הקונדסאים וצרות אחרות **לא נטוש**

הה הה, אופס? אני לא שכחתי מההבטחה שלי, אתם מדמיינים.

טוב, טכנית רציתי לומר שכסליחה אני אעלה פי שניים מכמה שאני אמורה, רק שפשוט אין לי פי שניים.

אז כתודה על ארבע תגובות וחמישה נרשמים (וואו זה היה מהיר! השיטות שלי עובדות) אני אעלה כאן שבעה ומחר פרק עם עוד שבעה, ואם לא העלתי אני מרשה לכם לחפור לי בכל דרך שנראית לכם להעלות עוד, כי יש מצב שאני פשוט אשכח. אופס.

טוב... לפחות אני בטוחה שכולכם תהנו!

אותו נוהל כמו קודם: על כל נרשם שני קטעים בפרק הבא (זה שאחריו), על כל תגובה קטע.

ולשאלה הראשונה והממש אופיינית:

מה הספר האהוב עליך?

פיטר: נו זה גם לא רלוונטי לנו

רמוס: הי!

סיריוס: מה זה ספר?

ג'יימס: הדבר הזה שרמוס מסתובב איתו…

רמוס: *בעוקצנות, עדיין מעוצבן* מי המסכן שהיה צריך להסביר לך את זה?

ג'יימס: *בגאווה* לילי גם מסתובבת עם זה.

ג'יימס: הייתי חייב לבדוק

רמוס: אה ואתה מופתע שהיא לא מוכנה לצאת איתך.

ג'יימס: הי! *מנסה לחבוט ברמוס עם קלף*

פיטר: זהירות על הקלפים!

סיריוס: *מנסה לשנות נושא כי ג'יימס חצי מנסה להרוג את רמוס* אה, רמוס, מה הספר האהוב עליך?

רמוס: אשמת הכוכבים

*שקט*

רמוס: אתם מלחיצים אותי אתם לא צריכים להיות עד כדי כך מופתעים

רמוס: ידעתי שתהיו מופתעים אבל תגידו משהו

פיטר: …מה זה אשמת הכוכבים?

רמוס: *קם* זוץ, למה אני חבר שלכם שוב? *יוצא מהחדר*

*שקט*

*עוד שקט*

ג'יימס: …העלבנו אותו ממש. אוי לא.

סיריוס: תירגע הוא סתם דרמטי

ג'יימס: מה זה אשמת הכוכבים?

סיריוס: *מושך בכתפיים*

פיטר: לקלף הבא?...

מה האוכל האהוב עליך?

פיטר: אוי זה קשה

ג'יימס באותו רגע: טארט דבשה

סיריוס: זה לא אוכל

ג'יימס: כן זה כן

סיריוס: לא זה קינוח

ג'יימס: קינוח זה אוכל

פיטר: כן קינוח זה אוכל

סיריוס: אתם מתווכחים עם כללי הנימוס של אמא שלי

ג'יימס:

ג'יימס: לאף אחד לא אכפת מאמא שלך, רך כף

ג'יימס: אמא שלי היתה אומרת שקינוח זה אוכל

ג'יימס: היא אף פעם לא עשתה את זה אבל היא היתה עושה את זה אם הייתי מבקש

ג'יימס:

סיריוס:

ג'יימס: זה נחשב, נכון?

סיריוס: *נאנח* אני מעדיף תפוחי אדמה

פיטר: זה נורא כללי! יש כל כך הרבה סוגים של תפוחי אדמה!

סיריוס: *משלב ידיים*

פיטר: טוב נו. בלי קינוחים אני הכי אוהב כנפיים צלויות.

פיטר: נראה לי. לפחות ברגע זה.

סיריוס: תשלוף עוד קלף פיטר.

מה אתה אוהב לעשות בזמנך הפנוי?

ג'יימס: להזמין את לילי לצאת איתי

סיריוס: לקרוא

ג'יימס:

ג'יימס:

סיריוס: לרקוד. התבלבלו לי האותיות

ג'יימס: בטח סיריוס

פיטר: לשחק במחשב

ג'יימס:

סיריוס:

ג'יימס:

סיריוס:

ג'יימס:

סיריוס:

סיריוס: אמ… מה זה מחשב בדיוק, זנב תולע?

פיטר: *המום* אתם לא יודעים מה זה מחשב?

סיריוס: בטח שכן, פשוט…

ג'יימס: לא, פיטר. אנחנו לא יודעים.

פיטר:

*הדלת נפתחת בפתאומיות. רמוס רץ פנימה, נסער.*

רמוס: אף אחד במגדל גריפינדור לא קרא אשמת הכוכבים!!@!#$!@!!!

