או מיי גוד!

צמרמורת עברה בגבי. 

"ביקשתי שלא תשייפו חרבות לידי!" צעקתי.

"טוב, טוב, תרגיע..." אמר פידיפידס, חברי הטוב.

"אהההההה!" שמעתי צרחה ממרחק.

מיד שלפתי את החנית, ורצתי עם כל יושבי האקדמיה להרוג את האל.

זה היה פוסידון.

ראיתי איך גל צונאמי ענק שוטף את האקדמיה שממנה יצאתי לפני שנייה, ומתנפץ סנטימטר מאחורי.

פיו.

הכיתי בפוסידון בכל הכוח, עד שהוא מת.

הכפר היה שומם. איך תזוזה.

אולי התוקף נכנע?

כמעט התחלתי לחזור לאקדמיה, כשפתאום ירדה אפרודיטה.

כיסיתי את עיניי כשהבנתי מה עומד לקרות.

"הומאוס!" קראתי לעבר המפקד שלי, אך ללא הועיל.

הוא מת.

הסתערתי על אפרודיטה, כשפתאום הרגשתי שמשהו עוצר בעדי.

"בוא תצטרף אליי..." שמעתי את קולה המתקתק.

כל המוח שלי צעק "לא!", אבל לא היה ניתן להתנגד לזה.

הרגשתי כיצד כולי משתנה, ולא רק בבגדים... צורת החשיבה שלי הנייתה מעוותת...

בכוחות אחרונים לחשתי לפידיפידס "הרוג אותי..."

הרגשתי איך החנית שלו נתקעת בין צלעותיי.

ואז זה נגמר.

אז איך היה הפרק? ומה אתם אומרים - האם ניצחתי בקרב? או שאולי לא?

תגיבוווווו!

הפרק הקודם