הכל לגמרי נהדר?

זה היה עוד בוקר קריר במעונות הבנות של בית גריפינדור.
הרוח נקשה על החלון, מנסה להיכנס, לחדור.
קמתי ראשונה, כרגיל.
הבטתי בעיניי השחורות מאיפור שלא הסרתי אתמול בלילה. 
שטפתי את פניי, התקלחתי, צחצחתי שיניים והתלבשתי.
בינתיים קמו גם אמה, קלואי ורוז. הן התארגנו, ותוך חצי שעה היינו בדרכנו לאולם הגדול.
"ישנתי נורא, כל הלילה היו רעמים." אמרה אמה כשנכנסו לאולם.
"היו רעמים?" אמרה רוז. "לא שמעתי."
"מפתיע." אמרתי.
"רוז, את לא שומעת כלום כשאת ישנה."
"גם כשאת לא ישנה את לא ערנית במיוחד."
"כן, קצת מעופפת..."
"אסטרונאוטית."
"טוב סיימתן?" היא אמרה, כשהתיישבנו בשולחן גריפינדור. "שאני לא אתחיל לדבר עליכן!"
צחקנו, ובינתיים התיישבו לידנו אלבוס, סקרופיו, ומייק, והשתלבו בשיחה.
"שמעתם שהחליפו אותנו עם הפלפאף לשיעורי תורת הצמחים?" שאל אלבוס.
"אז אנחנו לא עם רייבנקלו?" שאלתי.
"אם התחלפנו עם האפלפאף, אז אנחנו עם סלית'רין." אמרה אמה.
"יופי." אמר סקרופיו בגלגול עיניים. "בקושי ואני סובל אותם בשעתיים שיקויים, שעתיים שינוי צורה ועוד שלוש שעות של התגוננות בשבוע. אז עכשיו גם תורת הצמחים?"
"זה רק עוד שעה אחת." אמר מייק.
"שעה אחת יותר מידי." ענה לו סקורפיו.

~~~~~~~~~~~~~~

שיעור תורת הצמחים נמשך בערך נצח.

הספר עצים טורפים מכל העולם היה מונח פתוח על השולחן שלי ושל אמה, ופרופסור לונגבוטום הסביר בהתלהבות על תרמילי סנרגאלוף.
"10 נקודות לסלית'רין!" אמר הפרופסור לתלמידה שענתה על שאלה משיעורי הבית. 
"תגידי, דיברת עם אלבוס בשביל קלואי?" לחשתי לאמה.
אלבוס ואמה ידידים ממש טובים, וקלואי די מחבבת אותו.
"האמת שניסיתי להתחיל לדבר איתו על זה, אפילו כמה פעמים. פעם אחת הייתה לפני ישיבת מדריכים, אז לא הפסקתי לשמוע מה דעתו עליה, כי הישיבה התחילה. פעם שניה היתה לפני הבחינות לנבחרת הקווידיץ', אז הוא היה חייב לזוז. פעם שלישית הייתה לפני שיעור שיקויים, והפעם הרביעית-"
"הוא עסוק, בקיצור."
"כן, אפשר להגיד."
"את חושבת שהוא סתם מתחמק?"
"לא נראה לי."
"טוב מאוד, מאלפוי! תשובה נכונה. 10 נקודות לגריפינדור!" הפרופסור שיבח את סקרופיו.
"הוא מחלק פה נקודות חופשי." לחשתי לאמה.
"העלמה בראון." הרמתי מיד מבט.
"כן פרופסור לונגבוטום?" שאלתי.
"תוכלי לענות על שאלה 9 בשיעורי הבית?" כולם הביטו בי.
אמה הזיזה את הקלף שלה כדי שאוכל לקרוא את התשובה שהיא כתבה בשיעורי הבית שלה. "תשובה נכונה! 10 נקודות לגריפינדור." הוא אמר לאחר שהקראתי את התשובה מהקלף של אמה. "מצוין!" הוא אמר. "הכנת את השיעורים בעצמך? או שנעזרת בחומר מן הספרייה? את יודעת, כשהיית בגילך גם אני נורא התענייתי בתורת הצמחים וכל מה שסובב לה. אך ההצלחה דורשת השקעה רבה, זה לא בא לי ברגל, השקעתי המון מאמצים כדי להגיע להישגיי. אפילו בשנתי הרביעית, לקראת המשימה השנייה של טורניר הקוסמים המשולש, חברי הטוב הארי פוטר היה זקוק למשהו שיעזור לו לחיות מתחת למים, ו..." הוא התחיל לספר את הסיפור על האצות זימיזים שנתן להארי פוטר במשימה השנייה, סיפור שכל תלמיד של הפרופסור לונגבוטום שמע לפחות 100 פעם.