*שקט*

פיטר: מה זה אשמת הכוכבים?

ג'יימס: אה זה ה*ספר* ההוא

רמוס: *מתרתח* כן, הספר ההוא, מוח אצה! אף אחד במגדל גריפינדור לא קרא אותו! הספר לא נמצא בספריה איפה שלילי גרה, אמה קיבלה עליו המלצות שליליות, ווד לא אוהב רומנטיקה, ליה קראה רק ספרים קסומים, גם טרי ובין קראו רק ספרים קסומים, וכל השאר לא קוראים!

ג'יימס:

ג'יימס: מוח אצה?

רמוס: …אמרתי מוח אצה?

סיריוס: *מהנהן*

רמוס: *מרוצה מעצמו מאוד* מרד, איזו שליפה גאונית

ג'יימס: סליחה?

רמוס: עזוב אתה לא קורא

סיריוס: מה זה לקרוא?

ג'יימס:

רמוס: לא חוזרים על בדיחה פעמיים רך כף

פיטר: *צוחק*

פיטר: *מסמיק* סליחה.

ג'יימס: אל תתנצל פיטר

רמוס: *צונח על הרצפה ביאוש לישיבה מזרחית במקום שהם שמרו לו* אז הבנתי למה אני חבר שלכם.

ג'יימס: ??

רמוס: אני בגריפינדור ואף אחד לא קרא את אשמת הכוכבים אתם לא גרועים מהם בהרבה

ג'יימס: ??

רמוס: עזוב שלוף קלף פיטר

סיריוס: תשלוף

פיטר: רגע מה רמוס?

רמוס: מה רמוס?

פיטר: *מרים את הקלף* מה אתה אוהב לעשות בזמנך הפנוי?

רמוס: איזה זמן פנוי?

פיטר: *שולף*

במה תעבוד כשתהיה גדול?

רמוס: אומרים שלוף סיריוס

פיטר:

פיטר: מה?

ג'יימס: *מתמתח* אני הילאי. רמוס מורה.

רמוס: *עומד לומר משהו*

סיריוס: *בטון מאשים* אתה רוצה להיות הילאי רק כי לילי רוצה.

ג'יימס: *קורן כאילו הקדימו את יום הולדתו* *קופץ* גם לילי רוצה להיות הילאית? *רוקד סביב עצמו*

רמוס: ג'יימס אתה מניח שנותנים לי להיות מורה.

סיריוס: זה שאתה מבלה איתנו לא אומר…

ג'יימס: *מתפרץ* נו באמת, רמ, דמבלדור ייתן לך.

סיריוס: *קולט מה רמוס אמר ומשתתק*

פיטר: מה הבעיה…

רמוס: לא רק דמבלדור אחראי לקבל מורים כאן, אתה יודע. ובפעם המאה ושתים עשרה, אל - תקרא לי - רמ!

סיריוס: אתה עוד סופר, מה?

ג'יימס: אנחנו מנסים להיות רצי-

רמוס: *מחייך לסיריוס* בטח מה.

פיטר: *מהוסס* לשלוף קלף?

ג'יימס: *פונה אליו באחת* מה אתה תהיה פיטר?

פיטר: אממ…?

כולם: *מחכים*

פיטר: לא יודע?

ג'יימס: *מעודד אותו* תזרוק משהו

רמוס: זרוק

פיטר: מממ… נשוי?

סיריוס: *צוחק*

רמוס וג'יימס:

סיריוס: מה?

ג'יימס: כלום.

רמוס: אבל במה תעבוד?

פיטר: לו'ידע. אולי… אב בית. זה משהו שאבא שלי עושה.

ג'יימס וסיריוס יחד: מה זה?

פיטר: *נבוך* אני לא יודע להסביר

ג'יימס וסיריוס: *פונים באחת לרמוס*

רמוס: *נבוך גם* זה כמו… לא חשוב.

סיריוס: *בחוסר טקט* גם אתה לא יודע להסביר?

רמוס: אני יודע! פשוט… לא חשוב.

פיטר: *באומץ פתאומי* זה בכלל לא מבייש!

רמוס: *מופתע* אז זה… קצת כמו פילץ'? אני בטוח שאבא שלך יותר נחמד.

פיטר: *לא עונה*

סיריוס: *פורץ בהתקף צחקוקים*

ג'יימס: *מתחיל להכות את סיריוס עם קלפים*

סיריוס: *צוחק עוד יותר*

ג'יימס: *מתחיל להאדים* *מכה את סיריוס באגרופים* תפסיק - לצחוק!

