ג'יימס סיריוס פוטר

מה עשיתי?

ג'יימס היה מבועת לגמרי, אבל ניסה להעמיד פני אמיץ. בשביל אחיו.

חכם בלילה, גורם לאח הקטן שלו לרוץ לעבר היער האסור ועכשיו מנסה להיות אמיץ בשבילו.

הוא קילל את עצמו בראש. אלבוס מאחוריו שיקשק. 

אם יצאו מזה בחיים, הבטיח, הוא לא הולך ללעוג לו על כך. 

הוא המשיך לשלוח קללות שיתוק על העכבישים הענקיים, אבל הם היו רבים מידי. אורות אדומים נוספים נפרצו מאחוריו.

אלבוס התחיל גם הוא לשתק. איך הוא עשה את זה? הוא לא למד עוד לחשים כאלה.

האקרומנטולות הקיפו וסגרו עליהם, בעוד שג'יימס עומד בקול רגע להתחיל ליבב כמו ילדה.

"אלבוס..." אמר לאחיו.

"מה?" שאל בקול רועד לגמרי. 

"אם אנחנו עומדים למות... רציתי שתדע... שאני זה ששבר לך את המטאטא. לא לילי."

"מה?!? אתה יודע איך כעסתי עליה?" הוא הסתכל עליו בכעס.

"זאת הייתה תאונה!" 

"זה היה המטאטא היחיד שלי! עכשיו נתקעתי בלי מטאטא!"

"זה מה שמפריע לך עכשיו?" תבע ג'יימס. כן, מטאטאים זה עניין רציני, אי אפשר לשחק בלעדיהם קווידיץ', אבל לשם שינוי משהו הסיח את דעתו מזה.

כן, עכבישים ארסיים ענקיים אוכלי אדם זה משהו שיכול למקד אנשים.

נראה שהכעס שלו קצת מתפוגג ואותו תופס פחד.

ג'יימס הצטער שהוא כול הזמן התאכזר לאלבוס, הוא הרי אחיו הקטן.

תראו לאן זה הוביל אותם.

אקרומנטולה ירדה לאט לאט מעליהם על קור.

הוא נחת מאחוריהם על האדמה והתקרב.

אלבוס צעק לעברו את קללת השיתוק, אבל העכביש התחמק והסתער עליו.

כשהניבים שלו ננעצו ביד של אחיו הקטן, הוא צרח בכאב.

ג'יימס צעק בכעס "אימפדימנטה!" העכביש עף אחורה.

דם וארס נטף מהזרוע של אלבוס. הוא לפת את זרועו והתייפח.

"יהיה בסדר..." הוא מלמל, לא משוכנע בעצמו איך. 

הורידים ביד שלו התבלטו וקבלו גוון ירקרק. הרעל מתפשט.

"איך יהיה בסדר? אני גוסס!" מחה אלבוס.

הדבר היחיד שעלה בראשו של ג'יימס היה 'מה עשיתי?'

מצטערת שלקח לי כול כך הרבה זמן לעלות פרק חדש.

מעכשיו אני אתחיל לעלות פרקים יותר מהר.

נ.ב. בפרק הבא תגלו מה יעלה בגורלם של האים פוטר.

הפרק הקודם		הפרק הבא