~~~~~~~~~~~~
כשיצאנו מהשיעור, ג'יימס חיכה לי מחוץ לחממה.  
"אפשר שניה לדבר?" הוא שאל. עניתי בחיוב והלכנו לכיוון המדשאות.
"מה קרה?" שאלתי כשהתיישבנו על הדשא.
"מה קורה איתך?" הוא הביט בי.
שתיקה.
"למה אתה מתכוון?"
"אני מתכוון, בשבועות האחרונים את עייפה רוב הזמן, באימון הקווידיץ' האחרון לא היית מרוכזת בכלל, שלא נדבר על הציונים שלך שירדו.. ורק התחילה השנה."
"ג'יימס-"
"לא סיימתי."
"אבל ג'יימס-"
"תקשיבי, אשלי, אני נשמע כמו אבא שלך עכשיו, אני יודע," הוא אמר. לא יודעת. לא שמעתי את הקול של אבא שלי כבר די הרבה זמן... "אבל אני בסך הכל דואג לך."
הוא הביט בי למשך דקה ארוכה.
"את מתכוונת לספר לי מה קורה איתך?" הוא אמר בשקט.
לא עניתי.
מה להגיד לו?
שאני עולה לינשופיה באמצע הלילה? שאני נשארת שם שלוש שעות לפחות? שאני כותבת מכתבים להורים שלי, ושולחת להם אותם?
או שאולי אני צריכה לספר לו על מה שקרה לפני חמש שנים, שהייתי בת 11 בלבד?
מה אני אגיד? אז ג'יימס, אתה שומע? האמת היא שאני גרה אצל סבתא שלי, אני לא יודעת איפה ההורים שלי, לא שמעתי מהם חמש שנים ואני אפילו לא יודעת אם הם חיים בכלל, נראה לי שלא אכפת להם ממני, אה- ושיקרתי לך רוב הזמן לגביהם ולגבי החיים שלי בבית.
"אשלי, תסתכלי עלי." הוא שבר את השתיקה. "הכל בסדר?" הוא שאל.
"ג'יימס.. הכל בסדר. אני סתם לא ישנה טוב בלילה." אמרתי. זה לא היה בדיוק שקר, אני באמת לא כל כך ישנה טוב בלילה בזמן האחרון...
"את לא ישנה טוב בלילה, וזהו? או שיש לזה סיבה." הוא אמר.
שוב שתקתי.
"אז יש לזה סיבה." הוא אמר. "רק תגידי לי איך אני יכול לעזור. בבקשה אשלי. אני אוהב אותך."
הוא עטף אותי בזרועותיו לחיבוק. השענתי את ראשי לחזה שלו ואימצתי את בירכיי לבטן שלי.
"ג'יימס..." לחשתי. "אני בסדר."
"אשלי, אני מכיר אותך. ואני יודע שמשהו לא בסדר." הוא אמר. "אני רוצה לעזור לך."
"אתה יודע מה יעזור לי?" התנתקתי מהחיבוק והבטתי בו. "אני רק רוצה שהכל יהיה כרגיל."
הוא תלה בי מבט שואל.
"אני רק רוצה שנשאר ביחד. שאני, אמה, קלואי ורוז נישאר חברות. שאלבוס, מייק וסקרופיו ישארו חברים שלנו. שאני אמשיך להיות מדריכה. שהכל יהיה נהדר, כרגיל." אמרתי בנשימה אחת.
"אנחנו נישאר ביחד, אשלי. אמה, קלואי ורוז ימשיכו להיות חברות שלך. אלבוס, מייק וסקרופיו ישארו חברים שלך. ואת תמשיכי להיות מדריכה. אבל את בטוחה שהכל נהדר?"

הפרק הקודם		הפרק הבא