לא לוקחת בחשבון את זה - שהשתנית

שם הפרק: מחשבות
ז'אנר: רומנס
דירוג: נשאר, G

~~~

"בחים לא!" לילי אמרה, סובבה את גבה והמשיכה ללכת לכיוון חדר המועדון. "אני חייב לעשות משהו איתה!" ג'יימס מלמל לעצמו והלך לכיוון המטבחים.
לילי הגיעה לחדר המועדון, היא עלתה לחדרה, החליפה בגדים ושכבה על המיטה, היא לא הפסיקה לחשוב על ג'יימס, על איך שהיא סרבה לו; היא לא רצתה לסרב לו,
זה פשוט היה הכרחי, היא ידעה שיום אחד היא תהיה חייבת להגיד לו משהו בנוגע לזה.

***

לילי קמה מוקדם מהרגלה, התלבשה, וירדה לחדר המועדון הריק. 'כולם עדיין ישנים' היא חשבה לעצמה בזמן שחיפשה אחר גיליון חדש של הנביא.
כאשר מצאה את הגיליון, ישבה על אחת הכורסאות והתחילה לקרוא.

מלי, חברתה הגיחה החדרה והתיישבה לידה "הי לילי!" היא קראה לה בחיוך.
"הו, הי מל, מה קורה?" היא שאלה אותה, "הרגע קמתי! התעוררת מוקדם, מה קרה?" היא שאלה את לילי;
"הו, זה כלום" היא אמרה במהירות 'אני לא יכולה לספר למלי, לא יכולה' היא חשבה לעצמה; "לילי, משהו קרה?" מלי שאלה "את ממש מרחפת בזמן האחרון, זה לא מתאים לך!"
"מל, כלום לא קרה!" היא אמרה "הכל בסדר" היא חייכה חיוך מאולץ. "טוב, אם את אומרת" היא אמרה "רק שתדעי, שאני פה תמיד אם תרצי לספר לי משהו"
"הכל - בסדר!" לילי החלה לרטון, היא התעצבנה מכל דבר קט, אולי היא היתה רגילה להתעצבן מג'יימס, היא תמיד חשבה לעצמה; אבל דברים השתנו, ואנשים השתנו.

לילי, מל וג'סיקה הלכו לאולם הגדול, בשעה שהקונדסאים התעוררו.
"ג'יימס!" קרה רמוס וניער את ג'יימס; "אתה ממלמל באמצע השינה!" הוא אמר "זה לא טוב!". "אני קם, אני קם" אמר ג'יימס ואחרי שקם הלך לשטוף פנים.
"הוא מלמל לילי!" אמר רמוס לסיריוס וסיריוס גלגל את עיניו ואמר "אז מה אתה מצפה שהוא יגיד 'ג'סיקה'?", רמוס הנהן קלות ואז חשב לעצמו 'ג'יימס ולילי דווקא יכולים להיות זוג נחמד מאוד, אם לילי לא היתה מסרבת לו כל הזמן' ג'יימס קטע את מחשבותיו, "יאאלה אתם באים לאכול?" הוא שאל אותם "כן, בטח, אני מת מרעב" אמר סיריוס, "אתה תמיד מת מרעב!" ענה לו רמוס,
"אה! נכון" סיריוס התלוצץ וג'יימס גלגל את עיניו.

---

לילי אכלה לאיטה, חושבת על מה שהיתה אומרת לג'יימס לולא יכלה.
לאחר - זמן מה הקונדסאים תהיישבו מולה והתחילו לאכול להנאתם, "תגידו אתם באמת חושבים שלילי כל - כך רצינית, הוא שזו סתם תחפושת?" החל סיריוס לשאול בקול,
לילי תקעה בו מבטח חד, ומזהיר, הוא מלמל משהו לא מובן והמשיך לאכול בשקט.
לילי פטפטה עם חברותיה, וחיוך עלה על שפתיה, היא לא חייכה ממזמן, היא תמיד היתה טרודה.
היא סיימה לאכול ואמרה לחברותיה "טוב, אני הולכת!", "לאן?" הן שאלו אותה, "אמ, אני צריכה ללכת לשאוף אוויר" היא אמרה והחלה ללכת לכיוון המדשאות.

"לך אליה!" לחש רמוס לג'יימס, "מה זה יעזור?" הוא שאל אותו, "אולי היא תפתח כשתהיו לבד" רמוס ענה לו,
"אני לא חושב.." הוא התחיל להגיד, "לך כבר!" רמוס אמר לו ודחף אותו, "טוב, אני הולך!" הוא אמר לו והלך גם - הוא לכיוון המדשאות.

לילי ישבה מול האגם, היא חשבה על כל הדברים שהתערבלו לה בראש, בזמן שג'יימס ראה אותה מרחוק והתקרב לעברה בשקט; הוא הגיע אליה ואמר "קוקו!",
היא סובבה את ראשה לאחור וראתה אותו "מה אתה רוצה?" היא שאלה, "לשבת?" הוא ענה לה גם - כן בשאלה, "שיהיה" היא אמרה בשקט.
'היא באמת נפתחת שאנחנו לבד' חשב לעצמו ג'יימס ואז אמר "אז, אממ.. לילי, מה את עושה פה?" הוא שאל אותה, "אני? אני עושה פה משהו שלא מעניין אותך!" היא השיבה לו.
"אמ, טוב, לילי." הוא אמר ולא התיחס לדבריה "אולי, בפעם האחרונה, תסכימי לצאת איתי?" הוא שאל "בפעם האחרונה? לפני שאני מתייאש!"
"אני לא....." החלה לילי לומר בשקט, אך היא נקטעה על ידי נשיקה.

~~~

הפרק יחסית קצר, אבל רציתי להשאיר מתח בסוף, מקווה שוא יצא יפה, ומחכה לתגובות..

ליאל.

הפרק הקודם		הפרק הבא