חצויים וחייזרים בעיר הגדולה

ג'ון

ג'ון רץ ברחוב ואיתו חבורה של אנשים שהוא הצליח להציל מהמוגדוריאנים.

"ג'ון תיזהר!" צעק לו סאם כשזוג גששים מוגדוריאנים הופיע מעבר לפינה בלי לעצור את ריצתו הוא יצר כדור אש וזרק עליהם הם התפוררו לאפר.

ג'ון מעד, המורשות שלו התחילו לגבות ממנו מחיר קצות אצבעותיו עיקצצו מהשימוש המוגבר בלומן שלו והוא הרגיש מותש, השימוש הכמעט רציף במורשת הריפוי שלו כדי לרפא אנשים אחרים ואת עצמו התישה אותו, הוא כמעט נפל.

סאם הסתכל עליו בדאגה "אולי כדאי שנרד מהרחוב" הוא אמר לשאר האנשים "הוא צריך לנוח" בדיוק אז הופיעו מוגדוריאנים נוספים מעבר לרחוב.

ג'ון היה כל כך עייף הוא לא חשב שיש בו כוח לטפל בהם, אבל הוא גם לא היה צריך, כוח בלתי נראה פגע במוגדוריאנים והעיף אותם על קיר , הם התפוררו לאפר.

ג'ון הסתכל על סאם בהבעה מכירת תודה, סאם בחר זמן בהחלט מצויין לפתח מורשות, אבל סאם ניענע כלפיו את ראשו בשלילה "זה לא הייתי אני ג'ון"

"אז מי?..." התחיל ג'ון לשאול לפני שהתשישות הכריעה אותו, הדבר האחרון שהוא ראה לפני שמבטו היטשטש זה זוג אנשים רצים לקראתם ואז הכל נהיה שחור.

 הדבר הראשון שג'ון שם לב אליו כשהתעורר היה קיר האבן בגבו, נראה היה שהוא יושב בדירה על הריצפה כשגבו נשען על הקיר, כנראה שסאם גרר אותו פנימה כשהתעלף.

"אתם לא יכולים להמשיך" אמר קול לא מוכר מעל ראשו, ג'ון התאמץ והצליח להרים את הראש וראה את סאם עומד מול נער עם שיער שחור שכנראה היה זה שדיבר.

"תיסתכל עליו, הוא גמור, אתם צריכים ללכת עם כולם למקום בטוח" אמר שחור השיער, נערה בלונדינית שג'ון לא זיהה התכופפה לראות מה שלומו, הוא הינהן עליה כדי לסמל שהוא בסדר.

"הוא צודק" אמר קול נוסף, זה היה השוטר שג'ון ריפא חתך בראשו מוקדם יותר "שמעתי שהממשלה עשתה מקום בטוח על הגשר שאפשר להתפנות לשם, אנחנו נלך לשם עכשיו בואו איתנו"

"אנחנו לא יכולים" אמר סאם "חבר שלנו עדיין מסתובב שם אנחנו צריכים למצוא אותו" הוא צדק, תשע עדיין היה שם בחוץ וג'ון היה צריך למצוא אותו, בפעם האחרונה שג'ון ראה אותו הוא היה עסוק בלהרביץ לחמש.

"אני לא יודע אם אתה מבין עד הסוף מה קורה פה אחי" אמר הבחור שחור השיער "זה פלישת חייזרים, כמו בסרטים! לא נראה לי כדאי שתסתובבו לבד ברחובות ככה אתם תהרגו תוך שנייה" 

"פרסי" אמרה הנערה הבלונדינית שהצטרפה לדיון לבחור "נראה לי שאנחנו לא מבינים עד הסוף מה קורה כאן" היא החוותה בידה על החדר מלא הניצולים.

"אני חושב שנצליח להתמודד עם כמה חייזרים" אמר סאם בשביון נפש והחווה לג'ון בראשו להצטרף לוויכוח כשראה שהוא ער. 

"מי אתה?" שאלה הבחורה הבלונדינית את סאם ואז הצביעה על ג'ון "ומי הוא?" 

פיו של השוטר נפתח בתדהמה "את לא יודעת מי זה? אתם לא רואים חדשות בכלל?" נראה היה שהיא לא הבינה למה הוא התכוון.

