סיפורה של האישה השמנה

בבוקר למחרת סוזן הקיצה משנתה והתעוררה ליום המאושר בחייה (טוב זה מה שהיא לפחות חשבה).
השעה הייתה רק שש בבוקר אבל סוזן לא יכלה להירדם היא לא יכלה לחזור לישון היא הייתה נרגשת מידי.
חייה של סוזן היו חיי מותרות לא הייה חסר להם דבר (ולדעת סוזן היה להם יותר מדי) כל מה שהיה חסר לה הייתה קצת אהבה רק עוד קצת אהבה רק עוד קצת מהקסם החזק בעולם אבל היום היה היום בוא היא תסיג את האהבה הזאת שהיא הייתה כול כך זקוקה לה. 

לאחר כמה זמן שסוזן פשוט חיכתה ושכבה לה במיטה אולי שניות, אולי דקות אולי שעות ואולי כמה ימים נשמעה דפיקה בדלת הכניסה של ביתה מי שדפק בדלת היה לא אחר מגודריק גריפינדור.

סוזן קפצה מהמיטה שלה לעבר הדלת, לעבר אביה, היא ראתה את הפנים שלו שאותם הכירה טוב טוב מהתמונות הם היו קצת יותר מקומטים והתנוססה אלייהם הבעה של בוז הוא תפס את ידה של סוזן בחוזקה, היא  בקושי הספיקה לראות את אמא שלה מאחוריה, אליס שלחה לעברה מבט מלא אימה ואז בום סוזן הרגישה משיכה באחורי בטנה והיא נזרקה על החלל כשהבינה מה קרה: שאביה העתיק אותה בלי להזהיר בכלל, היא מצאה את עצמה עומדת מול  פונדק חשוך וישן למראה ומעליו נתלה שלט מתקלף שהיה כתוב בו "הקלחת הרותחת".

תגובות בבקשה, הארי פורטל.

הפרק הקודם		הפרק הבא