נכדת הקוסם

"תתעורר!" הייתה המילה הראשונה ששמעתי בבוקר. כי רון צעק לי אותה באוזן.

"אתה יודע, עדיין יש לי אוזניים." אמרתי לו.

"אני שמח מאוד שיש לך אוזניים, אבל אני חושב שהן לא שומעות כמו שצריך." הוא ענה לי. "אמא עברה כאן איזה חמש פעמים. הגדולים קוראים לנו לישיבת מסדר ודמבלדור הגיע!"

מייד קפצתי מהמיטה התחלתי להתלבש.

הרמיוני כבר חיכתה לנו למטה. נכנסנו יחד למטבח.

"ילדים, דמבלדור קרא לכם לישיבת המסדר כי הוא גילה משהו חדש מאוד." אמרה גברת וויזלי.

"הוא גילה משהו על אתם-יודעים-מי." הסבירה טונקס. "משהו שקשור למשפחה, לפי מה שהבנתי."

"גיליתי על הנכדה שלו." אמר דמבלדור. "שמה סופי אליזבת פוסטר, והיא מכשפה רבת עוצמה שנולדה בסן-דייגו."

"איך הוא הקים משפחה!" הזדעקתי.

"מאחר שוולדמורט - " עווית עברה ברון. " - רצה נצר, שימשיך בדרכו אם אתה תשמיד אותו, הוא התחתן עם מכשפה שלמדה איתו בהוגוורטס, והם ילדו בן סקיב. וולדמורט כל כך כעס שבנו חסר קסם, שהוא זרק אותו. התינוק גדל אצל משפחה של קוסמים עוצמתיים מאוד - שמכנים את עצמם 'אלפים', והתברר אז שהוא לא סקיב, אלא אלף. הוא גדל לאלף חשוב מאוד - מורה בבית ספר לאלפים - ואז תרם די-אן-איי לפרויקט מיוחד, שנועד לעזור לאלפים להילחם בארגון מרושע שקם אצלם. הבת שנוצרה מהדי-אן-איי שלו ושל אלפית בשם אורהלי היא אלפית גם כן, והחלטתי שכדאי ללמד אותה קסמים כדיי לעזור לה לשלוט על עצמה בעזרת שרביט - האלפים לא משתמשים בשרביטים. הזמנתי גם את כל חבריה - הם מחכים לנו בפרוזדור שבכניסה."

הרבה מידע בבת-אחת -- זו דרכו של דמבלדור.

נכנסנו לפרוזדור. הנכדה של וולדמורט הייתה נערה בלונדינית חומת עיניים רגילה יחסית. לא מה שציפיתי מהמשפחה שלו. לכל החברים שלה היו עיניים כחולות, אבל ממש לא אותו הגוון. היו שם שניים עם שיער חום שוקולדי ועיני טורקיז, אחד בלונדיני עם עיני שמיים, אחד ג'ינג'י עם עיני ים, שניים עם שיער שחור שקצוותיו כסופים ועיניים בצבע סערה, ואחת בלונדינית שדמתה קצת לפיה.

"אז אתם הקוסמים?" שאל הבלונדיני. "זה ממש לא מה שציפיתי."

עדיין התקשיתי להאמין שהבת של וולדמורט היא נחמדה ותמימה כמו שהיא נראתה. אותתי לרון לצאת אחרי. רגע לפני שדמבלדור סידר מחדש את החדרים. כיצאנו אני שמעתי את דמבלדור אומר "מר סונג ומר דיזני, אתם תישנו עם הארי ועם רונלד".

"תקשיב, רון, בלילה אנחנו הולכים לבדוק עם יש עליהם את סימן האות האפל." אמרתי לו. "אני רוצה לדעת עד כמה אפשר לסמוך עליהם."

"איי איי קפטן." אמר רון.

***

בערב כבר ידענו את השמות של כל החדשים, לא שזה שינה משהו. אני לא יכולתי פשוט לקרוא להם סתם בשמות שלהם. פניתי אליהם בתור "את" או "אתה".

ארוחת הערב הייתה יחסית שקטה, הרמיוני התחברה דיי מהר עם דיזני, והם דיברו על היעילות של טכנולוגיית מוגלגים. מתברר שיש לו איזה מין קשר מיוחד לטכנולוגיה. עד מהרה גילינו שפעם הוא ופוסטר היו תקועים בפריז והוא שדד כספומט. כמו שחשבתי, הם חבורת נערים חסרי לב ועבריינים.

כשהתכוננו לשינה דיזני וסונג כבר הספיקו לסדר את החפצים שלהם. אני ורון סיפרנו לפרד וג'ורג' על מבצע "גילוי האות האפל", מאחר שהם ישנו עם סנסן ו-ואקר.

***

בשעה שתים-עשרה אני ורון קמנו מהמיטות, אני הפשלתי לסונג את השרוול ורון לדיזני, והופתענו לגלות שהאות האפל לא מוטבע להם על הזרוע השמאלית.

"בטח הוא עשה רק לבת שלו." אמר רון.

מייד רצנו לחדר של הרמיוני וג'יני, שם ישנו גם רואוון ורדק.

הפשלתי לרואוון את השרוול השמאלי, אבל גם לה לא היה האות האפל.

"אולי הוא לא הטביע להם כי הם צעירים מדיי." אמרתי מיד, אבל רון אמר שאם ככה, אז הם בטח צעירים מדיי לשרת את וולדמורט.

אני מניח שיש בזה משהו.

חזרנו לישון, אבל עדיין חששתי מהנערים החדשים.

הפרק הקודם		הפרק הבא