ג'ון הכריח את עצמו להעמד במאמץ רב "קוראים לי ג'ון סמית' " אמר בקול מעט חלוש "ואנחנו נישארים" אמר מעט יותר בתקיפות, בחורה מצד החדר פרצה בדמעות, הוא לא ידע אם זה בגלל שהוא מעורר השראה או סתם נראה נורא.

"בסדר" אמר השוטר "בחירה שלכם" הוא פנה אל עבר הבחור שהנהן בראשו לעבר סאם "אנחנו נישאר איתכם" הוא הצביע על עצמו ועל הבחורה הבלונדינית שעמדה לידו "אנחנו יכולים לעזור".

ג'ון הזעיף פנים "אתם רק תאטו אותנו" הוא אמר, הוא לא התכוון להישמע גס רוח אבל הוא היה תשוש, בקושי מסוגל לעמוד, נראה שסאם שם לב לזה כי ג'ון הזדקף ונעמד ביציבות רבה יותר, נראה שסאם השתמש עליו בטלקנזיס שלו כדי שלא יתמוטט.

"במצב שלך אם כבר נגרום לכם לזוז מהר יותר" אמרה הבחורה הבלונדינית, וסאם התקרב אל ג'ון ולחש לו "ג'ון יש לה גם טלקנזיס" ג'ון הביט בו בהפתעה ואז ניזכר במוגדוריאנים ברחוב, מוזר, אל מעניין, אולי כדאי להשאיר אותם לברר מה בדיוק קורה כאן.

נראה שאותן מחשבות חלפו בראשו של סאם היא הוא הנהן לעבר הזוג המשונה " בסדר תישארו" הוא אמר. והם נשארו בחדר כשכל השאר החלו לעזוב במהירות, אומרים לג'ון תודה ומאחלים לו בהצלחה ושלא ימות.

ברגע שהם עזבו סאם שיחרר את האחיזה הטלקנטית שלו וג'ון היה צריך להאבק כדי להישאר עומד.

"אתה צריך לנוח" אמרה לו הבחורה "תישן קצת ואז נוכל לדבר על מי אתה, ולמצוא את החבר שלך"

ג'ון לא היה יכול להתנגד, בדירה הקטנה שהם היו בה הייתה ספה והוא קרס עליה ונרדם.

ג'ון התעורר כמה שעות אחר כך וכבר הרגיש טוב יותר, התשישות לא נעלמה לגמרי אבל היא כבר התפוגגה ברמה שהוא יוכל להילחם. 

הוא הלך לעבר קולות שהוא שמע ומצא את סאם ואת הזוג יושבים במטבח של הדירה.

"יופי התעוררת!" אמר סאם "תכיר אלו פרסי ואנבת' " ג'ון לחץ להם את היד "פרסי ואנבת' זה ג'ון" אמר סאם ובכך סיים את ההכרות.

הטלוויזיה דלקה בסלון ונראה בה כתבת ששערה היה מעט פרועה והאיפור שלה היה מרוח, נראה היה שהיא בכתה. 

"שני אנשים בעלי כוחות על טיבעיים נראו נילחמים זה בזה כל זמן שהם לא נילחמים בחייזרים" היא דיווחה כשברקע נראה סרטון ווידאו שהיה נראה שצולם מטלפון פרטי, בסרטון היה ניתן לראות בחור בעל שיער שחור מטלטל בחור אחר בעל עור שהיה נראה עשוי ממתכת, הבחור בעל השיער השחור השליך את הבחור השני לעבר קצה הרחובוהוא נחת ישירות על קבוצת מוגדוריאנים ושיטח אותם לאפר, הסירטון חזר על עצמו פעם נוספת.

"תשע" אמר סאם לידו "וחמש, הם עדיין נלחמים" 

"אנחנו חייבים למצוא אותו" אמר ג'ון "שמעתם אולי איפה הבחורה אמרה שהם נילחמים?" 

"כיכר יוניון" אמר פרסי "אפשר לצאת לשם עכשיו"

"קודם" אמר ג'ון והסתכל על אנבת' "מה את מסוגלת לעשות?" 

"נכון לעכשיו?" היא שאלה בכתפיה "נראה שרק טלקנזיס" 

פרסי גיחך "היא גם יכולה לכסח אותך באומניות לחימה אם תירצה" אנבת' הסתכלה עליו במבט נוזף אבל הוא רק משך בכתפיו.

"יש לכם הכשרה בלחימה?" שאל סאם

"אפשר להגיד" אמר פרסי "נראה לי שתגלו שאנחנו די יעילים..." 

הפרק הקודם		הפרק הבא