי הסמיק מובך וקבר את פניו החולצה של הארי שחייך.
"אנחנו נלך להכין ארוחת ערב.." אמר הארי והלך אל המטבח בעוד טדי הולך איתו לא מוכן לעזוב את אותו.
"מה אתה רוצה שנכין?" שאל הארי
טדי משך בכתפיו והם התחילו לבשל פסטה לבנה.
"האוכל מוכן" קרא הארי לאחר כמה דקות.
טדי וג'יימס ערכו את השולחן וג'יני השכיבה את אלבוס לישון ובאה לפינת אוכל.
הארי חיבק את ג'יני שלחשה לו דבר מה באוזן והוא מהנהן בכובד ראש ולוחש לה "נדבר על זה אחר כך" ג'יני התיישבה על

הכיסא הכי קרוב אליה ביאוש.
טדי הבין מיד שהם מדברים עליו ושאל "מה הריכולים עלי?"
הארי וג'יני הסתכלו עליו "זה לא ריכול..  זאת דאגה"
"זה אותו דבר"
"זה לא. יש ריכול זה מאחורי הגב כמו לשון הרע ויש דאגה שאת זה מותר במיוחד אם זה אנשים
שאחרים עליך, כמו הורים או סנדק או לא יודעת מה"
הסבירה ג'יני בסבלנות
טדי הסתכל עליה במבט משועמם "אז?"
הארי נאנח "עזוב"
טדי פתח את הפה כדי להתבכח
"נדבר על זה אולי אחר כך"
טדי עיקם את הפרצוף והלך לסלון ולקרוא ג'יימס.
"יש לו שמיעה חדה." לחשה ג'יני להארי גיחך בהסכמה.
הם חזרו וכולם התיישבו לאכול.
"טדי אתה יודעת שהיום אני ווקטואר צירנו את הווגהורטס? " שאל ג'יימס בקול צומי
"ראית את וקטואר היום?" שאל טדי בקינאה
"כן היא השגיחה עלי שאמא ישנה"
טדי נאנח וחשב 'אוף! למה אני בבית ספר הדפוק הזה'
 הארי הסתכל על טדי וראה שהוא מבואס אז מיהר לשנות נושא "טדי נהנתה בספריה שבהוגהוורטס?"
טדי הרים ראש "אמ...כן פחות או יותר"
"זה לא נשמע ככה"
"פשוט התחדש לי הרבה דברים.."
"כמו?"
"חיות..יצורי פלא.. תס'טראלים, דרקונים, חדי קרן...אדם זא-"
"אדם זאב?" הארי נדהם "א-אתה-"
כולם חוץ ג'יימס הפסיקו לאכול.
"הארי תרגע!"
"ג'יני אני לא יכול להרגע זה לא אפשרי!" קרא הארי כמעט בצעקה "
"אז זה נכון. אבא שלי היה אדם זאב"
"לא זה לא נכון!"

"אני ראיתי רשימה בכל ההסטוריה וראיתי את השם שלו!" טדי התנשף
"טדי תרגע אני אסבי-" ניסתה ג'יני
"זה לא נכון!" הארי שיקר
"הארי אל תשקר לו! הוא יודע! אתה משקר גם  לעצמך!"
"אז טוב בסדר טדי. ג'יני אל תגידי לו את זה!"
"מה שאני חצי אדם זאב?" שאל טדי
"מה זה אדם זאב?" שאל ג'יימס בקול ילדותי
 הארי עצם עיניים ונשם עמוק "אוקי" הוא התיאש.
ג'יני הניחה יד על הכתף של הארי והתחילה להסביר לטדי את המידע הארי והיא מסתירים כל השנים "אבא שלך היה

אדם זאב. הוא ננשך כשהיה בן 4. הוא היה אדם מתחשב, טוב לב, רגיש וחכם. הוא לא ויתר לעצמו. החברים שלו

לא ויתרו לו הם הפכו לאנימנגים ועזרו לו ככול יכולתם. אבא שלך הכיר את אמך ולאחר זמן הם התחתנו והיא ניהתה בהריון.

ההורים שלך חששו שתיהיה אדם זאב. אביך לא רצה להוריש את מחלתו לבנו כדי שיסבול אז הוא התרחק מאימך אבל בסוף

שכנעתי אותו לחזור אליה ואחרי כמה חודשים היא ילדה אותך ילד חמוד שכל שעה משנה מראה. אז אביך נרגע כשיבין

שאתה לא אדם זאב לחלוטין הוא התחיל לחקור מה קורא לבן של אדם זאב אבל מסתבר שאתה הראשון בהסטוריה." הסבירה ג'יני
"ההורים שלך מתו חודש לאחר שנולדת ו...סבתא שלך גדלה אותך ו..עכשיו אתה מודד בין אצלנו ואצלה.."
 "טדי אתה חייב להבין שהסתרנו את זה לטובתך."
"לא רצינו שתפקפק בעצמך, ביכולות שלך...אתה מבין?" שאל הארי
ג'יימס הסתכל על טדי שלא הגיב.
"א- אני מבין" גימגם טדי בשקט אבל לא הסכים עם המילים שיצאו לו מהפה.
הארי וג'יני חיכו לאחד השני והארי אמר "יופי..אני שמח שסיימנו עם העניין הזה." והוא וג'יני המשיכו לאכול.
טדי קם
"תסיים לאכול" קראה ג'יני "לא אכלת בכלל!"
"אני לא רעב" אמר טדי פינה את הצלחת שלו ועלה לחדרו.

בבקשה תגובות כי אני עובדת ממש קשה בזמן שאין לי ואני חיביית עידוד חח

הפרק הקודם