הארי פוטר יורש הגבאי

הערת המחבר: לצורך עניינים שיובהרו בהמשך הפאנפיק השנה הראשונה מתחילה בגיל 13 ולא 11. 

קריאה נעימה!

"...הדרן עלך שישה סדרי משנה והדרך עלן…"

זה היה סיום מושלם לבר-מצווה שלו, ואריאל כץ (המכונה בפי  הגוים: הארי) היה מאושר. כך תמיד רצה שתהיה הבר מצווה שלו. בעודו הולך לישון, חוזר במוחו על הדרשה של מחר, פגע בראשו בחוזקה דבר-מה צמרירי וחם, כאילו השליכו אליו כרית. אריאל נאנח. דווקא בבר-מצווה שלו? "מוישי!"  אריאל צעק. "די עם השטויות! אני מנסה לישון!". אך אף תשובה לא הגיעה. הכרית שנזרקה עליו צייצה במחאה.  אריאל קם בבהלה, לקח את הכרית והסתכל עליה, וגילה… שזו לא כרית! זה היה ינשוף מאוד שמן ומאוד עצבני. "מה אתה רוצה ממני? אתה חיה טמאה!" שאל את הינשוף. הינשוף רק צייץ בעלבון. לפתע, אריאל ראה שלרגלו של הינשוף היתה מחוברת מגילת קלף. ספר תורה! הוא הולך לקבל את מתנת הבר-מצווה הראשונה שלו! אבל לא, כשהוא פתח אותה וקרא הוא ראה בבירור שזה מכתב. כמה מאכזב. "מה זה?" שאל מוישי , שהופיע לפתע מחדרו, שם למד דף יומי. מוישל'ך קם וחטף את המכתב מאריאל,  והתחיל  לקרוא: "עבור מר הארי פוטר, הרובע היהודי, עיה"ק לונדון, כדור הארץ, מערכת השמש, שביל החלב, היקום.

בית הספר על שם הקדושים התאומים (הוג ו- וורטס)"

מוישל'ך עצר לרגע, ואמר "מיסיונרים עובדי כוכבים ומזלות, - לא עלינו - מה הם רוצים ממך?" אריאל שתק לרגע, ואמר "לא יודע. נו, תמשיך"

"כבוד המנהל: אלבוס דמבלדור

נציגה מטעם הכנסייה הקסומה: האחות פרופסור  מינרווה "מריה" מקגונגל.

נציג מטעם המסגד הקסום: סוורוס "סלמאן" סנייפ.

מר פוטר היקר, 

אנו שמחים להודיעך שנשמר עבורך מקום בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות (בחסות האפיפיור הק' וכבוד הכנסייה הק')

"גיוועאלד!" קרא מוישי, "הם עוד מרשים לעצמם לקרוא לעצמם קדושים?". אריאל סימן לו להמשיך.

(ק' משמעותו קסום) "אה", אמר מוישי, והמשיך.

מצורפת בזאת רשימת הספרים והציוד הנחוץ.

שנת הלימודים מתחילה ב-1 בספטמבר. אנא שלח ינשופך לא יאוחר מה-31 ביולי.

("כלומר כ"ה סיוון וכ"ח אב", הסביר אריאל למוישי, שלא הבין תאריכים משוקצים כאלה).

בכבוד רב,

 האחות מינרווה מריה מקגונגל.

בראשו של אריאל התרוצצו מיליון מחשבות. דבר ראשון, הוא לא הבין מה רוצים ממנו! האם זאת מתיחה של בית הספר הנוצרי שמול בית הספר שלו? ואם זאת מתיחה, איך יש להם ינשוף? מה רע ביונה? ויוץ מזה, חשב אריאל בזעף, פוטר זה תרגום ממש גרוע של כץ!

הוא נכנס למיטתו, אמר קריאת שמע, ומיד נרדם.

הערת המחבר מס' 2: מוזמנים לכתוב בתגובות שאלות בהלכה קסומה שמעניינות אתכם, אנחנו נשתדל לענות בפאנפיק על כולם. 

דוגמאות לשאלות: האם שולחן, ששונתה צורתו ללחם, צריך

ליטול עליו ידיים?

האם מים, שנוצרו בכישוף אגואמנטי כשרים לטבילה במקווה?

הפרק הקודם		הפרק הבא