פרק מעבר קצר. בבקשה תגיבו🙏🙏
עבר שבוע מאז המקרה המביך ששני הבנים לא דיברו עליו בכלל ואף התעלמו מהעובדה שבכלל קרתה. ארני ניסה לדבר על כך אך אחרי כמה נסיונות כושלים החליט לוותר. זה היה בוקר אחד בזמן שאכלו ארוחת בוקר והמוני הינשופים והתנשמות נהרו פנימה לחלק לתלמידים את הדואר כשארני הבחין במבטו של יצחק מנסה לעקוב אחר הינשופים כמקווה שאולי אחד מהם יגיע אליו מייד רכן אליו ואחז בזרועו בחוזקה. "ארני מה אתה עושה? עזוב אותי!" אמר יצחק והתפתל. "אחר כך. אני ואתה יושבים וכותבים להורים שלך מכתב. ברור?!" אמר בקול מצווה ולא הניח לו עד שהסכים. בהמשך היום ארני ויצחק ישבו בחדר המועדון וארני עזר לו לכתוב את המכתב ולמצוא את המילים הנכונות ביותר וגם עזר לו להסביר להוריו איך לשלוח מכתב חזרה. יצחק הרגיש מבולבל. הרי הוא לא יכול לשלוח להוריו מכתב שכזה, זה יבהיל אותם והם עלולים לדאוג. לבסוף החליט לשלוח את המכתב לאברהם ויצרף מכתב הסבר על המצב שאליו נקלע. ---------------- כשבועיים אחרי שיצחק התחיל להתכתב בכיאלו עם משפחתו ארני סיפר ליצחק בהתרגשות שסוף סוף החליטו למנות את אביו לראש מחלקת פעולות בפלשתינה וכך משכורתו של אביו הוכפלה פי שניים והוריו עומדים לקנות לו תנשמת פרטית והוא יתן ליצחק להשאיל אותו אם ירצה כדי לשלוח מכתבים להוריו. ליל חמישי אחד ארני ויצחק דיברו ויצחק ניסה לכוון את נושא השיחה לאביו של ארני ראש מחלקת פעולות בפלשתינה. ארני , שהתרגש מאוד מהמעבר של אביו לראש המחלקה סיפר ליצחק בפרטי פרטים את תוכניתיו של אביו לחודש הקרוב בפלשתינה. רוב הדברים היו משעממים וחסרי תועלת אבל תשומת ליבו של יצחק התעצמה כאשר ארני התחיל לדבר על אירוע מאוד גדול שעמד להתרחש בשבת הקרובה. הבריטים התכוונו לפשוט על כל הארץ בחיפוש אחר נשק לא חוקי וסליקים של המחתרות. ברגע שיצחק שמע על כך ידע שעליו לשלוח את המידע הזה ישר לערן לכן קטע את דיבורו השוצף והמתלהב של ארני ואמר שהוא עייף מידי להמשיך לדבר וכאשר ארני נרדם הוא כתב מכתב זריז לערן והניח אותו מתחת לכרית. בבוקר מוקדם מאוד שלח את המכתב לערן והתפלל שהמכתב יגיע בזמן ושהלח"י יצליחו להתכונן לשבת היטב. יום ראשון הגיע ובעיתונים כולם שיבחו את המהלכים החכמים של ראש מחלקת פעולות בפלשתינה, אביו של ארני וארני התמלא גאווה. יצחק לא שמע דבר מערן וגם לא מאברהם והרגיש בודד במיוחד. כאשר ביום שני בשיעור הראשון שהיה עם פרופסור מקונגל שינוי צורה הפרופסור ביקשה ממנו להשאר אחרי השיעור. יצחק הסתקרן מאוד הרי הוא ידע שפרופסור מקונגל לא אהבה אותו לכן פחד מעט בתיתן לו עונש על משהו. לבסוף השיעור הכפול נגמר ויצחק נשאר מאחור. "אמ.. פרופסור.. רצית לדבר איתי?" שאל יצחק במבוכה רבה. הפרופסור לא אמרה דבר רק הצביעה על מעטפה מוכתמת בדיו שהיה כתוב עליה בכתב ידו של יצחק 'לערן'.
|