הארי פוטר והנשמה הנסתרת

אחרית דבר

~♤~♧~♤~

הארי עלה במדרגות, כולו עייף ומותש.

לפתע בין כל המחשבות והזכרונות שהופיעו בראשו הוא נזכר באשתו, ג'יני, ובילדיו, וכולם מחכים למעלה לראות מה עלה בגורלו.

מחויך כולו, עלה במדרגות וציפה בקוצר רוח לפגוש את משפחתו.

הוא הגיע לחדר המנהל והקיש קלות על הדלת ואז פתח אותה לרווחה.

"הארי" התנפלה עליו ג'יני וחיבקה אותו בחוזקה.

מקגונגל חייכה והילדים קפצו משמחה והיו מאושרים.

"מה קרה שם?" שאלו כולם וניסו להוציא את הסיפור המלא.

"הגיע הזמן לשעת סיפור לפי דעתי" אמרה מנרווה.

"בהחלט" אמר הארי בעודו מתיישב ומורה לילדים לשבת ולהקשיב לסיפור.

אחרי שסיים את הסיפור כולם שתקו בתדהמה.

לא עברו יותר משלוש שעות והכול התפרסם בעיתונים.

"הילד שנשאר בחיים כבר מבוגר" "ממשיך להציל את העולם" "הורקרוקס הצלקת" ועוד כתבות רבות.

טלפונו של הארי צלצל כל שלוש שניות מצוות של עיתון שרצה לראיין אותו והוא שמח שימי התהילה חוזרים אליו.

כולם ראו בו כדוגמה וכמופת.

לא עבר זמן רב והגיע היום האחרון ללימודים.

"פשוט תלך על זה" אמר אלבוס בעודו דוחף מעט את סקורפיוס לכיוון רוז.

רוז התקדמה עם מזוודותיה לכיוון היציאה מהטירה.

"אפשר להפריע לך רגע?" הוא ניסה לומר באלגנטיות, בעוד ברקע חברותיה של רוז מצחקקות.

"אני מחבב אותך... את רוצה להיות חברה שלי?" הוא השפיל את מבטו לרצפה.

לרגע שררה שתיקה והיא השפילה את מבטה גם היא.

"אני... מסכימה" השיבה לו.

חיוך גדול נמרח על פניו.

"נוו מה היא אמרה?" שאל אלבוס.

"היא הסכימה"

"יופי, איזה כיף שהכול נגמר בשלום"

דבר הכותבת:

זהו! זה הפרק האחרון! הוא היה די גרוע האמת חחח, כי הוא אחרית דבר! אין בו באמת עלילה משמעותית. אז כמו שאמרתי, שזה יהיה ספר המשך להארי פוטר כמו בכל ספר יש גם תודות. אז תודה לכל הנרשמים, למגיבים, למדרגים לממליצים ולשולחי הינשופים. אני מעריכה את זה מאוד ומקווה שאהבתם ♡

הפרק הקודם