אני חוששת שאני אוהבת אותו

(טריגר: שפה גסה)

אני בחדר עם דראקו. לעזאזל. בכל 3 האנשים הנותרים בבית, דווקא איתו. אני נשבעת שקתרין עושה לי פרנציפ.

"אני נכנסת למקלחת." אני מודיעה לדראקו, לא מאמינה שאני מדברת איתו. לפחות טיפה תקשורת כמו שקתרין אמרה.

כולי אושר. מרגש. נכנסתי למקלחת, מסתבנת. יצאתי לבושה, שיערי ריחני. 

יצאתי מהמקלחת, ריחנית וזוהרת.

דראקו מביט בי ביהירות. "התגעגעת אליי?"

אני נאנחת. הוא תמיד יודע איך להיכנס מתחת לעור שלי.  "התגעגעתי לשקט."

הוא מרים גבה. אני מגלגלת עיניים.

"אני מניח שנישן גב אל גב," הוא אומר.

"מעולה. תוודא שהגב שלך לא נוחר."

שמיכה. כיבוי אורות. שתיקה.

אחרי דקה:

"את זזה הרבה כשאת ישנה?"

"כן. עם סכין."

 "אוקיי," הוא אומר. "שימי לב. אם את לא שותקת, אני מזיין את הגוף הקטן והבתול שלך.

טוב?" לאחר מכן הוא נשכב חזרה, לא אומר כלום. אני מסמיקה בלי שליטה. "לילה סביר," אני פולטת.

הפרק הקודם