"זה לא יכול להיות.." מלמל אבא. "בטח שזה יכול להיות!" אמרה אמא, במעט כעס "זה בדיוק מה שקרה לאחותי" מה?! הייתי נסערת ולא האמנתי למה ששמעתי. לאמא? אחות? ממש ממש לא נראה לי! לאמא אין אחות... אפילו לא אחת! זה ממש מוזר... "מישהו מוכן להסביר לי מה הולך כאן?" קטעתי את הדיאלוג התמוהה בין אבא לאמא. אמא נאנחה "טוב מור... יש לי אחות" "מה?" קראתי בתדהמה "זה לא יכול להיות!" "זה כן" אמרה אמא. "יש לי אחות וקוראים לה ג'ין." פתחה אמא "היא גדולה ממני בשנה אבל למרות זאת היינו החברות הכי טובות בעולם. כשיום אחד היא קבלה מכתב, ממש כמו שלך, היא הראתה אותו קודם כל לי ושתינו הסתקרנו לדעת מה יש במעטפה. אמא שלי, סבתא ביאטריס, פתחה את המעטפה וקראנו מה כתוב בה. התברר שג'ין היא מכשפה. קוסמת. כעבור שנה קיוויתי גם אני לקבל מעטפה וללכת ללמוד בהוגוורטס. עד שלבסוף הבנתי. ג'ין הייתה היחידה במשפחתנו שהייתה מכשפה. אני קינאתי בה מאוד וכעסתי על המנהל, אלבוס דמבלדור, שלא בחר בי למרות שבתוך תוכי ידעתי שהוא לא בחר בזה. ג'ין פשוט נולדה כך. לאט-לאט כשהתבגרתי הבנתי שהכל שטויות. הוקוס פוקוס וקסמים... לכן לא הכרת את דודתך, ג'ין, מעולם כי לא רציתי להכניס לך רעיונות מיותרים לראש.." הסיפור של אמא הותיר אותי מבולבלת מאוד וכל מה שהצלחתי לומר היה רק "הוגוורטס, דמבלדור?... מה..?" ואמא הסבירה "הוגוורטס הוא בית ספר לכישוך ולקוסמות ואלבוס דמבלדור הוא המנהל" "את רוצה להגיד לי שאני מכשפה?" שאלתי בחוסר אמון. "כו. את מכשפה. ובזכותך אבא ואני יודעים שזה לא שטויות ונחדש את הקשר עם דודה ג'ין." אמרה אמא. "כעת,פתחי את המכתב" אמר אבא. פתחתי את המעטפה ממנה החליקו שתי פיסות קלף. 'מה זה?' שאלתי את עצמי 'אנחנו בתקופת האבן? מה זה פיסות קלף' הרמתי את אחת הפיסות וקראתי:
בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות מנהל: אלבוס דמבלדור (מסדר מרלין, מחלקה ראשונה, מכשף גדול, מאגוואמפ עליון, חבר באיגוד הקוסמים הבינלאומי)
גברת מור וינטר היקרה, אנו שמחים להודיעך שנשמר עבורך מקום בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות. מצורפת בזאת רשימת הציוד הנחוץ. שנת הלימודים מתחילה ב-1 בספטמבר. אנא שלחי ינשופך לא יאוחר מה-31 ביולי.
בכבוד רב, מינרווה מקגונגל סגנית המנהל.
מצפה לתגובות!!!!
|