סיריוס: *בקושי נושם מרוב צחוק*

ג'יימס: *עולה על סיריוס ומתחיל להכות אותו בחזה*

סיריוס: *נכנס לקרב ומתחיל להפסיק לצחוק*

רמוס: *אוסף את הקלפים במהירות ומתרחק עם פיטר*

*הקרב ממשיך עד שסיריוס מצמיד את ג'יימס לרצפה וצועק עליו להיכנע. עכשיו ג'יימס צוחק, מרוצה מהצלחתו*

רמוס: *מסדר מחדש את הקלפים כאילו לא קרה כלום* שנמשיך?

איך תקרא לילד הבכור שלך?

סיריוס: סיריוס

רמוס: אתה סיריוס, סיריוס

סיריוס: כן אני מניח שאני אוהב את הבן שלי מספיק בשביל לתת לו את השם הכי טוב ביקום

רמוס: ~ביקום~

אף אחד: *מבין*

רמוס: ~בכוכבים~

ג'יימס: …אשמת הכוכבים?

רמוס: *מתייאש*

פיטר: חשבתי על ארון

רמוס: ארון זה נחמד.

ג'יימס: רמוס?

רמוס: אהה… רמולוס? אני לא מכיר הרבה שמות טובים.

ג'יימס: רמולוס זה טוב?

סיריוס: *באותו זמן וחזק יותר* לאח שלי קוראים רגולוס.

פיטר: הוא אמר רמולוס

רמוס: סיריוס יש לך אח?

ג'יימס: משהו שלא סיפרת לנו?

ג'יימס: סתם צוחק, רמוס רחפן, רגולוס לומד שנה מתחתינו

רמוס: אה?

סיריוס: אהה.

רמוס: אתה לא מדבר עליו הרבה

ג'יימס: לא איתך

סיריוס: *באי נוחות* אני לא מדבר הרבה על המשפחה שלי באופן כללי

ג'יימס: רמ, רגולוס המחפש של סלית'רין.

רמוס: עכשיו הכל מובן.

רמוס: ואל תתחיל שוב עם הרמ שלך.

ג'יימס: רמ, רמ, רמ!

רמוס: מאה ושש עשרה.

ג'יימס: ?

פיטר:

ג'יימס:

ג'יימס: פיטר שלוף קלף

רמוס: ג'יימס לא אמר

ג'יימס: אם בת אז לילי

רמוס: כמובן.

סיריוס באותו זמן: אבל לאמא שלה יקראו לילי

ג'יימס:

ג'יימס: אז שיקראו לה אלה, מספיק קרוב

רמוס: אולי תוכל לקרוא לה לילי בכל זאת.

ג'יימס: *לא קולט*

רמוס: פיטר שלוף.

אם יכולת לבקש דבר אחד, כל דבר שבעולם, מה זה היה?

ג'יימס: לילי

סיריוס: אני?

רמוס: יש לך אותך

סיריוס: *נושף בכעס* בסדר אבל אין לי מספיק

פיטר: גמדון שיכין לי את שיעורי הבית

ג'יימס: רמוס

רמוס: חתול

ג'יימס ופיטר: חתול?

סיריוס: חתול?

רמוס: כן! אני רוצה חתול! ואמא שלי לא מרשה לי חתול! והיא לא תרשה לי חתול, כי לאחותי הגדולה היה חתול -

ג'יימס: רמוס יש לך אחות?

רמוס: ואמא שלי היתה צריכה לשמור עליו וזה לא משנה שאני לומד בהוגוורטס והבטחתי לה שאני אשאיר אותו כאן אבל היא לא מרשה לי חתול!

פיטר: חתול!

סיריוס: רמוס, למה אתה מבקש מאמא שלך בכלל?

רמוס: *מסתכל עליו במבט מוזר*

סיריוס: קלף

מה אתם עושים בימי החופשה?

סיריוס: אַהההה… חופשה. מישהו אמר חופשה?

פיטר: אוי זה מהקיץ לא מיינתי את הקלפים.

ג'יימס: אגב אני עומד להזמין אתכם. שלושה ימים מתישהו. עוד לא החלטתי.

סיריוס: אנחנו עומדים להזמין אתכם.

ג'יימס: טכנית אני אזמין אותם. אבל אתה מוזמן גם.

סיריוס: *נעלב* אני ממש גר איתך!

ג'יימס: כן אז יהיה לך קל לבוא

סיריוס:

פיטר: *שולף קלף*

הי, זה היה ארוך.

מוכנים להביך את לופין? על זאת ועוד בפרק הבא!

הפרק הקודם		הפרק הבא